בשבוע שעבר עמדה ישראל ערב מלחמה – עם איראן, ועם סוריה. אמנם לא בתחומיהן הגיאוגרפיים הממופים באטלס, אך בהחלט בכל מקום שמדינות אלו מיוצגות היטב על אדמת לבנון. באמצעות חיזבללה, באמצעות השלטון הרופס והכפוף לאחים הגדולים השולטים בו ללא מצרים.
ההתרעה על פגיעה – ודווקא בהר דוב – הייתה ברורה כנורה אדומה בולטת ובוהקת. אף על פי ששום גורם ישראלי לא אישר זאת, פגיעת כלי הטיס בשיירת אנשי החיזבללה שנעה ברמת הגולן הסורית סמוך לקוניטרה והביאה לחיסולם של מספר בכירים בארגון השיעי, כולל ג'יהאד מורנייה והגנרל האיראני הבכיר עלי אללה דאדי – עוררה גורמים בחיזבללה ובאיראן שהפנו אצבע מאשימה כלפי ישראל. בתגובת מגננה אופיינית, העלתה ישראל כוננות בגבול הצפון ותגברה את הכוחות הצבאיים באזור הר דוב.
ביום רביעי בשבוע שעבר התברר, כי לחשש היה בסיס סביר בהחלט. חוליית טרור של ארגון חיזבללה שיגרה לפחות חמישה טילי קורנט אל שיירת גבעתי, דבר שמעיד שהארגון חתר למספר רב יותר של נפגעים ישראלים. התגובה המבצעית הנכונה והמהירה של הכוח שהותקף, מרגע שנורה הטיל הראשון, מנעה אבדות רבות יותר. האיפוק המסוים שנקט חיזבללה ("יותר מנקמה, פחות ממלחמה", כפי שהוגדרה התגובה בלבנון), התבטא בבחירה במטרה צבאית, בזירה מוכרת ומוגבלת (הר דב) ובהימנעות מניסיון חטיפה, שהשלכותיו לרוב חמורות יותר.
הר דוב הוא שטח שנוי במחלוקת, מלא במוצבים צה"ליים, שחיזבללה שש תמיד לפגוע בו. וישראל, אף על פי שהייתה ערוכה בו בכוננות ספיגה מלאה, לא הצליחה למנוע את הפיגוע.
כאמור, בפיקוד הצפון הבהבה התרעה – אפשר להעז ולומר כמעט-ממוקדת – לפיגוע אפשרי בגזרת הר דב, כולל האפשרות של ירי טילי קורנט, טילי נ"ט משופרים שנעשה בהם שימוש כבר מימי מלחמת יום הכיפורים. אבל בצה"ל לא מיהרו לחנוק את הצפון. למעט מחסום שהוצב על כביש הגישה לכפר רג'ר, שבו הוצב גם נגמ"ש, לא נקט צה"ל שום אמצעי שיכול היה למנוע את הסיור הצבאי שנפגע במקום.
גורמי ביטחון שבו והדגישו כי הנסיעה המנהלתית של החיילים על הציר המשתפל לכיוון כביש הגישה לכפר רג'ר אינו חשוף לצד הלבנוני. אבל סביר להניח כי תצפיתני החיזבללה וחוליית הטרור המקומית – ידעו היטב מה הם זוממים ומתי בדיוק לתזמן את הירי.
בצה"ל לא מיהרו לחנוק את הצפון. פינוי פצועים במסוק צבאי
רק לאחר הפיגוע הציב צה"ל אמצעי מיגון מחשש לירי לשטח ישראל: לוחות בטון, נוספים על אלו הקיימים הוצבו בגבול עם לבנון, וחיזוקים בדמות בטונדות גבוהות תחמו את אזור הפיגוע בהר דוב, סמוך לכפר רג'ר.
הקשר הרוסי
אף על פי שאין כל קשר ישיר בין מה שהרפובליקה האסלאמית-איראנית מכנה 'הישות הציונית', כלומר ישראל, לבין איראן, מתברר כי קשר עקיף, דרך צינורות בין-לאומיים מקובלים, קיימים גם קיימים. בעיקר כשיש צורך בהנמכת להבות חיונית. מתברר, כי ישראל הבהירה לאיראן, באמצעות סוכנות התיווך הרוסית השוכנת בקרמלין שבמוסקבה: לא התכוונו לפגוע בגנרל האיראני על אדמת סוריה; אך אם חיזבללה יבחר להבעיר את האזור, התוצאה תהיה מרה.
