היא נולדה לפני 48 שנים למשפחה יהודית מסורתית בעיר לוד. מצוקה רגשית שממנה סבלה באותה עת הובילה אותה לצעד נמהר והרה אסון שבעקבותיו ניתקו עמה הוריה וכל בני משפחתה כל קשר.
קרא עוד:
[postim]
במשך 28 שנים רצופות שהתה דינה בת לאה בכפר ערבי נידח בנפת טול כרם. איש מקרב בני משפחתה לא ידע את מקום הימצאה. במרוצת השנים הוכרזה דינה בידי שלטונות ישראל כנעדרת. בשלב מסוים זימנו הרשויות את הוריה למכון לרפואה משפטית באבו כביר על מנת לזהות כביכול את גופתה שנמצאה. הזיהוי לא צלח וחוסר הידיעה של הוריה על גורל בתם יכול היה להימשך לנצח.
לפני שלושה שבועות נוצר במפתיע קשר בין דינה לבין קרובת משפחה שלה. היה זה אות חיים ראשון שקיבלו ממנה בני משפחתה, לאחר 28 שנים רצופות של נתק מוחלט. זה היה השלב שבו נכנס ארגון הפעילים יד לאחים לתמונה. קרובת המשפחה יצרה קשר עם מוקד החירום של יד לאחים, סיפרה על דינה הנמצאת בשבי כל השנים, סיפקה את מספר הטלפון שלה ומסרה את מקסימום המידע שהיה ברשותה. בארגון יד לאחים התרגשו לגלות כי שמה המלא של האישה אינו אלא דינה בת לאה – שם המרעיד כל נים, שעה שעל הכף מונח גורלה של בת ישראל המצויה בשבי בידי נכרים.
הפרטים שהצטברו ביד לאחים היו קשים ובלתי ניתנים לעיכול. דינה, התברר, סובלת מאלימות קשה שאינה מוכרת, אף לא בקרב ותיקות העובדות הסוציאליות ביד לאחים. הגיעו הדברים לידי כך כי לאחרונה, החמיר איתה בעלה את היחס המתנכר אליה והעניש אותה באופן ברוטלי כשקשר אותה לעץ למשך 13 שעות, וכל אותה עת לא הרשה בזעמו לאיש להתקרב אליה ואף לא להגיש לה מים לשתייה. "שכולם יראו מה יקרה לך אם תעזי לצאת עוד פעם בלי רשות", קרא בזעם. כשאנשי יד לאחים הצליחו ליצור עם דינה קשר, היא בכתה והתחננה במר נפשה: "הגיעו מים עד נפש. אנא, חלצו אותי מפה. אני מתחננת ומבקשת לשוב לעמי ולמולדתי".
ביד לאחים החלה להתרקם תכנית לחילוצה של דינה ושני ילדיה הקטנים, בן השמונה ובת העשר, בעוד אחיהם הבוגרים נותרים לפי שעה מאחור. קשר מיוחד שנוצר עם קצין בכיר ממפקדת הקישור והתיאום הביא להנפקת אישור מיוחד לשהייה בישראל עבור האם והילדים. חיילי המחסום קיבלו הוראה מיוחדת לפתוח אותו עם הופעת רכב החילוץ ובו דינה ושני ילדיה.
שבוע שעבר בבוקר יום שני, באה שעת הכושר. ערב קודם לכן קיבלה דינה מתנה יקרת ערך מהבעל הערבי: 12 שקלים – שבאמצעותם אמורה הייתה לנסוע, יחד עם שני ילדיה הקטנים, במונית שירות מכפר הסמוך לטול כרם הסמוכה, לצורך טיפול רפואי, לפי הגרסה שמסרה לו.
בהתאם לתדרוך שקיבלה מראש, עלתה דינה עם שני ילדיה למונית שירות שבחסותה יצאה מהכפר, כביכול בואכה טול כרם. שתי דקות לאחר היציאה מהכפר, ירדה דינה ממונית השירות ועלתה לרכב החילוץ של המשת"פ שחיכה לה בפאתי הדרך. הרכב פתח בדהרה לעבר המחסום, בנסיעה שארכה קרוב לשעה.
בהתאם למסורת שהנהיג יו"ר ומייסד יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דובער ליפשיץ זצ"ל, ברגע שבו הודיעה דינה באמצעות הטלפון הסלולרי שבידה כי עלתה על מונית השירות – ניתנה הוראה לכל פעילי יד לאחים באשר הם להפסיק ממלאכתם ולומר פרקי תהילים לטובת דינה בת לאה, ושני ילדיה, הזקוקים לישועה גדולה.
