"רעידת אדמה משטרית": האזהרה החריגה של שקד לשופטי העליון

שרת המשפטים איילת שקד מתחה אתמול ביקורת על האפשרות שבית המשפט העליון יפסול חוקי יסוד. חששה של שקד מאפשרות פסילת חוקים אלו התעצם נוכח העובדה ששופטי בג"ץ לא פסלו על הסף את העתירות שהוגשו נגד חוק יסוד הלאום. "במידה ובית המשפט יקבל את התזה, לפיה ניתן לפסול את חוקי היסוד, נוכל סוף סוף לענות על שאלתו של חשין מפסק דין בנק המזרחי – והעם היכן הוא? נענה לו מיד – בשום מקום", אמרה. "אין לעם כל רלוונטיות במבנה החוקתי החדש שמעצב בית המשפט העליון".

שקד תיארה בנאומה כיצד שר המשפטים מטעם הליכוד, דן מרידור, ביקש כבר בשנות ה 90 להתפרק מסמכויותיה של הכנסת ולהעביר את יכולת קבלת ההחלטות לבג"ץ. "מה שברק הרהר לגביו באופן תיאורטי במסגרת דעת מיעוט ביקש מרידור לקבוע במסגרת חוק יסוד".

לדברי שקד, "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין של בית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך. תהליך העובר בעשורים האחרונים על מדינת ישראל ומשנה את משטרה ללא הכר. מהשיטה המוכרת של דמוקרטיה ייצוגית, בה העם הוא הריבון המעצב את הסדריו באמצעות נציגיו, עוברת ישראל לשיטה אחרת. שיטה זו מטשטשת את ריבונותו של העם, וגבולותיה טרם שורטטו באופן סופי".

שופטי העליון נחשפים: "אילו יכולתי הייתי פוסקת לאסור על שחיטה כשרה"

שקד תקפה את העובדה לפיה, "השופטים החלו, שלב אחרי שלב, לנתק עצמם מהדין המצוי והחלו רואים עצמם כמעצביו של הדין הרצוי. מהממונה על פרשנות הדין הפך עצמו בית המשפט לממונה על המדיניות. אם יקבע בית המשפט כי גם חוקי היסוד אינם חסינים מביקורת שיפוטית, תישלל מהעם האפשרות להשפיע על יצירת ההסדרים החוקתיים באמצעות נציגיו, והפעם כאסיפה מכוננת. בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית. מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם. עם היעלמותו של העם נעלמים גם ערכיו הלאומיים".

"משמעות הכתרת עקרונות יסוד שהציבור מעולם לא עיגן, במעמד על-חוקתי שבכוחו לפסול חוקי יסוד שיצרו נציגי העם הינה מעבר מדמוקרטיה ייצוגית לשלטון הפילוסופים. משלטון העם לשלטון מועצת חכמי המשפט. פסילת החוקים בישראל שנשענה עד היום על טיעון דמוקרטי, לפיו מדובר בסך הכל ביישום ערכיו של המחוקק כפי שנקבעו בחוקי היסוד, עלולה להשלים את ניתוקה מהעם והפעם באופן סופי ומוחלט. למעשה מדובר בהשלטה מוחלטת של בית המשפט העליון על מרחב קביעת הנורמות כולו, וזאת תוך הוצאתה של סמכות זו מידיהם של נבחרי הציבור.

"שלילת סמכות העם לקבוע את אופי מדינתו בשם עקרונותיו המופשטים של "הציבור הנאור", שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי. סופם של הקרבת היסודות הלאומיים על מזבח הערכים האוניברסליים, בהקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם. ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה. לא רק משפטית, אלא גם פוליטית. זוהי רעידת אדמה משטרית".

את נאומה סיימה שקד בהצהרה כי, "כמי שמאמינה בדמוקרטיה בכל לבה לא אוותר על מקומו של העם. לא אוותר על מקומם של נציגיו. לא אוותר על הדמוקרטיה. כנסת של העם, על ידי העם, למען העם, לא תאבד מן הארץ".

הבוקר הגיבה לדברים נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, ואמרה: "הרושם שלי הוא שיש פה חוסר הבנה מהי דמוקרטיה. אלו ביטויים שלקוחים משיטות משטר אחרות".

בראיון ל'כאן' הוסיפה בייניש: "דברי שקד דברים קיצוניים, ועליית מדרגה בהתבטאויות נגד בית המשפט. בדרך כלל הביקורת על פסיקה מגיעה אחריה. כאן יש עתירות נגד חוק הלאום שתלויות ועומדות בפני בית המשפט, זה קו אדום שלא חוצים. לו ששופטי בית המשפט עומדים מול העם, אלו מושגים דמגוגיים למציאות לא קיימת, דברים קיצוניים מאוד שמנותקים מהמציאות שלנו".