אבל למרות ההצהרות, ריח המלחמה כבר היה באוויר. האנליסטים באגף המודיעין התבקשו לבוא במדי ב', מדים מלחמתיים, פחות בוהקים, פחות ייצוגיים. סימן מובהק לערב מלחמה.
צריך להודות: ההרתעה הישראלית, לפחות מול חיזבללה – אך גם מול איראן וסוריה – ספגה מכה אנושה. הטילים שירה חיזבללה היו טילי קורנט, שכמותם סיפקה איראן באלפים לארגון השיעי חסר הרחמים שבהנהגת חסן נסרללה. למעט מערכת 'מעיל רוח', שלא הותקנה על רכבי השטח הלבנים, חסרי המיגון הבסיסי, אין מגננה מפני הקורנט. 'מעיל רוח' שהיה מותקן על ג'יפ צבאי ממוגן מיסודו יכול היה להסיט אותו. אבל לנוכח שיירת הרכבים הבלתי ממוגנים – דבר לא עמד בפני הקורנטים.
ברור, שאם חמשת או ששת הקורנטים היו פוגעים בכל רכבי השיירה – ישראל כבר הייתה עמוק בבוץ הלבנוני, שוב, בפעם השלישית בתוך שלושה עשורים.
למערך הביטחון הלאומי של ישראל ידוע כבר כיום, כי לחיזבללה כמות עצומה של טילים. הכמות רבה מספור: קרוב לחצי מיליון טילים. חזור שנית: חמש מאות אלף טילים. אלו מכווננים על משגרים מוסווים היטב כלפי כמעט כל שטחה הגיאוגרפי של מדינת ישראל.
במקרה של מלחמה, ארגון החיזבללה מתכנן לירות ללא רחמים: מטחים בני מאה טילים. בכל מטח יהיו שבעים אחוזי פגיעה רח"ל. כיפת ברזל, על יכולותיה המופלאות, מסוגלת ליירט רק שלושים טילים, לכל היותר, בכל מטח. כל השאר יפגעו במטרות אזרחיות בתוך ישראל.
ההיערכות הצה"לית היא אפוא למלחמה כוללת: מדינת ישראל כולה – מצפון ועד לדרום הרחוק – במקלטים; מערך חירום פעיל של כל כוחות ההצלה, העורף והחירום; ומלחמה אכזרית מן הסוג שאין לישראל יכולות להתגונן מפניה, אפילו באמצעים טכנולוגיים כמו כיפת ברזל.
יכולת ההתגוננות אינה קיימת מול חיזבאללה. מערכת כיפת ברזל בפעולה, בדרום
ישראל, במקרה של מלחמה כזו, תגיב בעוצמה. וחשוב לזכור, שהתגובה תהיה חזקה, עוצמתית וחסרת רחמים. לא רק חסרת רחמים – גם חסרת כל חישובים עתידיים של עלויות שיקום.
ההבדל בין לחימה בעזה ללחימה בלבנון הוא עצום. אם בעזה ישראל היא שמשקמת את ההריסות שיצרה, הרי שבלבנון, לעומת זאת, או אפילו בסוריה -במקרה של תקיפה אפשרית, הסנטימנטים נעלמים. ההריסות ייוותרו לרשויות המקומיות השולטות בשכונה הצפונית המופרעת של המזרח התיכון. ראשי משולש הדמים האכזרי המורכב מאיראן, סוריה וחיזבללה הלבנוני – הם שיצטרכו להתמודד עם ההרס שתזרע ישראל בשטחן. היא תוכל להשתמש בתורת לחימה אחרת לגמרי, עזה ביותר, נגד תוקפיה מהגבול הצפוני.
הירי בשבוע שעבר והנאום שנשא מזכ"ל חיזבללה השבוע ממקום מסתורו הבהיר היטב, כי ההרתעה הישראלי ספגה מכה אנושה, מבחינת חיזבללה. הוא אינו ירא עוד מתגובה ישראלית. אולי הוא אף מצפה ומייחל לה. משלחיו של נסרללה הן איראן – ספקית הנשק והמימון, עם סוריה המדממת כביכול אך משמשת כר נרחב לאימונים ופעילות של טרום תקיפה. שתיהן אינן מורתעות כלל. אם בשיא הכוננות של ישראל ירו אנשי חיזבללה וגם פגעו, הווי אומר שהם ומשלחיהם אינם חוששים כלל.
