ניצול השואה חשף: בני מאומץ, מילדי תימן החטופים

העדות הבאה, התקבלה אצל ח"כ נורית קורן, העומדת בראשות הועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, והיא בחרה לפרסם אותו במלואו. המכתב מתאר אימוץ של ילד בצורה בלתי חוקית על ידי ניצול שואה, בעזרת בכיר במפא"י – מפלגת השמאל ששלטה אז בישראל.

"אני ניצול שואה. קיבלתי את בני היחיד בשנת 53'. אני נולדתי באוסטרו הונגריה בשנת 1925 עברתי 2 מחנות ואיבדתי בגיל 20 את כל משפחתי כולל אישה וילד. הגעתי לארץ בשנת 48', בגיל 23, בדרך לא דרך. אלמן, בודד, חסר כל ותלוש פיזית ומנטלית היישר למלחמת השחרור שאותה שרדתי איכשהוא, ושאחריה נקלעתי למחנה עולים בעין שמר – שם הכרתי אדם בכיר במנגנון של מפא"י דאז, בשם ד"ר "ו" ז"ל שהיה גם מאוסטריה והכיר את משפחתי משם.

"הוא דאג לי לכל מחסורי כולל דירת שיכון בגבעתיים, וסידר לי אפילו בגיל 28 אישה אלמנה שלא יכלה ללדת מסיבות שקשורות לטראומות השואה, ואחרי שנה שלא הצלחנו להביא ילדים בעצמינו ביקשנו את עצתו והוא אמר לי כך: תן לי כמה ימים ואדאג לך כמו למשפחת…, אמרתי נו שוין, מה יכול להיות מקסימום נישאר עריריים וננסה לחיות ככה איכשהוא.

"אחרי שבוע וחצי מגיע אלי שליח מיוחד עם ערסל, תיק, ותינוק בן חודשיים עם עיניים ירוקות דבש וצבע עור שונה. לא שאלתי שאלות פשוט הודיתי בכל ליבי לאדון "ו" הנכבד שאפילו הגדיל לעשות ובחר לילד שם "לא מזרחי" ישראל, שרוליק כנראה כדי לטשטש עקבות וראיות וכדי שהילד לא יגדל עם ספקות ובלבול לגבי מוצאו.

"אך לאחר שקראתי את הכתבה החלטתי לפתוח ולשתף כי זה פשע איום ונורא וממרום גילי אני רוצה למות בשקט עם מצפון נקי. בני שהיום הוא בן 64 סבא לנכדים בעצמו, מכיר את הסיפור אך מעולם לא ביקש מאיתנו או מהמדינה לדעת מי הוא ומה מוצאו כי הוא גדל בסביבה טובה וקיבל כל מה שהיה צריך אפילו שאימו ז"ל הייתה קרירה ומרירה ולא היוותה עבורו אימא ראויה סבלה מדיכאון וחוליים רעים ומתה צעירה בגיל 47.

בכל אופן הודעתי לו שיש לו חודש לעשות מעשה ולחפש את משפחתו או שאין ירושה כך הנחתי את העו"ד ואת הנוטריון ברגע זה. אציין כי אני היום בן 92 וחי בניו זילנד ב20 השנים האחרונות עוד רגע יכול למות בוש ונכלם המום וכואב שכל זה קרה בחסות הממשלה ללא ידיעת ההורים הביולוגיים בלי אישורם ובלי אפשרות לפגוש אותם גם אחרי גיל 18 כי אין נתונים בשום מקום וחייב לתקן את זה איכשהוא עוד היום לפני שכולם ימותו כולל הילדים עצמם שרובם מעל גיל 55".

עד כאן לשון המכתב. ומדוע החליטה ח"כ קורן לפרסמו? הנה ההסבר שלה: אני מבקשת את עזרתכם. נשלחה אליי עדות אנונימית, ללא כתובת ובלי שום פרט מזהה, מאדם שעשוי לשפוך אור על פרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן. מצפונו לא נותן לו שקט וחשיפת עדותה של המטפלת, שולמית מליק, עוררה בו צורך לפרוק את העול שעל ליבו.

מדובר בניצול שואה שלא הצליח להביא ילדים לעולם עד שיום אחד, לטענתו, הגיע שליח לפתח ביתו עם תינוק בעל חזות מזרחית… היום התינוק בן 64 ואני פועלת כדי לאתרו, במטרה לנסות ולמצוא את משפחתו הביולוגית ואת האנשים שסחרו בו ובתינוקות נוספים. אני קוראת מכאן ומבקשת מכם, מי שיודע דבר מה, שמע או שהסיפור מוכר לו, מכיר את הנכדה שכתבה את הפנייה בשם סבה, את הבן או את האב, אנא צרו עמי קשר. מבטיחה לשמור על חיסיון מלא.