איך מתכונן אלי ישי לקראת חזרתו של דרעי לש"ס?

סופסוף, בשעה טובה ומוצלחת, יו"ר קדימה ח"כ ציפי לבני הכריזה באופן רשמי על הקדמת הפריימריז בתנועה. אחרי שליברמן יישר קו עם הקמפיין של לפיד, כמה לא מפתיע, גם לבני מחליטה לעשות צעד נועז ואף לפצוח בקמפיין אנטי-חרדי המוכר כל כך לכולנו. מה שלא הצליחו לעשות מתנגדיה מבית (מופז, שטרית ודיכטר) בבקשות ובתחנונים להקדים את הפריימריז, עשו נתניהו ולפיד במחי החלטה.

קראו גם:

• המחטף של נתניהו: יכריז על הקדמת הפריימריז
• עוד פצצה פוליטית: נועם שליט מצטרף לעבודה
• ליברמן מריח בחירות, הקמפיין יוצא לדרך
• רוץ יאיר, רוץ: מפלגת לפיד טובה לחרדים (פרשנות)

ברגע שהודיע נתניהו על הקדמת הבחירות הפנימיות במפלגתו, נזרעה בהלה רבתי במערכת הפוליטית. מופז ובכירי קדימה העלו הילוך בניסיון להקדים את הפריימריז בקדימה, לפיד תפס את מקומו בביצה הפוליטית ומיד אחריו נזרק גם נועם שליט. יחימוביץ ציפתה, לשווא, שכניסתו של שליט תהווה תשובת משקל לכניסתו של לפיד, במבחן הסקרים.

ליברמן, כפי שפירטנו בטור נפרד, פתח את הקמפיין שלו בראיון שהעניק לערוץ 2, במהלכו שטח את המצע שלו נגד החרדים בכלל, ומפלגת ש"ס בפרט. בעצת יועציו, החליט ליברמן ליישר קו עם הקמפיין האנטי חרדי של יאיר לפיד, שכבר התחיל באופן רשמי על גבי העיתון הנקרא ביותר בסופי שבוע בישראל – ידיעות אחרונות.

לפיד הצהיר כי הסיסמא המרכזית של קמפיין הבחירות שלו תהיה: "איפה הכסף". התשובה, לדידו, ברורה מאוד: אצל החרדים הפרזיטים. לאור כל זאת, כמה לא מפתיע, גם הגברת לבני פותחת פה נגד החרדים ונגד חוק טל, ונסחפת עם הזרם הפופוליסטי והטרנד העכשווי, הכה בחרדים. בכוח.

במסיבת עיתונאים הבוקר, בה הודיעה לבני על הקדמת הפריימריז, היה ניתן להבין בבירור לאיזה כיוון הרוח בקמפיין שלה נושבת: "ממשלה בראשותי לא תאשר שוב את חוק טל. ממשלה בראשותי תחייב כל אזרח לתרום למדינה, בשירות צבאי, אזרחי או לאומי. ממשלה בראשותי תייצג את האנשים שייצאו לרחובות".

לבני אכן מנותקת מהמציאות, ולא השכילה להבין שהמפגינים לא רוצים לראות אותה מנהיגה את המדינה, וזאת לא פרשנות שלנו אלא עובדות, או סקרים, כפי שפורסמו בזמן המחאה החברתית. יש שיאמרו כי הכישלון הגדול ביותר של לבני בקדנציה האחרונה, היא אי-הצלחתה למקסם את המחאה האדירה לתמיכה באופוזיציה.

כפי שאנו רואים את המהלכים של לבני וליברמן, הם נגררים אחרי לפיד במקום להוביל קו מקורי משלהם. אולי בגלל שאין להם עמדה? רק המלחמה בחרדים תוכל לסייע להם בקלפי?

שאול מופז: קריקטורה פוליטית מהלכת

המתנגד הבולט של לבני, ח"כ שאול מופז, מנסה להצטייר כאלטרנטיבה לנתניהו, על ידי ניגוח תדיר בראש הממשלה. בכך, למעשה, הוא מדלג מעל ראשה של לבני. היא לא פונקציה. היא סיימה את תפקידה כיושבת ראש קדימה. כך הוא חושב, כך הוא הצהיר, כך הוא חש.

"חברת הכנסת ציפי לבני סיימה היום את תפקידה כיו"ר קדימה", אמר מופז הבוקר. "לקדימה נגרמו נזקים כבדים מההתנהלות החלשה והמגומגמת על ידי לבני. המסע להחלפת נתניהו החל היום". לבני נכשלה כישלון חרוץ בניסיון למצב את קדימה כאלטרנטיבה לליכוד ולנתניהו. לכן, מופז מנסה לצייר את עצמו כאלטרנטיבה לראשות הממשלה ולא רק לראשות קדימה.

עוד באתר:

[postim]

נו שאול, באמת

על מופז להפנים שהציבור בישראל משייך אותו באסוציאציה ישירה לקריקטורה של פוליטיקאי. כולם זוכרים לו את ה'פליק-פלאק' שעשה בזמנו, כאשר תוך כדי שמתפקדי הליכוד קיבלו הודעה לביתם על כך שמופז נשאר בליכוד ("בית לא עוזבים", אמר אז מופז), הוא כינס מסיבת עיתונאים והודיע כי הוא עובר לקדימה בראשות אריאל שרון.