בנאום עצמו בלטו שני מסרים עיקריים. הראשון הוא שבירת כללי המשחק הקודמים, ובעיקר התייחסות – שבפועל ניכרה כבר בנאומי נסרללה לאורך השנה שעברה – לגבול לבנון וסוריה כאל חזית אחת, משותפת, במאבק נגד ישראל. "זכותנו הלגיטימית להתמודד עם התוקפנות הישראלית בכל מקום, בכל עת ובכל דרך… נגמר המשחק של אתם תתקפו ואנחנו נגיב", הדגיש המזכ"ל.
במלים אחרות, חיזבללה מכריז שהוא חופשי מעתה לפעול כרצונו, ובכל גזרה שיבחר. זה כולל את רמת הגולן (למעשה, רק החלק הצפוני של הגבול הנמצא בשליטת משטר אסד) ואת הר דב. לפי שעה, חיזבללה לא חידש את התקיפות מערבה משם, לאורך רוב הגבול הלבנוני, מהלך שנמנע ממנו מאז המלחמה ב-2006.
אינו ירא מישראל. נסראללה בנאומו
המסר השני, המתחבר לראשון, היא שחזית ההתנגדות – סוריה, איראן וחיזבללה – מאוחדת. נסרללה טען כי ישראל ציפתה שחיזבללה יסתיר את נוכחותו ואת נוכחות הגנרל האיראני בגולן, אבל הארגון עשה את ההפך, משום שהוא גאה בכך. גם נוכחות המשלחת האיראנית בעצרת הזיכרון בביירות הובלטה, בניגוד לעבר. מה שלא נאמר הוא אם תגובת חיזבללה היא גם תגובתה הסופית של הברית, כלומר האם גם איראן רואה במארב הנ"ט תגובה מספקת על מות הגנרל ממשמרות המהפכה.
ישראל טוענת זה חודשים כי איראן וחיזבללה אחראים לפיגועים נגדה מהגבול הסורי בגולן. תגובתם אחרי ההתנקשות מאששת את הטענה הזו. אבל אם קיוו בישראל שהריגת הצמרת המבצעית של חיזבללה בגולן שמיוחסת לה תשים סוף לפיגועים מהגבול, ייתכן שהתוצאה תהיה דווקא הפוכה: נחישות יתר של איראן וחיזבללה להשתמש בגבול הזה לטרור נגד ישראל. העיתונות הלבנונית מלאה בשבועות האחרונים בדיווחים מפורטים על מהלכי חיזבללה ומשמרות המהפכה בדרום סוריה.
סכנה בגבול ירדן
עינה של ישראל נתונה לדאע"ש ולירדן. הגבול הישראלי עם ירדן, שאורכו כ-320 קילומטרים, חשוף לפגיעה. להשתלטות עוינת. אם דאע"ש משתלטת על אורכו, לישראל לא יהיה מענה צבאי. המתיחות בין ירדן לדעא"ש עלתה מדרגה השבוע לאחר שביום רביעי לפנות הבוקר תלתה ירדן את המחבלת העיראקית סאג'ידה א-רישאווי שהייתה כלואה במדינה מאז 2006. זאת, בעקבות פרסום הסרטון שהפיץ ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאע"ש) ובו נראה הטייס הירדני מועאז אל-כסאסבה מוצא להורג בשריפה.
עונש המוות נגזר על רישאווי כבר בשנת 2006, אולם בשל הוצאתו להורג של הטייס הוחלט לזרז את ביצועו. כמו כן, הוצא להורג גם זיאד אל-כרבולי, מחבל של אל-קאעדה שהיה כלוא בממלכה.
בעבר טענו האחראים על ביטחון ישראל, כי על ישראל וארה"ב להיות נכונות וערוכות לסיוע לשכנה ממזרח, מול דאע"ש. בירדן חוששים עתה יותר מתמיד, כי אנשי הארגון ימשיכו במגמה הברורה של תקיפת יעדים וערים בירדן, עד לשליטה מלאה של הארגון הג'יהאדיסטי – שכבר הצהיר לפני יותר מחצי שנה על השתלטותו על עיירה בדרום ירדן. עתה, בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה חוששים, כי פעולות הארגון יגיעו בסופו של דבר גם לגבולות ישראל.
במערכת הביטחון בישראל מציינים כי בשונה מסוריה, מצליחים המלך עבדללה ובכירי המשטר להפעיל מנגנון שמשמר את האינטרס של השבטים בגבולות השונים.
