רבינו הרה"ק רבי אברהם גרשון מקיטוב זיע"א נולד בערך בשנת תנ"ו בעיר בראד לאביו רבי אפרים ע"ה, עלה ונתעלה לאחד המיוחד מחכמי הקלויז בבראד
גדולתו בתורה צפה ועלתה והוא זכה להערכה רבה מצד כל גדולי הדור והרבנים הן האשכנזים והן הספרדים, שעמדו עמו בקשרי מכתבים והרבו להללו ולשבחו במכתביהם. גדולתו הייתה הן בנגלה והן בנסתר. וחידושיו פזורים בספרים שונים. תשובה בהלכה בענייני סת"ם שרדה ומודפסת בספר "אור כי טוב", וכמו"כ מובאים דבריו בספרי שו"ת שונים מאותה התקופה.
אחותו של רבינו נישאה למרן הבעל שם טוב הקדוש, זי"ע. מספרים כי בתחילה לא עמד רבינו על סוד גדולתו של הבעש"ט, אולם מאוחר יותר דבק בו והפך לתלמידו הגדול ולמקורבו יותר מכל אחד אחר, כשבמהלך כל השנים, גם כשהתגורר במרחק ממנו – שמר עמו על קשר מכתבים רציף, ובו רואים כי הם שיתפו זה את זה בסודות התורה ובעיניני עלית נשמות ומעיד במכתב שגם רבינו זי"ע ידע והבין בזה, ואף בענייניהם הפרטיים.
בשנת תצ"ה עלתה במחשבה לפני רבינו יחד עם מרן הבעש"ט לעלות בצוותא לארץ ישראל ולחונן את עפרה, אולם תכניתם לא יצאה אל הפועל.
בשנת תק"ב/ג נסע רבינו לארץ ישראל בצווי גיסו הבעל שם טוב , ודבק ברבינו חיים בן עטר האור החיים הקדוש, אולם בנסיעה זאת לא השתקע רבינו בארץ, והוא שב חזרה לעיר בראד, שם אירע לו סיפור הנס המתואר בספר אור כי טוב על רבינו הק' זי"ע, ושוב נסע לארץ ישראל, הפעם על מנת להשתקע בה.
דרכו לארץ ישראל עברה דרך העיר קושטא, שם נתחבב על רבני העיר וראשי הקהילה, ומני אז שמר עמם על קשר, ולאחר מכן השתקע בעיר חברון, שם נשא חן בעיני העם ואף בעיני השרים והישמעאלים תושבי המקום.
בביקורו בירושלים עיר הקודש באותה תקופה הופעל עליו לחץ כבד שיואיל לקבוע משכנו בתוכם, וישמש להם כרב, אולם רבינו מאן להצעה וסרב בכל תוקף.
הבעל שם טוב עמד בקשר מכתבים הדוק עם גיסו, ורובם של האגרות לא הגיעו לידינו.
מבין האגרות, האיגרת שזכה לפרסום הגדול ביותר נכתבה בשנת תק"ז, והיא עוסקת בפגישה בין הבעל שם טוב לנשמתו של מלך המשיח, שהתרחשה בראש השנה של שנת תק"ז.
בראש השנה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית הנשמה כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי.. ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים.. ושאלתי את פי משיח, אימת אתי מר? (מתי יבוא האדון) והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה– נדפסה ב'כתר שם טוב' בתחילתו.
המשפט הידוע ביותר מתוך המכתב הוא המשפט "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", שהפך לסיסמת הדגל של הפצת המעיינות, מתוך מטרה להפיץ את מעיינות תורתו שלתורת החסידות שייסד העל שם טוב.
במכתבו אל גיסו הבעש"ט הקדוש כותב על אותו ניסיון "אמרתי בלבבי, כל ימי ברחתי מהכבוד, בוודאי עכשיו הוא מעשה פלוני, הוא צד אותי במצודות הגאווה" בהמשך אותו מכתב, מספר רבינו שמרוב ההפצרות הרבות כמעט ונעתר להם, אולם משהתחיל לכתוב מכתב לבני משפחתו היושבים בחברון שיצטרפו אליו לירושלים, נפלה עליו כבדות עזה ולא היה יכול להמשיך במלאכת הכתיבה. הרב ראה בזאת אות משמים, ושב להתיישב בעיר חברון.בשנת תקי"ג נשתקע בירושלים מול מקום המקדש, בישיבת בית א-ל של רבינו הרש"ש זיע"א.
