נשיא טוגו, פאורה גנאסינגבה, שמתמודד בימים אלה מול הפגנות המוניות של האופוזיציה נגד המשך שלטונו, הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי פסגת ישראל-אפריקה שתוכננה להתקיים בבירה לומה בחודש אוקטובר, לא תתקיים במועדה.
על פי חלק מהדיווחים, הרקע לביטול הוא בעיקר המשבר הפוליטי בטוגו והתערערות היציבות במדינה, אך גם לחצים שהפעילו הפלסטינים, דרום אפריקה וכמה מדינות ערביות לביטול האירוע. ההחלטה על ביטול הפסגה, שלפחות באופן חלקי נובעת מלחץ פלסטיני וערבי, היא מכה לקו הפומבי שמוביל נתניהו על כך שיחסי החוץ של ישראל מושפעים פחות מהסכסוך עם הפלסטינים מאשר בעבר.
דובר משרד החוץ עמנואל נחשון מסר: "בהמשך לבקשת נשיא טוגו ולאחר קיום התייעצות משותפת בינו לבין ראש הממשלה, הוחלט על דחיית כינוסה של פסגת ישראל-אפריקה, שאמורה היתה להתקיים בחודש אוקטובר בלומה, למועד שיוסכם בין המדינות. נשיא טוגו הדגיש כי הבטחת הצלחת האירוע החשוב מצריכה הכנות משמעותיות והערכות מורכבת".
בהודעה שפרסם על ביטול הפסגה כתב נחשון כי "ישראל מחויבת להמשיך במאמציה מול יבשת אפריקה כפי שהיא עושה בשנים האחרונות, בין היתר בביקורו של ראש הממשלה בקיץ 2016 ברואנדה, קניה, אוגנדה ואתיופיה, ובפסגת המדינות החברות בארגון ECOWAS בליבריה ביוני 2017, אליה הוזמן ראש הממשלה כאורח כבוד". דובר משרד החוץ הוסיף: "ישראל מאמינה כי מדינות אפריקה וישראל תצאנה נשכרות מהמשך קידום שיתוף הפעולה המעשי ביניהן בתחומים חשובים כגון מים, חקלאות, בריאות וטכנולוגיה."
המפגש שתוכנן מזה זמן רב נחשב לאחד מתוכניות הדגל של משרד החוץ בשנת 2017, לצד ביקורו של נשיא הודו בישראל, וביטולו נחשב כמכה למדיניות החוץ. בטקס הרמת כוסית במשרד החוץ בשבוע שעבר, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הפריצה הגדולה היא לכל היבשות, החזרה שלנו גם לאפריקה, מרחיבים את היקף הסיוע בטכנולוגיה וזה מביא להתעניינות עצומה ביבשת".
נתניהו הוסיף באותו אירוע: "יש כאן פריצה למרחב. ואסביר למה זה קורה, כי ההנחה היסודית היתה שאם אנו נעשה הסכם עם הפלסטינים, מה שרצינו ועדיין רוצים, זה יפתח לנו את העולם. אין ספק שזה יעזור, אבל העולם נפתח גם בלי זה. זה שינוי עצום. כל העולם משתנה. אין זה אומר שהוא משתנה עדיין בפורומים הבינלאומיים, באו"ם, באונסק"ו", הוסיף ראש הממשלה בהרמת הכוסית.
"מה שיש פה זה שינוי עצום וזה קורה חרף העובדה, שלצערנו, הפלסטינים עדיין לא שינו את התנאים להסדר מדיני שהם בלתי קבילים על חלק גדול בציבור, ובכל זאת זה קורה. זה קורה כי אנחנו מטפחים שתי עוצמות שביחד מביאות את השלישית. מטפחים כמדיניות את העוצמה הכלכלית-טכנולוגית שמאפשרת לטפח את העוצמה הצבאית-מודיעינית של ישראל, והשילוב שלהן נותן עוצמה מדינית וזו תפיסה שונה".
הפלסטינים, כמה ממדינות ערב וכן דרום אפריקה יצאו בחודשים האחרונים בקמפיין נגדי שמטרתו לבלום את המהלך הישראלי. במסגרת זו השמיעו כמה מדינות התנגדות לקיום הפסגה בטוגו והעבירו מסרים בנושא לממשלה בלומה. דיפלומטים דרום אפריקאים אף הודיעו כי ארצם מתכננת להחרים את האירוע.
אריאל כהנא פרסם באתר 360 כי פקיד בכיר המעורה בפרטים, אמר כי לא הלחצים של מדינות ערב הביאו לדחיית הוועידה. הוא הדגיש כי האירוע, לא בוטל אלא יתקיים במועד אחר שעדיין לא נקבע. לדברי הפקיד הבכיר, קשיים לוגיסטיים שחומרתם התבררה בשבועות האחרונים, הם שהביאו לבקשה של נשיא טוגו לדחות את הוועידה. הוא הסביר כי מדובר על תיאומים ופרטים רבים שבפרק הזמן הקצר שנותר עד הוועידה לא יתאפשר לסגור אותם.
הפקיד הבכיר הוסיף כי 14 ראשי מדינות מאפריקה, אישרו את השתתפותם בוועידה והדבר מעיד כי הלחצים הערביים כשלו. חלק גדול מאותם מנהיגים, אמר המקור המדיני, יגיעו לישראל ממילא לביקורים בילטרליים בחודשים הקרובים. מקור מדיני אחר תלה את הסיבה לביטול המפגש במצב הרעוע בטוגו, על רקע הפגנות האופוזיציה בקריאה לשינוי החוקה הנהוגה במדינה מזה 50 שנה.
משפחת גנאסינגבה שולטת בטוגו מזה 50 שנה. הנשיא הנוכחי החליף בתפקיד את אביו ששימש נשיא המדינה עד 2005. בשבוע האחרון מתקיימות בבירה לומה הפגנות המוניות של האופוזיציה שקוראות לנשיא להתפטר מתפקידו. חלק מההפגנות דוכאו באלימות על ידי כוחות הביטחון, והממשלה אף החליטה לחסום את הגישה לאינטרנט למשך כמה ימים כדי להקשות על המפגינים לגייס תמיכה בטוגו וברחבי העולם.