"ירדן חזקה מודיעינית וביטחונית ביחס למדינות האחרות סביבה, ובזכותה אנחנו לא מקימים גדר בגבול", אמר גורם ביטחוני. "המודיעין האיכותי של הירדנים, עם כוחות הביטחון והמערכת השבטית השורשית בעלת העוצמה, מצליחים להכיל תהליך דמוגרפי חמור בירדן שכולל 1.3 מיליון פליטים סורים וחצי מיליון פליטים עיראקים. וזה נוסף על הפלסטינים".
"אסור להמעיט ערך בכוח הירדנים". הגבול עם ישראל
הגורם הבכיר הדגיש שירדן עוצרת פיגועים על גבול ישראל ולכן כוחה הביטחוני והמודיעיני משמש בסיס לשינוי סדר העדיפויות של ממשלת ישראל בהקמת גדר מערכת לאורך הגבול המזרחי. "היו כאלה בישראל שניבאו את מותו של המלך חוסיין וטעו – בסוף הוא מת ממחלת הסרטן. אסור להמעיט ערך בכוח הירדנים", אמר. "בנינו מערכת קשרים חשאית אדירה אִתם. מצד אחד, אפשר להגיע למסקנות איומות כשאתה רואה מה קורה באזור ובגבול הירדני, ומצד שני, כשאתה מביא בחשבון את הכוחות הפנימיים, אתה מבין מאין מגיעה היציבות. הירדנים חוסכים לנו דמים".
במערכת הביטחון הישראלית ערים לעובדה שדאע"ש עושה שימוש בירדן זה תקופה ארוכה, כתחנת מעבר לשליחת לוחמים נשק לשלוחותיו בסוריה ובעיראק. אלא שנראה שהארגון הסוני-אסלאמי הקיצוני, בעל הזיקה הישירה והעקיפה לאל-קאעידה, לא מסתפק בירדן כתחנת מעבר ומבקש לתקוע בה יתד.
ואם המצב נפיץ כל כך בגבול הירדני, המצב בגבול שבמדבר סיני חמור פי כמה. למרות הגיבוי הצבאי המצרי לאורך הגבול, המצב מרנין הרבה פחות. צה"ל לא ערוך במקום; כוחותיה של ישראל נסוגו מכבר מעמדותיהם, כדי לאפשר למצרים להיערך ולהתמקם במקום.
עתה, חסרה רק הבּעֵרה הקטנה ביותר שתגרום למצרים לנוס על נפשה או לחיילי הצבא המצרי להחליף את נאמנותם לדגל המדינה האסלאמית – והגבול הענק יהפוך פרוץ לכוחות האסלאם הקיצוני, במלוא מובן המילה.
בינתיים, אמנם צבא מצרים מתגבר את כוחותיו בחצי האי סיני, בעיקר באזור צפון סיני, שלשם נשלחות תגבורות כל העת – לאחר שהעימותים בין כוחות הביטחון המצריים למחבלים תוצרת דאע"ש עלו מדרגה. רק בשבוע שעבר הותקפו שלש עמדות של הצבא המצרי בשיח' זווייד וברפיח, ויש דיווחים על נפגעים בקרב הכוחות המצריים.
בצה"ל נערכים לשינוי המצב בגזרת סיני ובגבול ירדן החשוף לחלוטין – פרי הסכם השלום ארוך השנים עם מלכי השכנה המזרחית – אך למרות החשש הכבד, ההיערכות עודנה בשלביה הראשוניים ממש.
ימים יגידו אם הפתרונות שעולים עתה על שולחנות הדיונים – אכן הניבו תוצאות.
ישראל נערכת להפגנות
בחודשים שחלפו מאז תום מבצע 'צוק איתן' התחממו היחסים בין חמאס לאיראן, והיא החלה להעביר כספים לתנועה השולטת ברצועת עזה אחרי נתק ממושך. כך מסר השבוע גורם ביטחוני.
זמן קצר אחרי סיום מבצע 'צוק איתן' החלו להתקיים מגעים מחודשים בין חמאס לבין איראן. זאת, אחרי כשנתיים של נתק מוחלט בין הצדדים, שנגרם מהקשר החם בין הארגון לבין משטרו של נשיא מצרים המודח מוחמד מורסי.
במערכת הביטחון בישראל עוקבים בדריכות אחרי חידוש הקשר בין הרפובליקה האסלאמית לבין חמאס, על רקע שיקום הזרוע הצבאית של הארגון אחרי המערכה הצבאית בקיץ ומאמציו לגייס כספים ברחבי העולם.