בכ"ה באדר א' שנת תקכ"א נסתלק רבינו לשמי רום, נשמתו הטהורה עלתה השמימה, וגופו הט' נטמן בשיפולי הר הזיתים, שעליו יופיע במהרה המבשר טוב, ויקיצו שוכני עפר בב"א.
ברבות הימים נעלם הציון הק' עד שבחסדי שמים גילו את מצבת קבורתו בשלמותו עומד במקומו, ותמיד היה ציונו הק' מקום לשפוך שיח לפני שומע תחינות עמו ישראל ברחמים, סיפורי ישועות מקרוב ומרחוק בהן נפקדו המשתטחים על הציון הקדוש ביומא דהילולא ולאו דווקא בו.
יזכר לטוב חד מנקיי הדעת שבירושלים הרה"ח ר' יעקב שלום גפנר זצ"ל שלא נח ולא שקט עד שגילה את מקום קבורתו באופן מופלא בסייעתא דשמיא מיוחדת, ואף שיפץ את מצבת קבורתו בשנת תשכ"ח.
בהיות הציון הקדוש, הציון היחיד בירושלים מבין כל ציוני תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, על כן בברכת והוראת גדולי וצדיקי הדור שליט"א בברכת ובהוראת גדולי וצדיקי הדור שליט"א נכנס לעובי הקורה העסקן הנמרץ הרה"ח רבי נחמיה הויזמן שליט"א יו"ר אגודת ישועות בקיטוב, להביא לבשורת העם ודואג למען ציבור העולים לתפלה ותחנונים על הציון בכל השנה ובפרט ביום ההילולא דיליה, ומקדיש ממיטב עיתותיו למען הציון הק' והנצחת מורשתו הכבירה.
בעקבות ההתעוררות הגדולה שהחלה בשנים האחרונות ורבים החלו לפקוד את הציון הק' בכל ימות השנה, ונחרדו להזנחה המשוועת של הציון הק', לאחר שעברו כארבעים שנה מאז שבנו את המצבה, בהשתדלות הרה"ח רבי נחמיה הויזמן שליט"א דאג לשיקום ושיפוץ חלקת הקבר וקבריהם של בנו ונכדו של בעל ההילולא ועוד היד נטויה בס"ד לשפץ גם את קבר רעייתו של רבינו ובנו רבי חיים אהרן זי"ע הקבור ליד קברי תלמידי הבעש"ט זיע"א בטבריה, ולדרכי גישה נוחים.
כאמור גם השנה סודרה בעזהי"ת אהלי ענק עם במה מיוחדת לנוחות הציבור, דרכי גישה מהדרין וסככה מוצלת ותאורה, הכנסת אורחים כיבוד קל ושתיה, במשך כל ההילולא, אבטחה תשהה במקום בכל עת ההילולא. אודות לסיוע מיוחד מאחד שנפקד בישועה גדולה בתפילתו בשנה שעברה בציון הקדוש, סודרה הסעות מירושלים חינם בערב יום ההילולא, ליל שישי בקיטוב.
העסקנים מבקשים להודות להרב הלל הורביץ הי"ו יו"ר מועצת בתי העלמין היהודיים על כל פעלו לחידוש ושיקום הר הזיתים, ודאגתו המיוחדת במסירות ונאמנות לציון רבינו הקדוש זי"ע.
אוטובוסים חינם יעמדו לרשות המתפללים ויצאו כל עשרים דקות, ביום חמישי, החל מהשעה 16:00 עד השעה 24:30 בלילה.
מסלול הנסיעה מרח' מלכי ישראל (מול ישיבת רוז'ין) לאורך התחנות: ירמיהו, בר אילן, שמואל הנביא, ככר זוועהיל להר הזיתים.
להזכרת שמכם במעמד התפילה ע"י גדולי וצדיקי הדור שליט"א, אשר יזכירו כל שם ושם במתינות, על התורמים והמסייעים להנצחת מורשתו הכבירה של רבינו זי"ע, ניתן להצטרף במוקד הטלפוני "ישועות בקיטוב": 052-719-66-22 ניתן גם באמצעות קהילות קוד 10115 ונדרים פלוס קוד 6000123 – ישועות בקיטוב, וכבר הבתטו צדיקי הדור, שכל התורמים והמסייעים יראו ישועות במעל לדרך הטבע, ורבינו הקדוש זי"ע יפעל בשמים עד לישועה.
שמו המלא לתפילה לאזכרה ולהדלקת נר הרה"ק רבי אברהם גרשון בן רבי אפרים זיע"א
זכותו הגדולה תעמוד לנו ולכל ישראל
שנה שעברתי הייתי בציון, התפללנו ותרמנו לישועות קיטוב, וראינו ישועות מעל לדרך הטבע.