הבוקר (רביעי, שעון ישראל) הוכרעו בחירות האמצע כשהרפובליקנים שימרו את הרוב שלהם בסנאט ואולי אף הגדילו אותו, ואילו הדמוקרטים השיבו את השליטה בבית הנבחרים. אלא שברגעים אלה מתחילה מערכת הבחירות הבאה לנשיאות ולשני בתי הקונגרס ב-2020. העצבים חשופים והטונים עולים כשבמוקד נמצאת אישיותו הססגונית של הנשיא טראמפ.
בחירות האמצע הן תמיד משאל על הנשיא המכהן, אבל טראמפ הגדיל לעשות כשהציב את עצמו בעין הסערה. שימור הסנאט על ידי הרפובליקנים היה צפוי למרות התקוות של הדמוקרטים ל"גל כחול" שישטוף את ארצות הברית. מה שכן הפתיע הוא עוצמת הניצחן כשהצליחו להגדיל את הפער ולהדיח שלושה סנטורים דמוקרטים מכהנים. טראמפ, שהקדיש את השבועות האחרונים למסעות בחירות לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית, מנכס את הניצחון בסנאט לעצמו. על פי סקרים שנערכו בארצות הברית, כ70 עד 80 אחוז מהאזרחים הודו כי טראמפ מהווה גורם מרכזי בהחלטתם למי להצביע.
טרם פורסמו התוצאות הסופיות, אך מספירת מרבי הקולות עולה בוודאות כי הדמוקרטים גרפו יותר מ-30 מושבים, מעבר ל-23 המושבים שהיו נחוצים להם כדי להשתלט על בית הנבחרים עם מינימום של 218 מושבים. בסנאט, לרפובליקנים יהיו יותר מ-51 המושבים שהחזיקו לפני הבחירות אחרי ניצחונות על סנאטורים דמוקרטים מכהנים באינדיאנה
יצויין כי למרות הכותרות על "מפלה לטראמפ", באופן מסורתי המפלגה המחזיקה בנשיאות מפסידה את הרוב בגבעת הקפיטול, כך שהרוב שנשמר ואף גדל בסנאט הוא סוג של ניצחון לעומת ההפסד בבית הנבחרים שהיה צפוי. ב-1994 קלינטון הפסיד גם את הסנאט וגם את הקונגרס. ב-2010 אובמה הפסיד את הקונגרס ואיבד 6 מושבים בסנאט. שניהם נזכיר: המשיכו לקדנציה שנייה
משמעות התוצאות הן שטראמפ יוכל להמשיך ולשלוט במינויים הדורשים את מינוי הסנאט, ובראשם מינוי שופטים לבית המשפט העליון. עם זאת, כדי לקדם חקיקה בארצות הברית נדרשת הסכמת שני הבתים ולפיכך טראמפ יתקשה מאוד להעביר כל רפורמה משמעותית בתחומי ההגירה, המסים או הבריאות.
כלומר, טראמפ יוכל להעביר מינויים ולחתום על הסכמים, שכן אלה הן פעולות שבסמכות הסנאט – שנשאר רפובליקני – ותפקידו הוא "להמליץ ולאשר". הוא יוכל למנות שגריר חדש לאו"ם במקום ניקי היילי שפרשה לאחרונה ומזכיר הגנה לטעמו במקום ג'יימס מאטיס, שממנו הוא שואף להיפטר.
אבל טראמפ לא יוכל לפטר את התובע המיוחד רוברט מולר, החוקר את האפשרות למעורבות רוסית בבחירות 2016, שכן אם יעשה זאת יקום עליו בית הנבחרים הדמוקרטי ויפתח בתהליך הדחה. התוצאות גם יקשו עליו להעביר את חוקי התקציב, שכן בידי בית הנבחרים הדמוקרטי מצוי "הכוח של הארנק", שמאפשר שליטה על כספים.
בנוסף לכך, הדמוקרטים יזכו לשליטה על כל הוועדות בבית הנבחרים ויוכלו לחקור שורה של נושאים החל מההתערבות הרוסית בבחירות ועד לדרישה לקבל את החזרי המס של הנשיא טראמפ. אחרי שהחוקר המיוחד רוברט מולר יגיש את הדוח שלו על ההתערבות הרוסית בבחירות 2016, יוכלו הדמוקרטים גם ליזום הליך הדחה בבית הנבחרים. לתהליך זה אין שום סיכוי לעבור בסנאט, אולם הוא עלול לגזול זמן רב ואנרגיות מהנשיא ולהסב לו מבוכה.
נקודה נוספת שמשפיע גם על הבחירות לנשיאות ב2020 היא המרוץ לתפקידי המושלים, שבו 35 מתוך 50 עמדו לבחירה. לפחות שש מדינות החליפו ידיים ועברו מהרפובליקנים לדמוקרטים, כולל במרוצים מפתיעים דוגמת במדינת קנזס, שם ניצחה המועמדת הדמוקרטית, לאורה קלי, את מקורבו של טראמפ כריס קובאך. מנגד, גם הרפובליקנים רשמו מהפכים בכמה מדינות שנשלטו על ידי הדמוקרטים. לתפקידי המושל משמעות גדולה בפוליטיקה המקומית בנוגע לעיצוב מחוזות הבחירה ומערכת השלטון המקומית במדינות השונות. בנוסף, המושלים מהווים נדבך מרכזי בקמפיין הבחירות במדינתם למען המומעמד לנשיאות מטעם המפלגה עליהם הם משתייכים.
לסיום, בזירה המקומית נרשמו כמה ניצחונות חרדיים. שמחה פלדר החרדי, ימשיך לכהן כחבר בסנאט של מדינת ניו יורק, פלדר נתמך על ידי האדמו"ר מהר"א מסאטמר. נזכיר כי בחג הפסח האחרון דיבר האדמו"ר בשבחו של פלדר, על כך שדאג שהתקציב של מדינת ניו יורק לא יעבור, אם לא יורידו את הסעיף שפוגע בתקציב החינוך החרדי. שם חדש שנכנס לזירה הפוליטית, הוא שמחה אייכנשטיין, שיכהן כחבר בית הנבחרים של ניו יורק ויחליף את דב הייקינד שפרש אחרי 30 שנה.
