עשר שנים אחרי – ועדיין המצוקה נמשכת: בדיון היום (ג') בוועדה לביקורת המדינה במלאת עשור לעקירה מגוש קטיף, התעלפה אחת העקורות, כבת 60, לאחר שאמרה כי "אני כבר עשר שנים מהגירוש קמה כל יום עם כדור הרגעה. אני רוצה לדעת שמדינת ישראל שגירשה אותי מהבית – תדע גם לתת לי בית". חובשים ומאבטחים טיפלו בה והדיון נקטע באיבו.
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר "במבחן התוצאה – המדינה הפקירה את המתיישבים". היא דרשה לקבל פירוט איזה משרד ממשלתי מקבל סמכות ואחריות על כל היבט עבודה במנהלת "תנופה", לקבל את תכנית העבודה השנתית של המינהלת המטפלת בעקורים, כולל תקציב מול הביצוע וכן פירוט של הכספים שהושקעו בכל שנה מ-2005 בכל יישוב ויישוב. אלהרר גם קראה לרשות מקרקעי ישראל לגלות יתר-גמישות, בטיפול מול יישובי העקורים.
ח"כ דני עטר אמר כי "זה פשע כלפי האנשים שנעקרו, ובצורת ההתנהלות הזו, זה יימשך עוד עשרות-שנים. כראש מועצה קלטתי חלק מהעקורים – והמדינה לא הייתה קיימת כלל בשיקומם". חברו לסיעה, אייל בן ראובן, הוסיף כי פירוק המינהלת הוא בריחה מאחריות, ויש לקבוע תהליך ברור איך תוך שנתיים רוב הבעיות ייפתרו, ואילו ח"כ סתיו שפיר ציינה כי "כשמדינה מחליטה מעשה כל כך קשה יש לה אחריות אדירה להעביר אותם מידית, לבית ועבודה. יש פער בין תקציב שהועבר למינהלת סלע לבין הביצוע בפועל בשטח".
קרא עוד:
[postim]
ישראל מלאכי, ממינהלת "תנופה" השיב כי בשנת 2011 נחתם הסכם קץ התביעות, מצד הנהגת הקהילות, התעשיינים והחקלאים, במסגרתו נפתרו חלק מהבעיות. לדבריו, מועד סגירת המנהלת נועד להאיץ קבלת ההחלטות גם מצד העקורים, ובשנה האחרונה קיבלה כל משפחה יועצים כלכליים ומשפטיים. "המינהלת היא שתדלנית והגופים המבצעים המשרדים הרלוונטיים, הפער בין התקצוב לביצוע הוא כיוון שהתקצוב מועבר בעת החתימה – והביצוע תלוי בהתקדמות משרדי הממשלה".
ח"כ ינון מגל הוסיף כי "מדינת ישראל מתנהלת בצורה קטסטרופלית ואכזרית. עשר שנים אנשים גרים בקארווילות, והמדינה לא יודעים לחבר מסמך אחד לשני", ואילו חברו לסיעה, מוטי יוגב אמר כי "כבר לפני העקירה והאיוולת ציינו את העלויות האינסופיות של המעשה הנואל הזה. נותרו אלו שלא הצליחו להשתקם ולכן חייבת להישאר מינהלת מצומצמת". יוגב תקף בחריפות את מינהל מקרקעי ישראל, ואמר כי יש בו בירוקרטיה לשמה.
אליעזר אורבך, יו"ר מתיישבי גוש קטיף, הבהיר כי 350 משפחות טרם הגיעו לבתי קבע, והזהיר כי סגירת מנהלת תנופה בעוד ארבעה חודשים עלולה לגרום לחוסר מענה למקרים רבים, וביקש כי יוקם צוות במשרד החקלאות שישמש כתובת לכל העקורים. יוסף דיין, המייצג את תעשייני "ארז" הוסיף כי מענקים שלא ניתנו למי שטרם בנה את ביתו – לא יינתנו אם תיסגר המינהלת, וקרא להאריך בשנתיים את כהונתה.
לדברי אבי בורשטיין, יו"ר קהילת באר גנים, "לפני עשור היה פרויקט ביזוי לאומי – ועתה צריך פרויקט שיקום לאומי, אחרת גלגלי הבירוקרטיה שוחקים אותנו. מבני ציבור מתעכבים ביישובי העקורים, וצריך לתת לשר החקלאות את כל הסמכויות לשיקום, ולהרחיב תכניות תעסוקה למבוגרים".
אבי פרחן, עקור מאלי סיני, הוסיף כי "מזה עשר שנים אנו פליטים בארצנו, נאבקים בהליכים בירוקרטיים, ומנסים להקים מחדש את קהילתנו בקיבוץ נווה ים", הוא קרא להעניק למנכ"ל משרד החקלאות את כל הסמכויות לשיקום הקהילות, ואילו עידית קאפח, שנעקרה ממושב קטיף ומתגוררת כיום באמציה, אמרה כי "המדינה הבטיחה לנו מפורשות שיבנו לנו ישוב חלופי בראשונה, והבירוקרטיה מעכבת זאת כבר עשר שנים בתירוצים שונים. הילדים שלי כבר משוכנעים שלעולם לא נגיע לבית".
"הילדים שלי כבר משוכנעים שלעולם לא נגיע לבית" (אילוסטרציה: גרשון אלינסון-פלאש 90)אילוסטרציה ראשי: פלאש 90
