אדלשטיין: "הכנסת לא תהפוך לקרקס. לא נהסס להטיל סנקציות על חברי כנסת"

יו"ר הכנסת אדלשטיין פתח את המושב החמישי של הכנסת ה20 בקריאה לחברי הכנסת להמשיך בפעילות השוטפת של הכנסת: "העובדה שמדובר במושב האחרון לפני הבחירות לא מעניינת את המובטלים, את הנכים, את תושבי הדרום או את כל מי שזקוק שנפעל עבורו במלוא הרצינות".

"זה לא הזמן להציף את מזכירות הכנסת בהצעות חוק פופוליסטיות או לנאום נאומים קיצוניים על דוכן המליאה רק כדי להשיג כותרות. אני יודע איך זה עובד 'בדרך כלל' אבל במשמרת שלי לא אתן לזה יד. הכנסת לא תהפוך לשוק ולא לקרקס. אם ועדת האתיקה תצטרך לעבוד שעות נוספות- היא תעבוד. ככל שזה תלוי בי, הכנסת העשרים תמלא את האחריות שלה כלפי העם בישראל, במושב האחרון כמו בראשון"

אדלשטיין התייחס בנאומו גם לבחירות המקומיות המתקרבות "ביקרתי בסוף השבוע באחת מערי הנגב ונפרשה בפניי תמונה מזעזעת. סרטונים מסיתים נגד חרדים, ערבים אזרחי ישראל ועולים חדשים. אני קורא לכם מכאן די להסתה! זִכְרוּ שבשלושים ואחד לאוקטובר, אחרי נעילת הקלפיות, כולנו נישאר כאן ואף אחד לא ייעלם מהעיר. נהלו מערכת בחירות נקייה, חיובית, שתכבד אתכם ותכבד את ציבור הבוחרים שלכם".

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בדיון כי ״מדינת ישראל ממשיכה לעשות את דרכה בחכמה ובאחריות במים סוערים. בכל גבולותינו ומעבר להם, אנו נדרשים כל העת למצוא את נקודת האיזון שבין העוצמה שבכוח לעוצמה שבאיפוק. אנו מודים לכל המשרתים במערכות המדיניות והביטחוניות ולמקבלי ההחלטות."

"יותר מאיום הגרעין, יותר מהטרור, יותר מאויבינו המבקשים לכלותינו – איום המלחמה הפנימית תמיד יהיה האיום החמור ביותר. הניצחון בקרב האחים פירושו הפסד במלחמת הקיום".

״בישראל 2018 כולם רוצים להשפיע על דמותה של המדינה אך התחושה היא שכל צד מושך בחבל והדגל מאיים להיקרע. השלום שאנחנו רבים עליו הפך לכלי מלחמה. אנחנו מאבדים את האמפתיה, את ההקשבה, את השלום הפנימי. אנחנו מתחילים לחשוב ולדבר במונחים של 'עסקת חבילה'."

״בשיח הפוליטי של עסקת החבילה זה הכל או כלום ואסור לשבור שורות. אתה איתנו- או נגדנו. מיישר קו- או נשלח כמצורע מחוץ למחנה. ולא חשוב שהליכוד של חוק הלאום הוא אותה מפלגה שהשתתפה גם בחקיקתו של 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', ולא חשוב שהעבודה ייסדה את ההתיישבות ביהודה ושומרון ושבגין האמין בכל ליבו שיש שופטים בירושלים"

״גורמים נעלמים מן העין ברשתות החברתיות גם הם, משפיעים על האופן שבו אנחנו חושבים ומתבטאים ולא תמיד לטובה. הם מעודדים שטחיות, והתלהמות. במקום חלונות לעולמות חדשים הרשתות החברתיות מספקות לנו מראות. ראי ראי שעל הקיר, מי הכי צודק בעיר? וכל המראות מציגות למביטים בהן את אותה התמונה: אתה, המתבונן, הכי צודק בעיר."

״העמדות המורכבות שלנו- הן גם הדבק בינינו. הן החוליה המחברת בין מחנות שונים, בין בתי מדרש שונים, בין אמונות שונות, ובין חזון ואידיאולוגיה – לקרקע המציאות והמורכבות הזאת, חסרה היום ייצוג מספק בבית הזה. חסרה היום שופר בבית הזה."

"הוויכוח שהיה מקור גאוותה וחוסנה של הדמוקרטיה, הופך לעיתים לפרודיה על הדמוקרטיה ולסמל לחולשתה- זוהי לא דרכנו. יש לי אמונה שלמה בנו, הישראלים, בראש הבריא שלנו. ביכולת לכונן מחדש את השיחה בינינו כשיחה שבה אנחנו מצליחים לתקשר למרות חילוקי הדעות."