בחודשים האחרונים יצאנו ב'חדשות JDN' למסע בין ערי הפריפריה המתמקד בסקירה אחר הקהילות החרדיות המרשימות המתפתחות בערים אלו. בכל שבוע סיקרנו עיר אחרת בניסיון להציג את מצב הקהילה כיום ולהתחקות אחר ההיסטוריה ודרך ההתפתחות של הקהילה החרדית בעיר. השבוע אנו מבקשים להציג את אחד מהזרמים הבולטים בציבור החרדי, חסידות גור, שמורי דרכה גילו את היתרונות הרוחניים והגשמיים במגורים בערי הפריפריה ליהודי שומר תורה והנהיגו את עדתם לבניית קהילות מיוחדות בערים אלו.
את הפריצה הראשונה מהריכוזים החרדים אל ערי הפריפריה הוביל כ"ק מרן בעל ה'לב שמחה' מגור זצוק"ל, כאשר שלח בשנת תשל"ט את חסידיו להתגורר בעיר אשדוד. המעבר של משפחות מהחסידות לאשדוד היה אבן הדרך לשורה של ערים ושכונות חרדיות שנבנו בעשורים האחרונים בישראל.
תחילה הגיעו כמה עשרות משפחות לעיר אשדוד והתיישבו ברחוב חטיבת הנגב בשכונת רובע ג', ובהמשך עם פרויקטים למגורים ברובע ח' ועד לבנייתו של רובע ז' החרדי כולו. כיום גם השכונות מסביב מתחרדות כמו רובע ו' ורובע ט' עם ייצוג לכל זרמי היהדות החרדית שקבעו משכנם בעיר. כיום גרות בעיר כ-2,500 משפחות המשתייכות לחסידות ומשתלבות בקהילה החרדית הגדולה בעיר.
בהמשך הוקמה קריה קטנה של חסידי גור בחצור הגלילית שגדלה עם השנים וכיום מונה כ-500 משפחות. ביישוב הוקמה ישיבת 'שפתי צדיק' הממוקמת כיום בקמפוס רחב ידיים בכניסה לקריה החרדית וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה עם מאות בחורים. בקריה מספר בתי כנסת (שטיבלך) של חסידי גור, תלמוד תורה, בית ספר לבנות וסמינר בו לומדות גם בנות רבות מהקהילות החרדיות בטבריה וצפת. לחסידות גור 2 נציגים במועצת העיר בהם סגן ראש המועצה.
כ"ק מרן בעל ה'לב שמחה' מגור זצוק"ל עם ילט"א בנו כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א
ההתיישבות בערד החלה מעט אחרי ההתיישבות בחצור הגלילית. הקהילה החרדית בערד מרתקת ביותר ושונה מסגנון ההתיישבות החרדית בפריפריה. בניגוד ליתר המקומות, בערד אין שכונה חרדית אחת ואין כל הגדרה לאזור בו מתגוררים חרדים. ההגדרה 'עיר מעורבת' כמו נוצרה עבור ערד בה בכל בניין טיפוסי ניתן למצוא חסידי גור לצד חילונים ועולים מברית המועצות. בשכונות הוילות הדבר בולט עוד יותר כאשר בכל כמה בתים ניתן לזהות כי מתגוררים בו חסידי גור, אך השכנים אינם חרדים.
ההתיישבות של חסידי גור בערד החלה כבר בתחילת שנות ה-80, בהנהגתו של כ"ק ה'לב שמחה' מגור שפתח במקום ישיבה שכיום נושאת את שמו. אך כבר קודם לכן ביקר בעיר כ"ק מרן ה'בית ישראל' מגור זצוק"ל והעיר הייתה למקום המנוחה המועדף על אדמו"רי בית גור.
במשך השנים התפתחה בעיר הקהילה צעד אחר צעד, תחילה סביב הקמת הישיבה שהביאה את צוותי ההוראה לקבוע את מושבם בעיר, התבססה במקום קהילה של עשרות משפחות מהחסידות, ובהמשך הצטרפו אליהם עוד מאות משפחות כשכיום מונה הקהילה מעל 1,500 בתי אב וכעשרת אלפים נפש, אלו מהווים כ-20% מאוכלוסיית העיר.
