"הר הבית בידינו": ממצאים ממלחמת ששת הימים נחשפו בעפר הר הבית

אין דבר המסמל יותר את איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ממילותיו של מוטה גור, מפקד חטיבת הצנחנים שכבשו את העיר, כפי שקרא ברשת הקשר: "הר הבית בידינו".

ואכן בסינון עפר הר הבית נתגלו פריטי תחמושת שונים מזמן מלחמת ששת הימים. בפרויקט מסונן עפר שמקורו בדרום מזרח ההר, מצפון למבנה התת קרקעי של אורוות שלמה. בשנת 1999 הוציא הוואקף המוסלמי מן המקום, בחפירה ברברית ובלתי מבוקרת, כמות של כ-400 משאיות עפר, שנשפך בנחל קדרון. בסינון עלו כחצי מיליון ממצאים שזמנם מהתקופות הקדומות, בעיקר למן ימי הבית הראשון ואילך.

בין הממצאים שעלו בסינון ישנם עשרות פריטים המעידים על הקרבות סביב חומות העיר העתיקה ועל כניסת צה"ל להר הבית. אלו פריטים מודרניים, אך כמו פריטים ארכיאולוגיים אחרים, הם מהווים ממצא מוחשי ומוסיפים נדבך חשוב של מידע על האירועים ההיסטוריים הכתובים. מקובל לומר כי במלחמת ששת הימים לא נערך קרב בהר הבית, אך הממצאים שגילינו הביאו אותנו "לחפור" עמוק יותר בפרטי הקרב ולהלן מה שלמדנו.

כוחות צה"ל נכנסו לעיר העתיקה ולהר הבית דרך שער האריות ביום ד', השביעי לחודש יוני 1967, כ"ח באייר תשכ"ז. בהר הבית ובעיר העתיקה נותרו מספר קיני התנגדות ועמדות צלפים ירדניים. ביום שלפני הכניסה, על גבי החומה המזרחית של העיר העתיקה, שבחלקה הגדול היא חומת הר הבית המזרחית, ישבו עמדות ירדניות שהקשו על כוחות צה"ל. חילופי יריות קשים התרחשו בלילה של ה-6 ליוני בין כוחות צה"ל שבמקום להתקדם לאוגוסטה ויקטוריה טעו בדרכם והגיעו לגשר הקדרון לכיוון גת שמנים. כוח טנקים וכוחות הסיירת נתקלו באש עזה שהומטרה עליהם מהחומה המזרחית ו-5 לוחמים נהרגו. בנסיונות החילוץ ניסו להשיב אש לעבר העמדות הירדניות. סיפור הקרב מתואר בפירוט בספרו של משה נתן "המלחמה על ירושלים".

בכדי להבין את הממצאים שוחחנו עם הרב יואל בן נון, שהיה מכוחות הצנחנים שנכנסו משער האריות ולהר הבית. הרב תיאר: "אחרי הקרב בלילה על גשר הקדרון, מפקד הגדוד הירדני בעיר העתיקה ביקש אישור לפנות את כוחותיו מהעיר העתיקה. הגנרל המצרי שמונה על החזית המזרחית לא הבין את המשמעות הסמלית של העיר העתיקה והמקומות הקדושים ואישר לו לסגת. הגדוד פינה את העיר העתיקה לפנות בוקר, אך צה"ל לא ידע זאת וב-7 בבוקר ירו תותחים על החומה כדי להבריח את הירדנים מהחומות. פגז אחד סטה והרג שלושה חיילים שלנו ברוקפלר. כאשר יצאנו לכיוון שער האריות, מפינת החומה ירה חייל ירדני צרורות אל תוך צומת רוקפלר. חייל לידי ירה פגז בזוקה ישר אל תוך החור [חרך הירי] והירי נפסק […] מצריח המסגד ליד שער השבטים ירה עלינו חייל ירדני אך גם בו פגעו לפני שהספיק לפגוע באנשינו. עם הכניסה בשער השבטים ירו הצנחנים צרורות עוזי באוויר כדי להרתיע, אך מוטה גור עצר זאת מיד בקריאתו המפורסמת "חדל אש! כל הכוחות חדל אש! מקום קדוש, לא יורים. הר הבית בידינו""".

בסינון נתגלתה מחסנית של תת-מקלע עוזי מתוצרת ישראל, ששימש באותה עת כנשקם האישי של הצנחנים ושל מפקדי צה"ל. נמצאו מספר קליעים בקוטר 9 מ"מ, אשר שימשו כתחמושת לעוזי וכן גם כמה תרמילי קליעים המתאימים לתחמושת זו. על אחד התרמילים, אשר יובא מחו"ל, מסומנת שנת הייצור "1956". על תרמיל 9 מ"מ נוסף, משנת ייצור 1952, מופיעות האותיות העבריות "מ.י.ת." – מדינת ישראל, תע"ש. קליעים ותרמילים אלה מעידים כי במלחמת ששת הימים נעשה שימוש גם בתחמושת מיושנת מתוך מחסני התחמושת ברחבי המדינה.

