לפיד נוחת בסקרים והשבשבת משתוללת ימינה ושמאלה / שלומי סגל

אפשר להבין מה עובר על יאיר לפיד בתקופה האחרונה. האיש, שנכנס לפוליטיקה הישראלית בקול רעש גדול תוך שהוא מצהיר על פוליטיקה חדשה ועל שינוי, בתמיכה תקשורתית אדירה וחסרת תקדים, הצליח להביא את מפלגתו החדשה להישג של 19 מנדטים. משם, הדרך לתהום הנשייה מעולם לא נראתה קרובה יותר.

במערכת הבחירות האחרונה איבד קרוב למחצית מכוחו לאחר שהציבור מאס בהתנהלותו הדוחה כלפי הציבור החרדי וזכר לו היטיב את הכישלון הבזוי שלו בקדנציה הקצרה שלו במשרד האוצר. מאז החליט לפיד לשנות את עורו ותוך כדי ניסיון להתקרב לנציגי הציבור החרדי, ניסיון שנבלם ונגדע באיבו על ידי מרבית הנציגים בכנסת, החליט להפוך למעין "שר חוץ אלטרנטיבי".

לדבר הוא יודע. הוא הרי גדל באולפני התקשורת המרכזיים בישראל. העובדה שראש הממשלה נתניהו שמר לעצמו את משרד החוץ, סייעה בידו בניסיון להפוך לפטריוט שמגן על ארצו מול האויבים הקמים עלינו לכלותינו. אך מכיוון ואצל לפיד הכל דיבורים, העובדות התחילו לצוף לאט אבל בטוח מעל פני השטח.

כך לדוגמה התגאה יאיר היהיר כי לאחר שיחה שקיים עם ראש העיר לונדון הורה האחרון להסיר קמפיין נגד ישראל מתחנות הרכבת, אך בהמשך התברר כי שיחה זו מעולם לא התקיימה. גם כאן, כמו בכל דבר שהאיש נוגע, מלבד נזק למדינת ישראל – לא עשה לפיד מאומה. אך למרות הכל, העובדה שהוא "עבר מסך" שיחקה לטובתו, והסקרים האירו לו פנים, עד שבשלב מסויים נראה היה כי יש עתיד תהפוך למפלגה הגדולה בכנסת הבאה. חלום ראשות הממשלה נראה קרוב מתמיד.

כבר אמר החכם כי אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אך אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. לאט אבל בטוח התחילה הירידה בסקרים כאשר עוד ועוד אנשים כי מדובר באדם חסר עמוד שדרה שמוציא בבוקר את האצבע מהחלון, בודק לאיזה כיוון הרוח נושבת, ולפי זה מחליט על עמדותיו. יום ימין, יום שמאל ולמחרת במרכז. יום מנסה להתחנף לחרדים, יום אחרי נלחם נגד הדת, ובין לבין הוא מתעטף בטלית בכותל.

הנחיתה הרכה אך העקבית בסקרים שיבשה במשהו את השבשבת הלאומית והאיש שלא פוצה את פיו בלי לבדוק בסקרים מהי עמדת הציבור, מצא את עצמו תוקף פעמיים את מאבקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באיום הגרעין האיראני. אם לא די בכך שהוא מאבד את מצביעי הימין הרך שהיו יכולים להצביע עבורו, הוא עוד מבצע בדרך זיגזג מפואר שחושף שוב את העובדה שהוא בן אדם חסר עמוד שדרה.

כך לדוגמה, לפני הנאום הדרמטי של נתניהו במהלכה חשף את הקלסרים והמסמכים שהמוסד הצליח להוציא מאיראן, הודיע לפיד כי יש עתיד מושכת את הצבעות אי האמון, אך מיד לאחר הנאום יצא למתקפה נגד נתניהו בטענה כי חשיפת המבצע מסכן את יכולות המודיעין של ישראל. לגודל החרפה, התברר כי כל ראשי מערכת הביטחון תמכו בחשיפה.

שעות ספורות לפני הודעת הנשיא טראמפ על פרישת ארה"ב מההסכם, אמר לפיד כי מדובר ברעיון גרוע וכי ישראל צריכה למנוע את ביטול ההסכם. והופ, אתמול מיהר לפיד לצייץ כי הוא "מברך את הנשיא טראמפ על עמידתו האיתנה לצד ישראל". לפיד הוסיף כי "כפי שבעבר פעלתי לצד הממשלה לביטול הסכם הגרעין הרע, גם הפעם לא נעשה שיקולים של אופוזיציה וקואליציה ונפעל להחזרת הסנקציות ובלימת איראן". הגולשים ברשת מיהרו להגיב בלעג, ונראה כי התדמית החדשה שלפיד כה עמל עליה, מתחילה להיסדק.

ניתן להסביר את השינוי בעמדת לפיד שנמנע במשך זמן רב מלתקוף חזיתית את נתניהו בכל הנוגע ליחסי החוץ של ישראל, בסקרים האחרונים. קחו לדוגמה את הסקר האחרון שהתפרסם היום ובו מקבלת הליכוד לא פחות מ-42 מנדטים, בעוד יש עתיד נשרכת מאחור עם 18 מנדטים בלבד והמחנה הציוני מתרסקת לעשרה מנדטים בלבד.

אם ננסה לנתח את תוצאות הסקר, נשים לב כי נתניהו הצליח להחזיר את כל מצביעי הימין הביתה אל מפלגת הליכוד, בעוד לפיד מרכז סביבו את אנשי מחנה "רק לא ביבי", אנשים שיצביעו גם לדמות מצוירת מהאגדות, ובלבד שלא האיש שמצליח בס"ד להביא הישגים כה משמעותיים לישראל, הן מדיניים והן כלכליים, לא יהיה זה שיושב בבית ברחוב בלפור. מבחינתם, הקריקטורה הפוליטית ששמה יאיר לפיד, עדיפה על פני אבי גבאי. לכן, נראה כי לפיד החליט לשנות אסטרטגיה. למזלנו, 'חמוצים' אלו נכשלים פעם אחר פעם בקלפיות, ולכן נראה כי חלום ראשות הממשלה של לפיד נגוזה – בדרך להיכנס לפח האשפה של ההיסטוריה הפוליטית.