כאמור, בערד התקדמות הקהילה הייתה איטית יותר בייחס לריכוזים האחרים של החסידות שהתפתחו באותן שנים. בשנים הראשונות התאפיינה הקהילה במספר משפחות קטן שלא עבר את המאה, אך בעשורים האחרונים הנהירה לעיר בעיקר מצד זוגות צעירים שמצאו בה דירות זולות לצד תשתית קהילתית מסודרת התעצמה, ובעשור האחרון הצטרפו אליהם עשרות ומאות משפחות משפרי דיור מהערים החרדיות במרכז הארץ שהשתקעו בשכונות הוילות הסובבות את העיר.
כיום פועלות בעיר ישיבה קטנה וישיבה גדולה הקרויות על שמו של אבי ההתיישבות בערד כ"ק הלב שמחה מגור זצוק"ל. לצידם פועלים יתר מוסדות החינוך, גני ילדים, תלמודי תורה ומתיבתא לגילאי בר מצווה, בתי ספר וסמינר לבנות, וכן עשרות בתי כנסת בהם בית הכנסת האשכנזי המרכזי המופעל על ידי חסידי גור ועומד לרשות כלל תושבי העיר בסדרי תפילה עממיים בימות השבוע שבתות וחגים.
העובדה שחלק ניכר מהאוכלוסייה החרדית בעיר הם זוגות צעירים בעשור השלישי לחייהם מביאה גם פריחה גדולה של תורה וחסידות בעיר ובכוללים הפועלים בה לומדים מאות רבות של אברכים הנחשבים לעתודה התורנית הרוחנית הבולטת של דור העתיד בגור. בשעות הערב פועלת בעיר מסגרת של כוללי ערב בבתי הכנסת וכן קיימים כוללי בוקר, בעיקר עבור אלו היוצאים לעבודה במהלך היום.
Yossi Zeliger/Flash90
לצד חסידות גור יש בעיר קהילה בת כמה עשרות משפחות הנמנות על חסידות חב"ד, להם כחמישה בתי כנסת בעיר ותלמוד תורה. כמו כן קיימות בעיר קהילה ציונית דתית וחרדית לאומית, להם כמה בתי כנסת ברחבי העיר ומוסדות חינוך ממ"ד. קהילות אלו מנהלות מערך יחסים הדוק עם קהילת חסידי גור ואף מתמודדות ברשימה משותפת למועצת העיר המחזיקה בכרבע מכלל חברי המועצה (4 מתוך 15) אך בספסלי האופוזיציה של ראש העיר המכהן מטעם 'יש עתיד' עו"ד ניסן בן חמו לו מערכת יחסים טעונה מול הקהילה החרדית, הטוענת לאפליה קשה והדרה מוחלטת של התושבים שומרי התורה והמצוות מכלל המשאבים העירוניים.
בקהילה מציינים כי לא תמיד הייתה מערכת היחסים בין הצדדים טעונה. בשנים הראשונות, למרות שלא אהד את ההתיישבות החרדית בעיר, העניק להם ראש העיר בייגה שוחט (לימים יו"ר ועדת הכספים ושר האוצר ואז חתנו של ראש הממשלה לוי אשכול) את הצרכים הבסיסיים והקצה עבורם שטחי ציבור ומבנים למוסדות. כיום, טוענים התושבים, הם לא זוכים למענה גם עבור גני ילדים וצרכים אלמנטריים אחרים.
עיקר המתח בין הצדדים נרשם מאז בואו של עו"ד ניסן בן חמו מתל אביב (בעברו יליד ותושב העיר) להתמודד על ראשות העיר מטעם מפלגתו של יאיר לפיד 'יש עתיד'. המתיחות הגיעה לשיא לפני כשנתיים במהומת רחוב שהתפתחה לאחר ששלטים פוגעניים כלפי ההנהגה הרוחנית נתלו על ביתו של אחד התושבים ברח' הגלעד בעיר. כוחות משטרה גדולים חצצו בין הצדדים וכעבור שעות של מהומה הוסרו השלטים והשקט שב לשרור.
מאז נראה היה כי יושרו ההדורים אך לפני כחודש שוב עלתה העיר לכותרות לאחר שאלפים מתושבי העיר יצאו לעצרת מחאה בעקבות הצתת מרכז מסחרי בו כל החנויות בבעלות חרדית ומספר מקרי התנכלויות למנייני חצרות בתקופת הקורונה.
העצרת, בה נטלו חלק שר השיכון ח"כ יעקב ליצמן ואישי ציבור נוספים, זכתה להד תקשורתי וציבורי עצום ושמירת ההנחיות הבולטת שבלטה בתיעודים שהופצו ממנה הביאה לקידוש שם שמיים ושיח חיובי במיוחד, שאיזן במעט את השיח הרעיל בזמן שהיהדות החרדית הייתה נתונה למסע הסתה קשה.
