פרויקט "Holy Rock NFT" מציע ליהודים מרחבי העולם לרכוש בעלות על אבן מהכותל המערבי, או ליתר דיוק: על הדמיית תלת מימד של האבן, במחיר מבצע של 0.6 את'ריום (כ-4,600 דולר).
על פי המפורסם באתר הרשמי של הפרויקט, במסגרתו נערכו צילומים פרטניים של כל אבני הכותל, נפתחה המכירה כבר ב-25 בנובמבר, ובחמישה בדצמבר ייחשפו האבנים עצמן.
לפי הנכתב באתר החברה, "Holy Rock NFT הוא פרויקט קהילתי בלעדי המשלב את העולם העסקי והקדמה הטכנולוגית עם אמונה ורוח יהודית. הבסיס לפרויקט הוא יוזמה ייחודית עולמית וראשונה מסוגה: שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ליצירת הדמיה מפורטת מדויקת של אבני הכותל. אבני הכותל בנות אלפי שנים. לכל אבן יש מראה ייחודי משלה, ממדים, משקל, צורה וגיל. חלק מהאבנים בולטות ונדירות במיוחד, בשל מידותיהן הענקיות או הכתובות החריגות המשובצות בהן", לצד הבהרה כי מדובר בכמות מוגבלת של אבנים.
NFT, הוא ראשי תיבות של Non-fungible token, ובתרגום לעברית: אסימון חסר תחליף. מדובר בסוג מיוחד של פרוטוקול קריפטוגרפי, המייצג נכס ייחודי. בניגוד למטבעות מבוזרים כגון ביטקוין ואסימוני רשת או שירותים רבים אחרים, NFT לא ניתן להחלפה באחר דומה לו ולכן מעצם טבעו אינו בר-חליפין.
בפרוייקט המדובר של אבני הכותל, השקיעו את כספם משקיעים רבים, בהם גם חרדים. הרעיון הוא למכור "בלעדיות" על סריקה תלת מימדית של האבנים הקדושות, מה שעשוי היה להביא להתעשרות היזמים והמשקיעים.
אך אבישי גרינצייג מפרסם ב'גלובס' כי המדינה הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, וכן צו ארעי האוסר למכור במכירה פומבית 3,572 סריקות מקצועיות בתלת ממד של הכותל המערבי, שימכרו כיצירה דיגיטלית בפורמט NFT.
לטענת המדינה, הצלם שביצע את הצילומים קיבל היתר מטעם "הקרן למורשת הכותל המערבי" אשר הושג בהטעיה ובמרמה תוך הצגת מצג שווא כלפי הגורמים האמונים על מתן היתרי צילום בקרן, באמתלה כי מדובר בצילומים לצורך עבודה אקדמית בלבד. בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשה והוציא את הצו המבוקש.
"הסעד המבוקש הנו הכרחי לשמירת קדושת הכותל המערבי, הוא האתר הקדוש ביותר של מדינת ישראל והעם היהודי, אשר נעשה באבניו שימוש מסחרי החורג מההיתר שניתן על ידי הקרן תוך התעשרות שלא כדין של המשיבים", טענה המדינה. "ככל שהסעד לא יינתן בידי המבקשת, יימכרו את סריקות התצלומים מבלי שניתן יהיה בהמשך לברר את זכויותיה של המבקשת בפירות הנכסים דנן".
בבקשה נכתב שלפני כחודש הגיע אברהם כהן אל משרדי הקרן, בטענה כי נקבעה לו פגישה בעניין צילומים ברחבת הכותל המערבי. כהן הציג את עצמו כחייל צה"ל בודד אשר השתחרר מהצבא לאחר שנפצע במהלך שירותו. כהן טען שקיבל הצעה ממן דהוא למימון מלגת מחייה ולימודים גבוהים באוניברסיטה יוקרתית ביותר בארה"ב בתחום צילומים מיוחדים.
לצורך קבלתו לקורס טען כי עליו להגיש עבודה פרי יצירתו המדגימה את כישוריו ולכן הוא זקוק לביצוע עבודה מרשימה, בהיקף משמעותי. כהן הציג בפני נציגת הקרן את הרעיון שהגה, לטענתו, לצורך ביצוע העבודה: תצלום כל אחת ואחת מאבני הכותל המערבי באמצעות צילום תלת ממד כך שבסופו של דבר ייווצר מיצג וירטואלי. לאחר שהתקבל האישור, הגיע כהן יחד עם ארבעה אנשי צוות נוספים אל רחבת הכותל וביצע מספר צילומים. אל הצילומים התלוותה נציגת הקרן, בהתאם לנהלי הצילום בכותל.
בבקשת המדינה הודגש: "במסגרת כל אחד מההיתרים שניתנו לאברהם כהן נכתב באופן מפורש כי מטרת הצילום הנה לצורך ויזואלי בלבד. משמעות הדבר הנה איסור על עיבוד התמונה באופן בו נעשה על ידו בוודאי ככל שמדובר בצרכים מסחריים".
"בחלוף כשבועיים מביצוע הצילומים, הגיעו פניות למוקד הקרן בקשר למכירה פומבית שעומדת להתבצע באופן וירטואלי", נכתב בבקשת המדינה. "במסגרתה הוצע לקנות לכאורה, אבנים בכותל, כאשר בשלב זה לא היה ברור לנציגי הקרן במה מדובר. אין חולק כי הצילומים לא היו מתאפשרים לנוכח ההיתר שהושג במרמה".
אבישי גרינצייג מפרסם כי לטענות המדינה השיב עורך הדין משה בן בסט, בא כוחם של המשיבים, כי בכוונתו של כהן להעביר את התצלומים שבוצעו ברחבת הכותל אל אמן, אשר יבצע מודלים וירטואליים של אבני הכותל באופן שיהיה זמין למכירה לכל מי שיבקש לרכוש את המייצגים התלת ממדים של אבני הכותל וכי לדעתו לא הופרו הנחיות ו/או נהלים של הכותל, לרבות הוראות הדין בעניין זה.
בינתיים, הוצא צו מניעה. המשקיעים לא יודעים האם כעת ערכם של הדמיות האבנים יעלה בזכות הרעש התקשורתי – או דווקא יירד בשל הפסיקה המשפטית. כך או אחרת, מלבד הזעזוע על עצם המסחר בכותל המערבי, מתברר שוב: השקעות לא חכמות הם הימור לכל דבר.
הוא לא משלב אמונה ורוח יהודית עם עולם העסקים והטכנולוגי, הוא משלב עבודה זרה עם העולם הטכנולוגי…