מרן הגר"ע יוסף מספר על זיכרון השואה: "איזה בכיות בכינו ליד הכותל המערבי"

לרגל ציון יום השואה, עדות מיוחדת ונדירה, בה נשמע מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל מספר על תקופת השואה שהייתה בימי בחרותו, על התחושות והפחד שהיה להם כאן בארץ ישראל בעת לומדו בישיבת "פורת יוסף", על התפלות והבכיות, ועוד.

את ההקלטה הנדירה העביר נכדו הרה"ג ר' יעקב סיני שליט"א וציין כי הדברים נאמרו במהלך מסגרת שיעור משפחתי שמסר מרן לבני משפחתו בהיות עדיין בחור לערך גיל 20. וכך נשמע מרן זצוק"ל בדבריו: "ישראל עם קרובו של הקב"ה, כשהם בצרה לא יכול להתעלם מהם, לא יכול. תראו מה היה לנו לפני שבעים שנה, הייתה מלחמה של גרמניה, ימ"ש היטלר כל מקום שהיה כובש, הדבר הראשון היה לוקח את היהודים למשרפות, לאושוויץ, ככה היה הרשע הזה, שונא ישראל מושבע".

"שלח את הגנרל שלו "רומל", קודם היה צריך לעבור דרך מצרים, להילחם עם מצרים. היו יוצאים המטוסים שלו, ומפציצים את מצרים, כדי שֶׁיִכַּנְעוּ, שיתנו להם להיכנס. והיה מרחק טיסה של מצרים עד פה, שעה אחת, והיינו בסכנה. היינו עוברים בעיר העתיקה, ללכת לישיבת "פורת יוסף", היו אומרים לנו: "הא יהודי, עוד מעט נשחט אותך וניקח את כל הממון שלך!". ככה היו אומרים הערבים ימ"ש, היו מחכים לזה. היינו בצרה גדולה".

כאן תיאר מרן זצוק"ל את התפילות שעשו אז באותם ימים תוך כדי שקולו נשנק בבכי: "רבי יעקב עדס עליו השלום, היה מורה שלי, לקח את התלמידים כולם, ירדנו לכותל המערבי, פורת יוסף היא ליד הכותל המערבי, ירד שמה, ועשה סליחות, הוא היה שליח ציבור. איזה בכיות, איזה בכיות, כשהוא בכה כל התלמידים בכו, מי לא יבכה, וכולם יודעים עכשיו היא עת צרה, החרב נגד צוארנו, כולנו בצרה גדולה".

ואח"כ הנס המופלא: "יומיים אחרי זה, יומיים!!!, ישתבח שמו הקב"ה, העיר את רוסיה לצאת נגד גרמניה, הכריזה מלחמה, התחילו להפציץ את הגרמנים, אז ראה היטלר הרשע ימ"ש, שלח מברק ל'רומל', עזוב את הכל, תבוא, יש לנו מלחמה עם רוסיה!".

"הלך לעזאזל, הלך ולא חזר, וכך ניצלנו, ישתבח שמו. איזה הצלה, הצלת נפשות, ישתבח שמו, השאיר לנו פליט בארץ ישראל, בארץ ישראל, בירושלים. איך היינו בסכנה, אתם לא יודעים. איזה מצב היינו. הרשע הזה, כל מקום שכבש אותו, הדבר הראשון לקח את היהודים לאושוויץ, לשרוף אותם. והיינו פוחדים מה יהיה איתנו. היינו קומץ מועט, חצי מיליון היו בכל ירושלים (בכל הארץ), כל זה מה שהיה היישוב, עם מה שהיה בצפת בטבריה, חצי מיליון".

לשאלת המשפחה, האם הם ידעו מה שהיו עושים הגרמנים בחו"ל? ענה מרן: "אי, אי, אי מה אני יגיד? היינו בצרה גדולה. הדמעות ירדו לבד. הרב ע"ה התפלל בעצמו סליחות, איזה בכיות, אי אשר לתאר, כולם בוכים, בוכים, מתחננים לקב"ה שיציל אותם מידו של הרשע הזה. ישתבח שמו הקב"ה לולא ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו, זה ניסים, הקב"ה שומע תמיד שוועתם של ישראל!".