תחום התעסוקה של בני הקהילה בערד מרתק במיוחד ויכול להוות מודל לקהילות רבות בפריפריה. בעידוד הנהגת הקהילה הוקמו מוקדי תעסוקה גדולים לנשים ולגברים במרכזם מוקד 'טללים' המעסיק מאות נשים. באזור התעשייה בעיר פועלים מפעלים רבים בבעלות חסידי גור בתחומי המזון כמו מפעלי דגים ושוקולד, טקסטיל וביגוד וחומרי בניין, בהם מועסקים רבים מאברכי החסידות.
העיר באר שבע הסמוכה מהווה מוקד תעסוקה מרכזי לבני הקהילה כמו קבוצה גדולה של אברכים העובדים במוקד חברת החשמל ונשים המועסקות בחברות תקשורת והייטק, כך גם רבים העובדים במערכות השחיטה במשחטת שגב שלום כשוחטים, בודקים ועוד.
מוסדות החינוך הרבים מהווים גם הם כר פורה למשרות הוראה לגברים ונשים לצד משרות רבות המאוישות על ידי אנשי ונשות הקהילה בתלמודי תורה, בתי ספר ומוסדות לחינוך מיוחד ביישובי הסביבה כמו באר שבע, נתיבות, אופקים, תפרח, ירוחם ודימונה.
ענף מרתק הוא עולם העסקים הקטנים ונותני השירות כאשר כמעט בכל תחום ניתן למצוא את חסידי גור משולבים. לפחות 4 סופר-מרקטים בעיר הם בבעלות חסידי גור וכן שורה ארוכה של חנויות פירות וירקות, ביגוד, הנעלה, מזון מוכן, מאפיות, טמבורים, כלי בית, סלולר לצד שיפוצניקים, חשמלאים, מתקיני מזגנים, מובילים, אינסטלטורים ואפילו נהגי אוטובוסים ועוד ועוד. גם בקופות החולים, במועצה הדתית, בסניפי הבנקים וברשתות המזון הגדולות ניתן לראות נוכחות בולטת של בעלי תפקידים בכירים מקרב הקהילה.
כמו בכל קהילה חרדית גם בערד קיים מערך צדקה וחסד הפועל באמצעות ארגונים כמו 'צדקה וחסד' ו'לכתך' המסייעים למשפחות קשות יום או במצוקות רפואיות ואחרות בתמיכה כספית, ייעוץ וסיוע וכן ליווי פיננסי והדרכה נכונה לכלכלת הבית.
הנוכחות הבולטת של חסידי גור במרחב הציבורי בערד הביאה גם ליוזמות תקדימיות לטובת כלל תושבי העיר בדמות חדר מיון קדמי 'שאלר' שהוקם ומנוהל על ידי חסידי גור ולאחרונה אף נחנך לצידו מכון פיזיותרפיה המשרת את תושבי העיר ומנוהל על ידי אברכים מהקהילה.
כ"ק מרן בעל הפני מנחם מגור זצוק"ל
בשנים מאוחרות יותר החל כ"ק מרן ה'פני מנחם' מגור זצוק"ל לשלוח אברכים לגור בעיר קרית גת. הקהילה התפתחה עם השנים וכיום מונה כ-450 משפחות וקהילה יש בעיר את כל המוסדות שקהילה חרדית זקוקה בהם – כוללים, ישיבות, תלמוד תורה, בית ספר לבנות וגני ילדים.
במבט לאחור, מהלכו של הלב שמחה מגור, שפרץ את היציאה החוצה לערים לא חרדיות, הצילה פשוטה כמשמעו את עתיד היהדות הירדית כולה.
חבים לגור הכרת הטוב עצומה ! אין לנו מושג עד כמה בכלל.
איזו מעצמה.
לא לגור ..
ללב שמחה!!!
חשבתי שה"לב שמחה" היה הרבי מגור, טעיתי?
ואין מלך בלי עם, אם הציבור לא היה עובר לגור שם , הקריות לא היו .
חבל שאתה, יוסף מזלזל בקהילה גדולה וחשובה.
נראה לי שאתה גם נמנה על קהילה חשובה זו, גם אם כרגע אתה שייך לאחיינו. לא צריך להכניס מחלוקת בכל דבר!