"ויברך את יוסף ויאמר האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק, האלוקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מח, טו-טז).
ברכתו זו של יעקב אבינו את יוסף בנו, שגורה היא בפיות בני ישראל בבואם לברך את בניהם, ובשעה שהם עולים על יצועם בלילות. ברצוננו ללמוד יחד ברכה זו, ולגלות את עוצמתה.
יעקב אבינו פותח את ברכתו בהקדמה וקריאה אל הקב"ה מקור הברכות, שאברהם ויצחק היו קשורים אליו, עבדו אותו ופרסמו את שמו בעולם, והוא פונה אל הקב"ה – שמלווה אותו באופן אישי וקרוב כל הזמנים. הקדמת פניה זו אל ה' לפני הברכה, מחויבת היא, כיון שרק מכח דביקותו של יעקב בה׳, וקירבתו הגדולה אליו, יש לו את הכוח לברך.
פניה זו של יעקב אל "האלוקים הרועה אותי" יש בה פניה קרובה מאוד אל ה'. כך מפרש הרמב"ן את מילות "הרועה אותי" – מלשון "רעך וריע אביך אל תעזוב" (משלי כז, י) – "כי במידה ההיא שלום ורעות". נמצינו למדים שיעקב פונה אל הקב"ה מכח קשר עמוק וקירבה גדולה, כביכול מסוג הקרבה העמוקה שבין רעים אהובים, ומכוח קירבה זו שיוצרת שלימות אצל יעקב, הוא מושך ברכה נאמנה לבניו.
"בנים של האבות"
הבה נתבונן בדבר נפלא. יעקב קורא אל המלאך "הגואל אותי מכל רע". ואנו שואלים, האמנם יעקב אבינו נגאל מכל רע? והלא אך בפרשה קודמת אנו מוצאים שיעקב עונה לפרעה על שאלתו כמה ימי שני חייך "מעט ורעים היו שני חיי", והכיצד מכריז כאן יעקב בברכת הבנים "המלאך הגואל אותי מכל רע"?
כדי להבין דבר זה, נדרשים אנו לביאור חלקה הראשון של הברכה שבירך יעקב "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק", מהי כוונת 'קריאת השם' הזו, ומה הברכה הטמונה בזה.
ביאור ברכה זו, למדנו מתורתו של רבינו הספורנו שפירש כאן: "ולכן התפלל עליהם שיהיו מוכנים ונעזרים לעבודת הא-ל יתברך באופן שיהיו ראויים להתייחס לאברהם וליצחק, על דרך "יחד לבבי ליראה שמך" (תהילים פו, יא).
כלומר, יעקב בירך אותם שתהיה להם הסייעתא דשמיא בעבודת ה', ויהיו ראויים להיות 'הבנים של האבות הקדושים'.
אנו יודעים זה מכבר, שבשורתם הגדולה של אבותינו היא "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט).
דרך ה' היא החיים שלנו, כאן בעולם הזה, עם האלוקים בכל דרכי חיינו. הליכה זו, אשר 'התהלכו' האבות עם האלוקים, היא האמונה הנצחית שהקב"ה הוא ריע וידיד של עם ישראל, וכל הנהגתו איתנו היא הנהגה הרוצה להיטיב. גם אם נראים הדברים מעל פניו כרעים, מי שהולך בדרך ה', ומחפש את התפקיד שמטיל עליו הקב"ה בכל שלב מחייו, הוא עומד בניסיון ואמונתו בה'. "הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט, א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא", גורמת לו להבין ש"אין כל רע בעולם למי שמכיר את אור האמת" (לשון החזו"א).
זוהי ברכתו של יעקב לבניו, שיראו עליהם את 'שמם' של האבות, דהיינו שהנהגתם ואמונתם של האבות בה' ('שם' – הוא עניינו של הדבר ומהותו) תתגלה בבניהם, שיהיו גם הם מאמינים, וידעו שהם ממשיכי המסורת של האבות הקדושים ומחזיקים את לפיד האמונה בהנהגת ה' וטובתו.
אין רע בעולם האמונה
נבין מעתה את כוונת יעקב בברכתו ותפילתו, שהמלאך הגואל אותו מכל רע, כלומר, שהאלוקים שהאמין בו יעקב בכל ליבו שהוא צועד איתו בכל רגע, והוא אוהב אותו בכל מצב, למרות שנדמה שהחיים מוקפים ייסורים, המלאך הזה שהיה איתו, וגרם לו להבין שאין רע באמת, אלא בכל הנהגה של ה' בעולם טמון הרצון להיטיב באמת, בדרכים המיוחדות שקבע ה' בכל שלב בשלבי חייו של האדם, ועליו למצוא את טעם ייסוריו ואת השליחות שיש לו בכל מצב לעמוד בניסיון, הוא המלאך שיברך את הנערים וילווה אותם בריעות ושלום ויעזור להם בעבודתם.
נכון הדבר שלפרעה שאינו מבין את עומקה של "דרך ה'" אומר יעקב "מעט ורעים היו שני חיי", מפני שפרעה מבין רק את חיצוניות החיים, וכלפי חוץ נראים חיי יעקב מלאי רוע וייסורים, ויש לענות לשואל כפי הבנתו, אך כאן שמברך יעקב את בניו בברכת האמת, הוא מכריז ומבקש שהמלאך שלימד אותו את סוד החיים וגאל אותו מכל רע, ולימד אותו שאין רע בעולם האמונה, הוא ימשיך ויברך את הנערים.
חברים יקרים. הבה ונתפלל בברכתו של יעקב אבינו ונתמלא בהרגשת חשיבות עצומה. שאנו, בני האבות הקדושים שגילו את אמת האמונה ואת האפשרות המדהימה לחיות עם הקב"ה בחיי ידידות וקירבה, מלאי טוב ושמחה. רק אם נתמלא בהרגשת חשיבות זו ונאמין בכל ליבנו שאנו חשובים וראויים לחשיבות עליונה זו, נראה את העולם ואת הבליו בראייה הנכונה ונצליח לעלות בדרך ה'.
אשרינו מה טוב חלקנו.
אין דרך אחרת ..
שוב תודה לרב על מאמר נפלא. קראתי אותו אחרי שבת, וחבל, כי הייתי משתף את בני משפחתי בתובנה המעניינת והמחזקת.
עורכי האתר, אם אפשר לפרסם את המאמר ביום חמישי כבר כי ביום שישי אין מספיק זמן לקרוא.
תודה רבה!
רותם.