דף ל"א ע"א
קרקע – לרבי אליעזר יש עליה תורת גזל כשאר מטלטלין לעמוד בחזקת הגזלן ביאוש בעלים, לחכמים קרקע אינה נגזלת וברשות בעלים היא.
סוכה שאולה או גזולה – לרבי אליעזר אין יוצאים בה, דדריש 'חג הסוכות תעשה לך' – משלך, לחכמים יוצאים בשאולה ואין יוצאים בגזולה, דדרשי 'לך' – ולא בגזולה.
התוקף את חבירו והוציאו מסוכתו, והמסכך ברשות הרבים כשהסוכה מחוברת לקרקע – לרבי אליעזר אין יוצאים בה, משום דאינה שלו (ואף אילו היה סובר קרקע אינה נגזלת, הרי הוא פוסל גם סוכה שאולה). לחכמים יוצאים בה, שאף שאינה שלו, מכל מקום לאו גזולה היא, דסברי קרקע אינה נגזלת.
גזל עצים וסיכך בהן – לדברי הכל יוצאים בה, דקנה אותם בשינוי השם ושינוי מעשה, וגם משום תקנת השבים אין צריך לסתור בניינו, ואין עליו אלא תשלום דמיהם.
גזל סוכה העשויה בראש העגלה ובראש הספינה – לדברי הכל אין יוצאים בה, כיון דאינה מחוברת לקרקע הרי היא נגזלת, ולא קנאה שלא נעשה בה שינוי, וגם תקנת השבים לא שייך בה שהרי לא טרח לבנותה.
תקנת חכמים שהגוזל עצים ובנאם בבירה שיטול הנגזל דמיו, ולא חייבוהו חכמים לקעקע את בנינו, והוא הדין כשבנאם בסוכה, הגם שאין הפסד מרובה לסתור סוכתו, דמצוה משוי ליה כל שבעה כבנין קבע.
גם הגוזל קורה ובנאה בסוכה הוא בכלל תקנת השבים, שאין צריך לסתור סוכתו, ואף שקורות אינן שכיחות לקנותן בכסף, אף על פי כן כל משך ימי סוכות אין עליו אלא דמים, אבל אחר סוכות חייב להחזירה, ואם חברה בטיט אפילו אחר סוכות אינו חייב אלא דמים.
יבש: לחכמים – פסול באתרוג שנאמר בו 'הדר', והוקש לולב לאתרוג שגם לולב פסול, לרבי יהודה – לפי רבא רק אתרוג פסול ולא לולב, שלא הוקש לולב לאתרוג, אך פרכוהו מברייתא שמפורש בה שרבי יהודה מכשיר גם באתרוג, ולדעתו 'הדר' היינו הדר באילנו משנה לשנה.
נפרדו עליו סובר רבי יהודה שצריך לאגדו למעלה, משום שנאמר 'כפות תמרים', ו'כפות' היינו קשור.
לרבי יהודה שלולב צריך אגד, אין אוגדים אותו אלא במינו, שאם יאגדו במין חמישי כיון שנאגד עמהם הרי הוא בכלל המצוה, ועובר על בל תוסיף.
אין מוסיפים על ד' מינים, ואף לרבי יהודה הסובר לולב צריך אגד, אסור להוסיף גם מחוץ לאגודה,.
לא מצא אתרוג לא יביא פרי אחר כדי שלא תשתכח תורת אתרוג – שיכול לגרום לטעות בשאר שנים.
לולב הכמוש – כשר.
דף ל"א ע"ב
מעשה בבני כרכים שהיו מורישים לולביהם לבני בניהם, ורבי יהודה הוכיח מכך שלולב היבש כשר, ולחכמים – אין שעת הדחק ראיה.
אתרוג הירוק ככרתי והקטן כאגוז – לרבי מאיר כשר, לרבי יהודה פסול, משום דלא נגמר הפרי עד שיהא בשיעור כביצה.
שיעור אתרוג גדול – לרבי יוסי אין לו שיעור, ואפילו אם צריך לאחזו בשני ידיו מחמת גודלו, לרבי יהודה – כל שיכול להחזיק שתי אתרוגים בידו אחת, כיון שלפעמים נותנים לו האתרוג בימין והלולב ומיניו בשמאל, וצריך להפוך הלולב ומיניו לימין והאתרוג לשמאל, ולאחוז שניהם ביד אחת עד שיחליף, ואם יהיה האתרוג גדול מדאי שמא יפול מידיו ויפסל.
לולב של עבודה זרה לא יטול, שמאוס הוא לגבוה, ואם נטל כשר ולא הוי בכלל הנאה, דמצוות לאו ליהנות ניתנו.
אשירה שבזמן כיבוש ארץ ישראל כיון שהצריכה הכתוב שריפה, אין יוצאים בלולב שבה, שלשריפה עומד והוי כאין בו שיעור.
צפו בשיעור באידיש
צפו בשיעור בעברית
להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!
