הגר"ש עמאר הגיע לאוהל שהוקם בחצר המשפחה ברובע ז' באשדוד שם המונים נגשו לקבל את ברכתו וכשנכנס נשא דברי הספד והתעוררות בפני הנאספים.
הכרנו את המנוח עוד בילדותינו, אמר הראשון לציון הגר"ש עמאר, אימו היתה אחות אבי ע"ה. רבי יצחק היה מבחינת תלמיד חכם, היה צדיק מיוחד תמיד קבע עיתים לתורה. כל דיבורו היה בנחת במידה במשקל ובמשורה. עוד מילדותי זכור לי ואני זוכר עוד את אביו זצ"ל שהיה ירא שמים ותלמיד חכם, אשרי מי שעמל בתורה, המנוח הטביע גם בילדיו את לימוד ואהבת התורה הוא יוצא מעולם הזה עשיר גדול עשירות של תורה ומצוות.
המנוח ז"ל היה מדמויות ההוד והאצילות של העיר אשדוד, נולד במרוקו להוריו שהיו יראים ודבוקים בתורה ואהבה והערכה לתלמידי חכמים. בבית זה ספג תורה ויראה ולמד בתלמוד תורה ועם השנים, לאחר נישואיו עבר לקזבלנקה.
לפרנסתו עבד כפקיד בבנק, כאשר את סדר יומו החל בתפילת שחרית עם הנץ החמה בימות החול בבית הכנסת של הגאון רבי יצחק חזן זצ"ל בעל שו"ת "יחוה דעת" ולימים רבה של חיפה. המנוח היה בקשר מתמיד עם הגר"י חזן והשתתף תמידין כסדרן בשיעוריו בהם קנה הלכה חוכמה ויראה.
בתקופת חודש אלול היה משכים קום לבית הכנסת לאמירת הסליחות יחד עם ילדיו שזוכרים עד היום את ההרגשה של האווירה של אותם ימים קדושים, בתפילות אלו השתתף גם הגר"י חזן זצ"ל ועדיין מנגן באוזניהם התפילות של הימים הנוראים ברגש המיוחד שהיה בבית הכנסת שם.
במשך השנים יסד שיעור תורה קבוע בביתו, בו היו משתתפים ציבור רחב ולשם היו מגיעים רבנים חשובים מידי פעם. בהם בלט הרה"ג רבי דוד בוסקילה מנהל ארגון "אוצר התורה", בשיעורים אלו ידעו הרבנים להעביר את המסר של אהבת וערך התורה, כך שרבים העידו ברבות הימים שחזרו בתשובה והקימו בית של תורה בזכות שיעורי תורה אלו בביתו של המנוח.
המנוח היה מאיר פנים לכל אדם ובעל מידות טובות לכל אדם, בנוסף לשעורי תורה בהם היה משתתף קבוע, ולימים אף מסר בעצמו שיעורי תורה, היה חזן ובעל קורא מיוחד מתוך שאהב את השירה והפיוט, באותם ימים נקשר למשורר המפורסם הגאון רבי דוד בוזגלו זצ"ל אשר למד ממנו תורה ושירה כאחד.
בשבתות היה נוהג להתפלל בבית הכנסת "אֵם הבנים". שם בית הכנסת היה מלא מפה לפה כאשר בסמוך לבימה ניצבה מקהלת הילדים שהשתתפו בכל התפילה כולה, כשמידי פעם שרו קטעים מסויימים כדי להנעים את התפילה.
בשנת תשל"א עלה לארץ לקרית ים, שם השתכן בשיכון עולים יחד עם כל משפחתו שעלו יחד. זמן קצר לאחר עלייתו פגש בהגר"י חזן זצ"ל והיתה לו שמחה גדולה, הגר"י חזן זצ"ל העניק לו ספר הגדה של פסח עם הקדשה חביבה במיוחד. מאוחר יותר עבר לאור יהודה ואחר כך לאשדוד.
גם בארץ התקבל לפרנסתו כפקיד בנק שהיה ישר ונאמן ושמו יצא מלפניו. ובכל אותם מקומות בהם התגורר, זיכה את הרבים כאשר מסר שיעורי תורה בבית הכנסת, היה חזן וקורא בתורה והכין תלמידים לקראת בר המצוה תוך כדי שהיה מדגיש בפניהם את משמעות היום החשוב שבחייהם בהם מקבלים נועם עול תורה ומצוות.
מתוקף תפקידו, היה בקשר מתמיד עם הרבנים בערים בהם התגורר והיה מתבטל לדעתם ותמיד היה שומע בקול חכמים.
באשדוד כשכבר יצא לפנסיה, המשיך להשתתף בשיעורי תורה באופן קבוע במסירות מיוחדת ובדייקנות.
בשנת תשס"ח נפטרה עליו רעיתו ע"ה ורק התורה נסכה בו את הכח להמשיך את חייו כשהמשיך להשתתף בשיעורים בבית הכנסת הריב"ז בראשותו של הגר"מ כהן בעל "אוצר פסקי הלכה" וכן בבית הכנסת "זכות אריה" שם השתתף בשיעור דף היומי מידי ערב באופן קבוע אצל הרה"ג ר' אשר פרץ ובבית הכנסת "אוהל דינה" בראשותו של הרה"ג ר' יוסף ועקנין.
בערב חג סוכות האחרון היה מעט תשוש, למרות זאת, שמחה היתה בליבו על שזכה שיש לו סוכה וארבעת המינים מהודרים שרכש. ביום טוב השכים קום כדרכו לתפילת שחרית עם הנץ החמה כשהוא עטוף בטלית ובידיו ארבעת המינים ובעודו במדרגות בבית הכנסת הריב"ז, מעד ונפל על ראשו, עקב השעה המוקדמת לא היו אנשים באזור ורק לאחר זמן כשהגיעו המתפללים הראשונים, הזדעזעו למראה שהיה שרוע על הריצפה, מיד הזעיקו עזרה, כוחות ההצלה שטיפלו בו במקום העבירוהו לבית החולים כשהוא במצב קשה. אך כעבור יומיים למגינת לב כל מוקיריו, השיב את נשמתו הזכה לבוראה כשהוא בן פז' שנים.
בהלוויתו שהתקיימה בלילה, לא נאמרו הספדים לרגל החג, אך נאמרו דברי חיזוק והתעוררות מפי הרבנים, הרה"ג ר' מאיר בנאי מבית הכנסת הריב"ז, הרה"ג ר' ציון אוחנה ראש מוסדות "היכל גבריאל", הרב עובדיה דהן ראש המועצה הדתית.
בדבריהם עמדו על גודל חיסרון האבידה על דבקותו בתורה ובתלמידי חכמים, במידת האמת וביראת שמים, היתה בו מידת הענווה והצניעות והארת פנים.
לאחר דברי ההתעוררות עלה לבית המשפחה שם ניחם את בנותיו של הרב זצ"ל וכשקולו נשנק בבכי חיזק את המשתתפות ובירכם שלא יראו עוד שוד ושבר ואך ששון ושמחה יפקוד את ביתם לעד.
