מליאת הכנסת קיימה דיון לציון טבח העם הארמני והעלתה מחדש את הסוגייה בדבר ההכרה בשואת הארמנים על רקע המתיחות עם טורקיה.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר: "כשר בממשלת ישראל הנחתי זר באנדרטת הזיכרון שבגבעת הציצרנאקאברט בירוואן והבעתי את עמדתי בדבר הצורך בזיכרון של טבח העם הארמני.
ההצעה לסדר הנדונה כאן בכנסת איננה מטילה בשום אופן קלון על שום מדינה מודרנית, מטרתה היא לאפשר הזדהות אמתית עם קרבנות הטבח ועם תוצאותיו הנוראיות. איננו מנסים להטיל אשמה אלא להתנהג כיהודים, ולהיות נאמנים לאמת ולסבל של עם אחר שעבר דברים נוראיים. לא נוכל, בשם זהירות מדינית או פוליטית, להתכחש להיסטוריה ולהחניק ערכים אנושיים כה מהותיים, הנוגעים בשורש קיומנו."
קרא עוד:
[postim]
ח"כ הגב' גלאון יזמה את ההצעה לסדר לרגל מלאות בשנה הבאה 100 שנים לטבח, לדבריה "הגיע הזמן שממשלת ישראל תכיר בטבח העם הארמני. אין בהכרה הזו ניסיון לסכל את היחסים שלנו עם הטורקים, שמאוד חשובים למדינת ישראל. הגיע הזמן שממשלת ישראל לא תקריב את ההכרה על מזבח אינטרסים מזדמנים. כל פעם יש מציאות מדינית אחרת, פעם אנחנו בעד היחסים עם הטורקים אז אנחנו לא מכירים בטבח ואז יש את המרמרה והיחס שלנו משתנה.
רבים מהיושבים בליאת הכנסת הם דור שני לשואה, כעם שחווה על בשרו את השואה אנחנו לא יכולים להמשיך להתעלם מהטבח בעם הארמני משיקולים לא ענייניים" אמרה גלאון.
ח"כ ראובן ריבלין הזדהה עם העם הארמני ואמר כי "מדינת ישראל היא גם תולדה של אסונות מעין אלו. אנחנו היהודים היינו הבאים בתור אחרי הארמנים. מי שהגה את הפתרון הסופי התרשם שבבוא היום העולם ישתוק, כפי ששתק מול רצח הארמנים. קשה לי לסלוח על התעלמותם של עמים אחרים מאסוננו, ואסור לנו להתעלם מאסונו של עם אחר. זוהי חובתנו המוסרית כבני אדם וכיהודים.
אין לי ספק שהבעת הצער הטורקית על רצח הארמנים, שנשמעה לראשונה רק לפני מספר שבועות מפי מנהיג טורקי, קשורה בעובדה שמדינות העולם ובכללן ישראל, סירבו להתעלם מכך. אסור לראות בציון רצח העם הארמני התרסה, אלא חובה אנושית ומוסרית שאיננו רשאים להתעלם ממנה".
עמדת העמימות של משרד החוץ הישראלי נותרה ללא שינוי כפי שהציגה השר עוזי לנדאו בשם שר החוץ אביגדור ליברמן: "כיהודים וכישראלים יש לנו רגישות מיוחדת ןאף חובה מוסרית להזכיר טרגדיות אנושיות בניהם מעשי הבטח באוכלוסייה הארמנית. טוב עושה כנסת ישראל בהזכירם אירועים טרגיים אלה. מדינת ישראל מעולם לא הכחישה את אשר קרה.
עם זאת במהלך השנים הפך הנושא שלא בטובתו לנושא פוליטי טעון בין ארמניה לטורקיה וכל צד מנסה להוכיח את צדקת טיעוניו באשר לאירועים ההיסטוריים. אנו מקווים כי שתי המדינות תאשררנה את ההסכם עליו חתמו לפני כמה שנים, ותמשכנה לקיים דיאלוג פתוח ומעמיק אשר יאפשר להם להבריא פצעים שנותרו פתוחים במשך עשרות שנים"