כמו כן, נתגלה כדור חסר קליע, תחמיש בקוטר 7.62 מ"מ משנת ייצור 1957. תחמישים יכלו לשמש לצורך ירי רימונים נגד טנקים מרומה רימונים (ררנ"ט) שהיה מורכב על גבי קנה רובה FAL או FN”" מתוצרת בלגיה שהיה בשימוש נפוץ בצה"ל בתקופה זו. בין ממצאי התחמושת נמצאו גם שני קליעים בקוטר 0.5 אינץ' שנורו ממקלע כבד מתוצרת בראונינג. מצב הקליעים מעיד על כך שנורו במהלך הקרבות ופגעו בקירות של מבני אבן, דבר שגרם לעיוות חוד הקליע. לא מן הנמנע שקליעים אלו הגיעו מהאש שהשיבו כח הסיירת והשריון אל עמדות הלגיון בחומת הר הבית המזרחית בקרב בגשר הקדרון.

זכינו להסברים לממצא גם מיעקב גולדפיין, אשר בזמן המלחמה שירת במחלקת הצלפים של החטיבה הירושלמית ונכנס לעיר העתיקה משער האשפות לאחר טיהור הרובע: "השתמשנו ברובה אנגלי מסוג אנפילד ששודרג לרובה צלפים ולהגנה עצמית החזקנו את ה-FN הבלגי שהיה רובה החי"ר של צה"ל ושימש כרובה גיבוי […] נכנסתי בשער ועליתי מיד להר הבית. ראו בבירור כיצד הירדנים השתמשו בהר כמוצב צבאי לכל דבר וענין. למרות זאת, אנחנו נמנעו מלירות על העיר העתיקה בכלים כבדים או להפגיזה מהאויר. ניטרול עמדות הירדנים נעשה על ידי כוחות החי"ר וזה עלה לנו גם באבידות".

ממצא אחר שעלה בסינון כולל קרוב לארבעים מטבעות של הממלכה ההאשמית הירדנית. כמעט כל המטבעות נטבעו בשנים שלפני ששת הימים ושייכים לשנות הכיבוש הירדני בין 1948 – 1967. עם זאת, המטבע הירדני הראשון שעלה בסינון העפר נתגלה ב-6 ביוני 2005, יום השנה ה-38 לאיחוד הירושלים. זהו מטבע שנטבע בשנת 1991 ועליו דיוקנו של המלך חוסיין. המטבע כנראה הגיע להר הבית בכיסו של מתפלל שהגיע לתפילה במסגד אל אקצא או איש וואקף שעבד בהר הבית, שכן הדינר הירדני (וחלקיו – הפילס) הוא הֶֹלַך חוקי גם אחרי 1967.

כמו כן, נמצאו שני סמלי מתכת קטנים, שיתכן שהוצמדו למדי צבא ירדניים או לאנשי הוואקף המנהלים את הר הבית ועליהם מופיע הדגל הירדני. הממצאים הירדנים שלאחר מלחמת ששת הימים משקפים את המציאות הפוליטית המורכבת בהר הבית, שבאופן רשמי מדינת ישראל היא הריבונית בו, אך באופן מעשי, מדינת ישראל במידה מסויימת הותירה סמכויות לממלכת ירדן באמצעות הוואקף המוסלמי.

בין המטבעות שנתגלו בסינון יש גם מספר מטבעות אלומיניום משוננים של אגורה אחת. אלה מטבעות ישראלים, שנטבעו בשנים תשכ"ז, תשכ"ח, וודאי נשרו מכיסיהם של חיילי צה"ל או המבקרים הישראלים הראשונים שהגיעו להר הבית לאחר מלחמת ששת הימים.

כשם שיש בידינו פריטים מוחשיים מתולדותיו הקדומים של הר הבית, מזמן חורבן הבית הראשון בידי הבבלים, ממלחמות החשמונאים, מן המרד הגדול שהביא לחורבן הבית השני ומן הקרבות שבין הצלבנים לבין המוסלמים, כך יש בידינו גם עדויות ישירות לנוכחות הירדנית בהר הבית ולקרבות מלחמת ששת הימים – כיום לפני 50 שנה.

מפעל הסינון שנוסד בשנת 2004 מנוהל על ידי ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה (צויג), בחסותה של אוניברסיטת בר אילן. הסינון שפסק לפני כשישה שבועות התבצע בסיוע רשות הטבע והגנים ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד). מימון המחקר של הממצאים מתבצע כעת מכספי תורמים פרטיים באמצעות הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל.

כעת, לאחר 12 שנות סינון רצופות של עפר, עבודת הסינון של עפר הר הבית מושהית, זאת על מנת לרכז את המשאבים במחקר ופרסום הממצאים הרבים שנתגלו עד כה. העפר המסונן כיום בגן הלאומי עמק צורים בתפעולה של עמותת אל עיר דוד, מגיע מחפירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה כגון עיר דוד, ואינו קשור לפרויקט סינון העפר מהר הבית.