ברגע שבו התקבלה השיחה הטלפונית מהחיילים המאיישים את המחסום הצבאי ובה המסר "אנחנו רואים אותה עם הילדים", השתררה הקלה אדירה בחפ"ק. דקות אחדות לאחר מכן חצה רכב החילוץ את המעבר, גלגלי הרכב נעצרו ומתוכו יצאו דינה ושני הילדים. היא עצמה פרצה בבכי, ששילב דמעות גיל על שחרורה הבלתי יאמן, לאחר 28 שנים קשות מנשוא ובד בבד יגון, כאב ודאגה לגורל הילדים שלפי שעה נותרו הרחק מאמם, עמם ומולדתם.
את פני דינה והילדים קיבלו עובדות סוציאליות של יד לאחים ובראשן ש', שניהלה עמה במשך כל השבועות האחרונים את הקשר הטלפוני, מתחת לאפו של הבעל הערבי העוין. דינה סיפרה כי כבר בנסיעה ברכב החילוץ, כשגילתה לראשונה לילדיה הקטנים כי הנסיעה היא חד כיוונית וכי הם שמים פניהם לישראל – פרצו הילדים, שבמרוצת השנים חוו בעצמם סבל בל יתואר, בקריאות אושר וביקשו, התחננו: "אימא, תבטיחי לנו שלא נחזור לפה יותר".
בעוד הם שותים מים קרים ונרגעים מהמתח האדיר שאפף אותם בשבועות האחרונים והגיע לשיאו בשעה האחרונה, הסירה דינה את הג'אלבייה והבנדיל כשהיא מבקשת מפעילות יד לאחים "לזרוק את זה לפח". בבת אחת, כמו נעלמה ממנה החזות הערבית האותנטית והיא נראתה כבת ישראל תועה המתחילה את צעדה הראשון בדרכה לעמה ומולדתה. באותו רגע עין לא נותרה יבשה וגם החיילים הקשוחים שאיישו את המחסום דמעו.
בהמשך היום ציפה לדינה מפגש ארוך וממושך במשטרה על מנת לספק עדות על הבעל הערבי. בתום החקירה, שיגרה משטרת ישראל תלונה למשטרת טול כרם על חיית האדם המתנהלת בשטחה. איש במשטרה לא השלה עצמו כי הדבר ירגש במשהו את מחבלי המשטרה הפלסטינית אולם הדבר היה בלתי נמנע על מנת שאם וכאשר יהין הלה להסתנן לשטחי ישראל, הוא ייעצר מיידית.
דינה וילדיה שוהים בימים אלו בדירת מסתור מוגנת במרכז הארץ. "לאנשי המקצוע שלנו צפויה כברת דרך ארוכה ומשמעותית עד שיעלו את דינה בת לאה עם ילדיה על דרך המלך", אמרו השבוע ביד לאחים. "בינתיים אנו מעניקים להם חום רב, מספקים בידם את כל האבזרים הנדרשים ומתחילים לצעוד עמם, עקב לצד אגודל, בחזרה לעם ישראל בדרך העולה בית א-ל".
ביד לאחים העלו על נס את פעילותו והירתמותו של שר הפנים, הרב אליהו ישי, בכל השלבים הביורוקרטיים שקדמו לחילוץ. "החילוץ המרגש שאירע השבוע", אמרו השבוע ביד לאחים, "ממחיש שוב את מצבן של אלפי בנות ישראל המצויות בעצם רגעים אלו בשבי בכפרים הערביים ומשוועות להצלה. נמשיך לנקוט בכל הכלים שבידינו על מנת להביא לפדייתן מהשבי ולהוצאתן מאפלה לאורה, לצד המשך פעילות ההסברה האינטנסיבית למניעת הנגע ועקירתו משורשו".
ברוך פודה ומציל!
ומי יתן וכל בנות ישראל הפתיות, ילמדו ממעשים נוראים אלו, שלא להתפתות להצעות המפתות והמפיפיפות של הערבים ה"נחמדים" לזמן, ואחר כך סובלות נורא ומתחרטות – מעט מאוחר מדי, ה' ירחם ויציל ויגן ויושיע!
שיעלה אחד העובדים באירגונים אלו ויסביר את עצמו בבקשה
ברוך אלוקינו שהוציאו אותם מהשבי שמחללין על זה השבת קודש
בשמחה רבה ואמרו כולם מי כמוכה באלים ה'
תוך שבועיים להוציא אותה איזה מהירות וסייעתא דשמיא נורא