ועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף, בראשות ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני), פרסמה היום (רביעי) את חלקו הגלוי של הדוח שחיברה בנושא "מוכנות צה"ל למלחמה", זאת בתגובה לדוח שחיבר נציב תלונות הציבור, אלוף במיל' יצחק בריק, בו התריע על ליקויים במוכנות הצבא למלחמה.
מבדיקת הוועדה עולה כי "רמת המוכנות של צה"ל למלחמה גבוהה יותר לעין ערוך מאשר זו שהייתה במבצע צוק איתן". בר לב, שהציג את הדברים, הסביר: "בשורה התחתונה, יש פער משמעותי מול בריק, שאומר שצה"ל לא מוכן למלחמה, ואנחנו אומרים שיש שיפור כל הזמן. המשימה שלנו עכשיו היא לשבת עם צה"ל על כל שורה, ולראות איך משפרים".
בפתח בדיון הסביר בר על המסמך: "דוח מבקר מערכת הביטחון למצב מוכנות חיל השריון – אתגרי מלחמה, שפורסם בסוף 2017, היה דוח חמור ביותר. נכנסו בעקבותיו לבחינת הנושאים שהעלה בדוח שלו. לאחר מכן באוגוסט הנקל פרסם את הדוח הסודי שלו, באורך 250 עמודים. בעקבותיו, האצנו את הפעילות שלנו והחלטנו להתמקד במספר נושאים. אנו לא ועדת חקירה. בחרנו להיכנס לעומקם של מספר נושאים, להבין אותם ובאמת להתרשם ולקבוע את עמדתנו. לגבי כל אחד מהנושאים יש עמדה והמלצה".
"בבסיס עבודת ועדת המשנה מונחות שתי תובנות. ראשית החלטת הרמטכ"ל על דיפרנציאציה בין האוגדות השונות. מה שאומר גם על פני ציר הזמן תהיינה אוגדות מוכנות יותר, גם מבחינת ציוד אמצעים ואימונים ותהינה אוגדות מוכנות פחות. כי השמיכה מוגבלת. ואז צריך לעבוד לפי סד עדיפויות לפי מה שקבע הרמטכ"ל. הנושא השני זה ההחלטה שבעצם עוגנה בחקיקה של הסכם כחלון-יעלון, להקטין את כח הקבע בצה"ל בקרוב לחמשת אלפים איש מתוך 40 אלף איש, מה שאומר קיצוץ של 12 אחוז. לדבר הזה יש משמעות. לכן כשבאנו לבחון את הדברים התייחסנו לכך שהמדינה החליטה על הדבר הזה".
חברי ועדת המשנה המליצו כי יש להעלות את שכרם של נגדים בקבע ראשוני. בוועדה טענו כי תוספת השכר לשכרם שהתקבלה לפני כשנתיים הייתה הכרחית, אך לא מספקת. בדוח נכתב כי "ברור לחברי ועדת המשנה שמשמעותה של המלצה זו היא הסטה קבועה ומתמשכת של תקציב מנושאים המתוקצבים היום לתוספת השכר הנדרשת". לדבריהם, "תוספת לשכר הבסיס דרושה על מנת להשאיר את הטובים ביותר מבין חיילי הסדיר לשירות בקבע ולצמצם את התחלופה הגבוהה של הנגדים הנמצאים בקבע ראשוני. כל זאת בכדי לשפר את רמת כשירותו ומוכנותו של צה"ל למלחמה".
עוד נכתב בוועדה כי יש לחייב בנוהלים ובפקודות ביצוע מעקב אחר תיקון הליקויים הנחשפים בדוחות הביקורות של המבקרים השונים, באחריות ישירה של סגן הרמטכ"ל. כמו כן, נכתב כי יש לוודא שהתוכנות המבצעיות, ובפרט לוחות הזמנים להתייצבות ללחימה, תואמות את ההערכה שיבוצעו תחת אש מסיבית של האויב על מרבית צירי התנועה בישראל ועל מחסני החירום, ולכן יש לתרגל תרחישים אלו.
מלבד זאת, ציין יו"ר הועדה כי "המג"דים במילואים שפגשנו נתנו ציון גבוה לרמת המוכנות שלהם, אך אמרו שברמת החייל הבודד והלוחם – חמישה ימי אימון בשנה לא מספיקים. העובדה שלא עושים תעסוקה מבצעית גורמת לפגיעה קשה ביכולת הגדוד לתפקד".
"לגבי גיוס בשעת חירום", המשיך בר לב, "ההערכה של צה"ל היא שגיוס בחירום יהיה תת אש מאסיבית בצפון או בדרום. הערכה שלנו יותר ממחמירה מזה. זה יאט את קצב הגיוס של כוחות מילואים ואחרים, לכן דרשנו שתיעשה בדיקה כדי לוודא שלוחות הזמנים של הערכות צה"ל באמת ריאליים. שדות הקרב הנוכחיים השתנו וימשיכו להשתנות בקצב מהיר עוד יותר בעתיד, אם זה בדרום מול החמאס, אם זה בצפון אל מול החיזבאללה או אם אל מול איראן ואויבים נוספים. האויב מולנו דינמי, משתנה ולא פעם מהר יותר מאתנו".
את דבריו סיכם בר לב באומרו כי "צה"ל מוכן למלחמה, אך רה"מ מוביל תפיסת תקצוב לצה"ל 2030 שתנוון את יכולת התמרון היבשתי של צה"ל במערכה הבאה". בר-לב אמר כי "לנוכח הטענה שצה"ל איננו מוכן למלחמה, אני קובע בשם הועדה כי רמת המוכנות של צה"ל למלחמה היא לאין ערוך גבוהה יותר היום מאשר הייתה לאחר צוק איתן, ואפילו ערב צוק איתן". לדבריו, "על אף שיש נקודות תורפה, רובן מזוהות, ועל חלקן עמדנו בבדיקה זו".