מופז לא רציני. הוא לא מהווה אלטרנטיבה ראויה לנתניהו. ההבדל בין מופז לנתניהו בתפיסת העולם זהה מאוד, וההבדל הבולט ביותר הוא כישורי המנהיגות שלהם. כאן, מה לעשות, נתניהו מנצח. ובגדול. תשאלו כל אזרח בישראל האם הוא מעדיף את ביבי או את שאול, ולא תופתעו מהתשובה השולטת: "בטח ביבי, מה השאלה".

לעומת 'שאול', לבני סוחבת על גבה אג'נדה שונה בתכלית מזאת של נתניהו. זו הסיבה שלבני נתפסת כאלטרנטיבה טובה יותר ממופז, ושוב, נתניהו מוביל בפער ניכר בכישורי מנהיגות. בהובלת מהלכים. ובעצם, בכל דבר כמעט.

אם תרצו לבחון שוב את דעת הקהל הרווחת, ביבי או ציפי, התשובה תהיה חד משמעית, והפעם ניתן לכם לנחש במי כולם יבחרו. נכון להיום אין אלטרנטיבה ראויה לנתניהו, והשאלה הגורלית שתשאל בבחירות הקרובות תהיה: האם כניסתו של לפיד תצליח לשנות את הגושים של הימין והשמאל במדינה. התשובה היא, לעת עתה, לא.

מי הוביל את המדינה למעמדה הרם? אני!

ראש הממשלה המכהן לא יכול לשבת על זרי הדפנה, למרות הפופולאריות לה הוא זוכה. לפניו עוד מכשולים רבים בדמות דו"ח מבקר המדינה (השריפה בכרמל, מימון הנסיעות לחו"ל), הבחירות בארה"ב שעשויות להשפיע על הלך הרוח הציבורי ועוד.

בל נשכח את התקשורת המגויסת, שתעשה הכול כדי להשמיט את כס ראש הממשלה מתחתיו. היא הרי צריכה את הכיסא למישהו אחר, שייטיב עימם, שיפרגן להם, שלא יכניס לשוק תחרות בצורת 'ישראל היום', שלא יחוקק חוקים 'הזויים' נגד חופש הביטוי והכי חשוב, שישמור על הדמוקרטיה בישראל. נכון, אתם צודקים. לא על הדמוקרטיה במובן הרחב של המילה, רק על עמותות השמאל הרדיקאליות.

נתניהו יודע כי בסופו של דבר הבחירות יקומו ויפלו על הנושא החברתי-אזרחי בלבד. מישהו אמר חוק חינוך חינם מגיל שלוש? ראש הממשלה יציג בקמפיין שלו את הישגיו בתחום החברתי, ויספר איך ומדוע הוא-הוא ראש הממשלה החברתי ביותר שהיה כאן אי-פעם (דווקא נתניהו, האיש שהפריט את המדינה). 'הרי חוק חינוך חינם מגיל שלוש היה תקוע עשרות שנים בכנסת ואף ממשלה לא העבירה אותו, עד שאני באתי', הוא יאמר, ויקבע: 'לא היה ראש ממשלה יותר חברתי ממני'.

אז איך יפעל נתניהו?

נתניהו מבין, כאמור, כי הבחירות הקרובות יהיו סביב הנושא החברתי. הוא ילך עם זה עד הסוף וירצה לצאת לבחירות רק לאחר שאחת מהשותפות הקואליציוניות תפרוש מהממשלה. ראש הממשלה שלנו ינסה להעביר חוק חברתי שאין לו סיכוי לעבור, על ידי קיצוץ נוסף במשרדי הממשלה, למשל. אחת מהשותפות בקואליציה לא תסכים לקיצוץ, ותפרוש מהממשלה.

כך, ימצב עצמו נתניהו כראש ממשלה חברתי שמוכן להסתכן באיבוד השלטון למען רווחתם של אזרחי מדינת ישראל, בעוד המפלגה הפורשת תאבד את הכרטיס החברתי במשחק הפוליטי. ראיתם? אני הכי חברתי.

דרעי חוזר, אלי ישי מכין את הקרקע

גורמים בכירים בש"ס מספרים בשיחות שלא לציטוט, כי הרושם המתקבל בבית הרב עובדיה יוסף הוא שההחלטה כבר נפלה. בבחירות הקרובות, אריה דרעי יעמוד בראש מפלגת ש"ס. מקורבים לבית הרב אומרים כי הדילמה היא מה לעשות עם היו"ר הנוכחי אלי ישי.

האם למנות אותו בתפקיד בכיר "מספר שתיים" במפלגה, או לרמוז לו בעדינות כי עליו למצוא את דרכו החוצה מרצון, ויודיע בעצמו על פרישה. ההערכה שלנו היא כי זה מה שאכן יקרה. בבית הרב מבינים כיום שאלי ישי הוא נטל על המפלגה. הרבה מאוד התבטאויות לא במקום, מעמדו בקרב מצביעי ש"ס נשחק ומעל הכול, דו"ח מבקר המדינה המרחף מעל ראשו.

אלי ישי כבר הכין את הקרקע לקראת עזיבתו כשאמר בגלי צה"ל כי הוא נשמע להוראותיו של הרב עובדיה, ויהיה מוכן לפנות את מקומו אם יידרש לכך. הסוגיה עלתה במסדרונות הבית ברחוב הקבלן. טוב יעשו בבית הרב אם יכריזו על דרעי כיו"ר המפלגה לפני פרסום הדו"ח, כדי להקטין ברמה ניכרת את הנזק התדמיתי למפלגה הספרדית.