השעה היתה 1 בלילה כאשר הסלולארי צלצל. האיש מעבר לקו התנצל והסביר: "לפני דקות אחדות הגיעו אנשי המשטרה הצבאית ועצרו את הבן שלי. אולי אתה יודע מי יכול לעזור לנו?"
לאחר מחשבה של רגע הצעתי לו לפנות לח"כ אורי מקלב. "אם יש מישהו ער ובעל קשרים, זה האיש", אמרתי. מקלב, מיותר אולי לציין, הרים כמה טלפונים, העיר כמה אנשים, וכאשר הגיע הבחור לכלא הצבאי – היחס אליו היה סימפטי. גם במשפט הצבאי הוא יצא בזול. מקלב, כך סיפרו לי ההורים, עשה עבודת סנגוריה מצוינת.
עיתונאים נחשבים לבעלי קשרים בשלטון. יש מאיתנו אכן כאלה. אבל לא אחת אנחנו נעזרים בחברי הכנסת, שפנייתם מצליחה לחולל פלאות. אנשים שנקלעו לסחרור כספי ולחובות כבדים גילו כי מכתב או שיחה של ח"כיעקב ליצמן או של ח"כ משה גפני להנהלת הבנק – גורר יחס שונה לחלוטין.
ידי העוזרים הפרלמנטריים של ח"כ דוד אזולאי מש"ס מלאות בעבודה מפניות ציבוריות. האיש מצליח לחולל נפלאות.
מנהלי מוסדות חינוכיים שנקלעו למצוקה ופונים לח"כ משולם נהרי, מגלים כי יש להם שורה של תקציבים ממשלתיים שלא ניצלו. ואם הם ניצלו, הרי שהקשרים שלו במשרד האוצר עומדים לימינם.
הקשרים של ח"כ מאיר פרוש עם שגרירי המדינות השונות השוהים בישראל, מסייעים אל מול הבירוקרטיה האטומה.
פניה של אריה דרעי למשרדי ממשלה, ראשי מדינות, אישי כלכלה ונציגים דיפלומטיים, פותחת שערים ומביאה ליחס שונה.
כל בעיה הקשורה לרשויות המקומיות או לתקציבים מגופי ממשלה שונים, מקבלת יחס אחר כאשר ח"כ יעקב אשר מצרף מכתב אישי.
והרשימה של הח"כים שעומדים ומסייעים עוד ארוכה. מי שנעזר – יודע.
זה לא הזמן לחישובים של מחנות או של דברים קטנוניים אחרים.
בשבילכם, בשבילנו, בשביל העתיד שלנו, לכו ביום שלישי להצביע למפלגה חרדית. כדי שנוכל להשפיע על חיינו כאן.
סוף סוף מישהו כותב קצר וקולע
האידישקייט גוברת על שיקול הכלכלי!
אסור להצביע בבחירות הטמאות!
אתה צודק! שיקול האידישקייט גובר ובגלל זה חייבים לרוץ לקלפי להצביע כמצוות רוב רובו של גדולי ישראל בעבר ובהווה!