הגורם הביטחוני סיפר: "לא מדובר בהיקף הכספים שמעבירה קטאר, אבל מדובר במהלך משמעותי". כמו כן, הוא ציין כי באמצעות הסיוע האמור מנסים האיראנים לחזק את החזית הדרומית מול ישראל.
הגורם הסביר כי הכסף האיראני מסייע לחמאס לחמש את כוחותיו הצבאיים באמצעי לחימה מתקדמים, על רקע הקשיים שעורמת מצרים של הנשיא א-סיסי. "יש לחמאס קושי להתחמש באמצעי לחימה איכותיים, כי מצרים הרחיבה את רצועת הביטחון בציר פילדלפי, ומדי יום מפוצצת מנהרות", אמר. כמו כן, הוא ציין כי "גם סודאן, כתחנת מעבר לאמצעי לחימה, כבר לא מסייעת להם כמו פעם".
במקביל למאמצי ההתחמשות של חמאס באמצעי לחימה מוברחים שנרכשו בכסף איראני, אמר הגורם הביטחוני הבכיר כי הזרוע הצבאית של הארגון חזרה לייצר בעצמה רקטות, ובמקביל הגבירה את קצב שיגוריהן לים. "חמאס חזר לייצר רקטות בקצב מוגבר מבעבר, אך מאחר שאנשיו לא משתמשים בחומרים תקניים ולא עובדים בפס ייצור איכותי הם נדרשים לערוך ניסויים כדי לראות שהרקטות עובדות". לדבריו, "הם משגרים אותן לים במסגרת הניסוי, אבל גם כדי לייצר הרתעה מול ישראל. להראות שיש להם כוח שנבנה בשקט".
"מייצרים הרתעה מול ישראל". פעילי חמאס חמושים
במקביל הלחץ ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון הולך וגדל בחודשים האחרונים, ובישראל רואים זאת בדאגה רבה. במערכת הביטחון ובצה"ל מעריכים כי כבר בחודש הקרוב תיתכן התפרצות אלימה של התושבים, זאת בשל העובדה שישראל עצרה את העברת כספי המסים לרשות הפלסטינית, וכן בשל הפסקת המימון האמריקני לפרויקטים ביהודה ושומרון בעקבות חתימת הרשות על אמנת רומא.
כמו כן, בחודש הבא אמור האו"ם להחליט אם להכיר ברשות הפלסטינית כמדינה חברה, והתסכול מההחלטה, אם תהיה שלילית, עלול להוביל להפגנות אלימות.
על רקע הלחץ הכלכלי הגובר והמתיחות בין הרשות הפלסטינית בין לממשלת ישראל, התקיימו כמה דיונים בפיקוד המרכז, בראשותו של אלוף ניצן אלון, ובהם דנו באפשרויות שתהיה הסלמה. האלוף הנחה את המפקדים השונים 'לשמר יציבות' ככל הניתן לקראת אפריל ולמנוע חיכוכים שעשויים להוביל להידרדרות באזור. על פי הערכות של גורמי ביטחון בכירים, השינוי בשטח יכול להתרחש במהירות.
אם בישראל סברו כי הלחץ הכלכלי והמדיני שהיא הפעילה על השטחים בעקבות ההחלטה של יו"ר הרשות הפלסטינית לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ירכך את העמדה הפלסטינית, מתברר שההפך הוא הנכון. ברשות הקימו צוותים פלסטיניים הפועלים לאסוף חומרים נגד חיילי צה"ל על פעילותם במבצע 'צוק איתן' ברצועת עזה וסביב סוגיית ההתנחלויות ביהודה ושומרון כדי להתלונן על פשעי מלחמה ולגרור את ישראל למערכה משפטית.
למרות זאת, על פי הנחיות הדרג המדיני, מתאם הפעולות בשטחים אלוף יואב מרדכי, אישר שורה של הקלות על הפלסטינים כדי לשמר את היציבות. מספר הפלסטינים העובדים באישור בתוך ההתיישבות היהודית ובשטח ישראל הגיע במחצית השנה האחרונה לכמאה אלף, לא כולל יותר מ-20 אלף שוהים בלתי חוקיים הנכנסים בכל חודש לישראל ללא אישור. כמו כן, לפני כחודשיים ניתן אישור גורף לכלל הפלסטינים בני 60 ומעלה להיכנס לישראל בכפוף לבידוק במעבר בלבד. במסגרת הקלה זו, בתוך חודשיים בלבד נכנסו לישראל יותר מ-90 אלף פלסטינים.