בר לב הוסיף כי "שדות הקרב הנוכחיים השתנו וימשיכו להשתנות בקצב מהיר עוד יותר בעתיד, אם זה בדרום מול החמאס, אם זה בצפון אל מול החיזבאללה או אם אל מול איראן ואויבים נוספים. האויב מולנו דינמי, משתנה ולא פעם מהר יותר מאתנו". יו"ר הוועדה אמר כי "מתוך ההבנה שתקציב הביטחון קבוע, הדרישה שלנו מופנית למשרד הביטחון ולא למשרד האוצר – אנחנו ממליצים להעלות את שכר הנגדים על חשבון ההתעצמות. באופן מוחשי יותר אומר, יש להעלות את שכר הנגדים בקבע ראשוני, גם אם זה על חשבון טייסת נוספת של F-35. המצב קריטי".
ח"כ עפר שלח, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, הוסיף: "הדיון החשוב מאין כמותו על מוכנות צה״ל למלחמה גלש לצערי בשבועות האחרונים לפסים לא רצויים של עלבונות אישיים. אבל בבסיס שלו עומדת האחריות של כולנו להעמיד צבא מוכן וכשיר לכל משימה שתוטל עליו. הדוח שאנחנו מוציאים היום הוא חלק מן העבודה הזאת, הנעשית בוועדת החוץ והביטחון כל השנה. הרמטכ״ל עשה בשנים האחרונות צעדים חשובים לשיפור ומיקוד הצבא. עם זאת, יש עדיין פערים בין המצוי לרצוי, בעיקר בצבא היבשה. אנחנו מצביעים עליהם, ומציבים המלצות מעשיות לתיקון. נעקוב אחרי ביצוען, ונמשיך לממש את האחריות שלנו כגוף המפקח המשמעותי ביותר על הצבא".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), חברת ועדת חוץ וביטחון, התייחסה למסקנות הדוח: "אין ספק כי המציאות של שדה הקרב משתנה באופן תדיר ובקצב מהיר, אולם כפי שקבעה ועדת המשנה חל שיפור בפרמטרים שהדאיגו אותנו גם אחרי סבבי הלחימה האחרונים – בעיקר צוק איתן". לדבריה, "ההערה החשובה ביותר בדוח בעת הזאת היא השינוי העתידי והחיוני בתפיסת התמרון היבשתי וועדת חוץ וביטחון חייבת להידרש לכך".
ח"כ מוטי יוגב אמר "הבעתי דעתי בדעת יחיד, שדעתי היא שהאלוף בריק צדק ברוב הערותיו ובמקביל, גם הרמטכ"ל צדק. גם הרמטכ"ל צדק באמירתו שצה"ל של 2018 מוכן טוב יותר לנצח במלחמה, גם בריק צדק. בדעת היחיד פרטתי נושאים של פערים הנוגעים ליכולת התמרון של חלק מהכוחות המתמרנים וכן לגבי פערים הנוגעים לרציפות הלוגיסטית, אבטחת הגיוס בחרום, פער באימונים בחלק מיחידות השדה בסדיר ובמילואים ועוד התייחסויות לגבי התרבות האירגונית בצה"ל. אחריותינו כוועדה, כנציגי הציבור, להמשיך לטפל בצמצום הפערים אותם חשף האלוף בריק, גם לאחר סיום תפקידם של בריק והרמטכ"ל, באחריותינו לביטחון ישראל".
ח"כ יואב קיש, חבר בועדת חוץ וביטחון, הוסיף "נציב קבילות החיילים, אלוף במיל' יצחק בריק העלה נקודות שניתן ללמוד ולהשתפר מהן אך מהתרשמותי הן אינן מצביעות על פגיעה משמעותית בכשירות המבצעית של צה"ל. כמו בכל ארגון, גם בצה"ל יש מקום לשיפור. במקרה הזה אני בטוח שצה"ל ידע לתקן ולפעול ככל שנדרש על מנת לשפר את המוכנות המבצעית כך שיגיע מוכן מייטבית למערכה הבאה."
ח״כ מרב מיכאלי, חברת ועדת חוץ ובטחון, הוסיפה "ועדת החוץ והבטחון וצה״ל עושים עבודה יסודית ומקצועית, מה שלצערי אי אפשר להגיד על הדרג המדיני. צה״ל צריך להוציא לפועל החלטות של הדרג המדיני, רק שלדרג המדיני אין אסטרטגיה, אין תכנון לטווח ארוך, אין חשיבה יסודית ואין אפילו הכרות מספיק עמוקה עם החומר. לא משנה כמה צה״ל יהיה מוכן למלחמה הוא לא יוכל לבצע שום דבר בצורה טובה כשהוא מקבל הוראות לקויות וזאת הבעיה הכי גדולה שלנו היום. בנוסף לדו״ח, אזכיר שאי אפשר לדבר על מוכנות למלחמה בלי לדבר על מוכנות העורף ובצפון יש לנו פערים מאוד קשים שהממשלה פשוט לא מטפלת בהם".
בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח סוער בין נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל') יצחק בריק, לראשי צה"ל בנוגע למוכנות הצבא למלחמה. בשבוע שעבר הגיע בריק לוועדה לביקורת המדינה, שם שטח את הליקויים שמצא בהתנהלות צה"ל. בעקבות הדוח החליט הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, להקים ועדה פנימית לבחינת ההערות שעליהן הצביע בריק.
