"קיבלנו מידע רב על פעילות הטרור ברצועת עזה אך לא היה ניתן להעיד אותו בבית המשפט כיוון שהעד שוחרר" כך סיפר היום נציג השב"כ במהלך דיון בחוק הטרור.
יש עדויות של פעילי טרור שמוסרים שמות של מנהלי מחלקות בארגוני הטרור, איך תביאו אותם לחקירה נגדית? שאל נציג השב"כ במהלך דיון בנושא קבילות עדות שנמסרה מחוץ לכותלי בית המשפט במשפט של נאשם בפעילות טרור.
עפ"י דיני המשפט הפלילי, עדות של עד במשפט פלילי תהיה קבילה אם העדות נאמרה בבית המשפט, השופט יכול להתרשם מהעד ומנאמנות עדותו, והנאשם יכול לחקור את העד בחקירה נגדית.
במסגרת הדיון שנערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בחוק המאבק בטרור, משרד המשפטים מבקש לאפשר קבלת עדות אף אם לא ניתן להביא את נותן האימרה (העדות) לבית משפט בשל היותו ברשות הפלסטינית או מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
בהקשר לכך הוזכרה עדותו של משה טלנסקי במשפטו של אהוד אולמרט, כדוגמא לעדות שניתנה מחוץ למשפט. ח"כ בני בגין אמר על עדותו של טלנסקי, "העדתו של משה טלנסקי בעדות מוקדמת לפני שהחל משפטו של אהוד אולמרט, כאשר העדות פורסמה בתקשורת ללא חקירה נגדית, בעיתית מאוד".
קרא עוד:
[postim]
היועצת המשפטית של הוועדה אמרה כי היא סבורה שצריך להימנע ככל האפשר מקבלת עדות שמועה-עדות שהתקבלה מחוץ לכותלי בית המשפט. היועמ"ש סבורה כי המשפט הישראלי נותן מזור מידתי יותר למקרים סבוכים כגון אלו. לדבריה, יש קשר בין קבלת עדויות מעין אלו, לשביתות רעב של עצירים ביטחוניים. דבריה קוממו את נציג השב"כ ואת המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד רז נזרי.
נציג שירות הביטחון הכללי אמר "במקרים רבים קיבלנו עדויות מפלסטינים, או ממסתננים, על טרוריסטים טרם מעצרם. בעדויות הללו קיבלנו מידע רב על פעילות הטרור ברצועת עזה. לאחר זמן כאשר החשוד נעצר, לעיתים פעילי טרור כבדים, לא היה ניתן להעיד אותו בבית המשפט כיוון שהעד שוחרר. ונאלצנו לשחרר לעזה פעילי טרור כבדים. אנחנו לא יודעים מתי העדות הזו תהיה רלוונטית. עצורים בעמוד ענן, העידו על פעולות בעופרת יצוקה. ואז נותר לי רק להסתמך על הודאת החשוד. בלתי אפשרי להביא חיזוק להודאתו מרצועת עזה. יש עדויות של פעילי טרור שמוסרים שמות של מנהלי מחלקות בארגוני הטרור, איך תביאו אותם לחקירה נגדית? שאל נציג השב"כ.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר "מרבית סעיפי החוק אינם חורגים מהמשפט הפלילי. זו הייחודיות של טרור ביחס למשפט הפלילי". נזרי לא קיבל את ההצעה להעיד את העד בעדות מוקדמת בבית המשפט. נזרי הסכים להוריד את משקל העדות החיצונית למשקל של עדות המכונה 'דבר מה או חיזוק' ולא סיוע.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר: "לתפיסת עולמי, כשדנים בטרור, ניתן לחרוג מדיני המשפט הפלילי. בידנו אדם שנותן אינפורמציה על חשוד שעדיין לא בידינו, נראה לי סביר מאוד שאם לא ניתן להביא את העד בפני שופט, לקבל את עדותו". ח"כ חיים ילין אמר "אלו עדויות זהב שיאפשרו לנו לתפוס את הטרור הבא. לא מעניין אותי חקירה נגדית. מבחינתי זה הומני".
ח"כ ענת ברקו אמרה "המלחמה בטרור אינה מדע מדויק. צריך לתת לכוחות את הכלים להביא כמה שיותר מודיעין. לא מעשי להביאם לבית משפט זמני, יטענו נגדנו שפתחנו בית משפט שדה". ח"כ מיכל רוזין אמרה כי "יש קושי בהעדה מוקדמת כאשר העיקרון שסנגור מהסנגוריה הציבורית מגן על נאשם, פה אין נאשם. על מי יגן הסנגור?"
