מכ"ק אאמו"ר זצקל"ה – שלוש סעודות פ' וישלח: כתיב (לב, ה) ״עם לבן גרתי״, זה הבנין הראשון שעמד ת״י שנים. והגם שלא היתה עמידה קיימת, רק כגרים היו בארץ, אך מכל מקום היתה ההנהגה ברחמים. וזה ״עם לבן״ שהוא הרחמים, ״גר – תי״, הייתי גר ת״י שנה. ואחר עד ״עתה״, כמאמר בעל הטורים ז"ל, ע' של בבל, ת׳ של מצרים, ה׳ הוא ה׳ אלפים, שאחר עברם ״ויהי לי שור וחמור״, יבואו ב' המשיחים, כי מזמן המקדש הראשון סכת בענן את הרחמים, כי בזמן המקדש השני לא היו החמשה דברים, ואין רגע בלי פגע ר״ל עד היום.

ונראה לפרש מאמר כ"ק אאמו"ר זצק"ל, דויהי לי שור וחמור היינו ב' המשיחים. כי הקדושה נגד הקליפה. קליפת שור – הוא עשו הרשע וכנגדו יוסף בכור שורו הדר לו (דברים לג, יז) מצד הקדושה, ומהאי טעמא עשו הרשע נופל בידי בני בניה של רחל (ב"ב קכג:) כי שו"ר עם הכולל עולה עש"ו עם שם השר שלו ונחסר ממנו א' כדי לשבר חזקו. אבל יוסף הצדיק בכור שור שהוא לשון גדולה. שו"ר עולה יוס"ף שמ"י (506), (ויעקב אע"ה כאשר לקח את בני יוסף לברכם, ויברך את יוסף ויאמר וגו' המלאך הגואל אותי וגו' יברך את הנערים) ויקרא בהם שמי (בראשית מח טז) – של ישראל אבינו, שהוא ע"ש כי שרית עם אלקים – שרו של עשו – ועם אנשים עשו ות' מאות איש ותוכל (בראשית לב, כט).

וחמור – נגד ישמעאל שנקרא חמור שבו לכם פה עם החמור (בראשית כב, ה), וכנגדו יהודה כי יהוד"ה רי"ח עולה חמ"ר. ומלך המשיח מורח ודאין (סנהדרין צג:) "וריח לו כלבנון" (הושע יד, ז) היפך ישמעאל איש הערבה והציה שומר החורבן, ולא ריח ולא טעם לו.

מעשה אבות סימן לבנים. כמו שיעקב נולד עם עשו בבטן אחד, כדי שעשו הרשע ישאב כל הזוהמה שנשארה ויעקב ייצא נקי ויקבל ממנו כל נתח טוב שנשאר אצל עשו ולבן. כך אנחנו היום בגלות מעורבים כדמות התאומים בבטן אחד, איננו נפרדים מהם, רק בתוכם אנו יושבים, שישאפו הזוהמה מישראל, וישראל ישאפו מהם כל ניצוצין דקדושה.

וזה "מחמס אחיך יעקב" שיעקב חומס מעשו [הניצוצי הקדושה שאצלו, ועי"ז אתה עשו] "תכסך בושה וכלימה" (עובדי' א, י), כי ישאר דומם בב"א. [מכ"ק אאמו"ר זצקל"ה – שלוש סעודות פ' וישלח].

וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה (לב, ט)

הגידו לי בשם הגה״ק בעל 'חפץ חיים' זי"ע שאמר לפני פטירתו, נראה שמה שאמר יעקב אבינו ע״ה (לב, ט) ״המחנה הנשאר לפליטה״, הכוונה על ארץ ישראל. ונראה לי, "המחנה הנשאר לפליטה" עם הג׳ תיבות ועם הכולל (832) עולה "ארץ ישראל" (832).

וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ (לב, ו)

הרה"ק רבי משה מרדכי מטריסק-לובלין זי"ע אמר: כתיב (לב, ו) ״ויהי לי שור וחמור ואשלחה להגיד לאדני״. איתא במדרש (ילקו"ש שם) ״זה יוסף ויששכר״. וצריך לדקדק איזה חשיבות יש לבנים צדיקים אצל עשו. אלא נראה לפי מה שאמרו חז״ל (קידושין סו:) ״בא על אחת מהעריות מוליד בנים שאינם מהוגנים״.

והנה כל ימיו של יעקב אבינו, לא היה יכול עשו לעשות לו מאומה מחמת צדקתו, אבל כאן כשחזר יעקב מלבן ושמע עשו שנשא נשים בעבירה (נשא שתי אחיות), א"כ בוודאי יוכל לו, משום זה הלך כנגדו. על כן שלח לו יעקב לאמור ״ויהי לי שור וחמור״, אלו "יוסף ויששכר" שהם בנים צדיקים ומהוגנים, א״כ מכאן ראיה שלא נשאתי נשים בעבירה ואינני מפחד ממך כי לא חטאתי.

קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה (לב, יא)

שמעתי מהרה"ג ר' משה פרנקונטאל זצ"ל, מה הכוונה בדברי יעקב אבינו שאמר "מכל החסדים ומכל האמת". אכן הנה מאחר שמלאך ה' הוא שהביא את הנקודים והברודים על צאן יעקב ומהם נתעברו ונעשו עקודים נקודים וברודים, א"כ למה היה צריך יעקב אבינו את עסק המקלות שנראה כרמאות, אלא שלא רצה ליהנות ממעשה נסים – (ראה תענית כד:) – מה שהביא המלאך מצאן לבן, לכך עשה את המקלות.

והנה בפשטות קשה להבין דברי בני לבן שאמרו (ויצא לא, א) "לקח יעקב את כל אשר לאבינו", ומשמע א"כ שלקח הכל, א"כ למה אח"כ אמרו "ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה", דמשמע שלא לקח הכל רק ממנו היה לו ג"כ כל הכבוד הזה. אבל בזה ניחא, כי המלאך נשא את כל צאן לבן ליעקב, ולכן לקח יעקב את כל אשר לאבינו, וכיון שלקח כל הצאן על הלילה אצלו שהוא כל אשר לאבינו עשה מהם כל החיל הזה.

וזה "מכל החסדים" – שעשה עמו נסים וחסדים תמיד, "ומכל האמת" – מה שהביא לו את הצאן בלילה, כדי שצאנו של יעקב יתעבר מהם עקודים נקודים וברודים, שלא יהיה בגדר רמאות, רק עשה שהדבר יהיה באמת. ובזה נראה לי לפרש את התפילה שאמר יעקב אבינו – "כי במקלי עברתי את הירדן", היינו שאם ח"ו היה במעשה "במקלי" כמו שעשיתי ח"ו "עברתי", היה זה עבירה חלילה, אבל כיון שעשית כך וע"י מלאך הבאת צאן לבן, נהפך הדבר לי לאמת.

כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה (לב, יא)

מדרש אגדה, נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן (רש"י)

אמרו על מרן הבעש״ט הק' זי״ע, שהניח האבנט על נהר הדניסטר ועבר עליו את הנהר. ואמר, שזה מחמת גודל הבטחון שהיה לו בד׳, ולא השתמש חלילה בשמות הקודש.

הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ (לב, יב)

אמר רבנו הקדוש בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי״ע: כתיב (תהלים קו, לה) ״ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם״ – כל זמן שישראל מלובשים בלבושם המיוחד ואין לובשים מלבוש נכרי, הוי כדבר הניכר ובריה בפני עצמו ואין להם ביטול אפילו באלף, משא"כ אם מתחברים עמהם ומתדמים להם, יוצאים הם מכלל בריה ובטלים לגביהם.

וכן פירש מה שכתוב (לב, יב) ״הצילני נא מיד אחי מיד עשו״ – הצילני בזמן שעשו ירצה להיות אחי ולהתחבר אתי, כי אז ח״ו אתבטל נגדו. ובכה בכי גדול באמרו זה הפירוש.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי (לג, ט)

שמעתי מזקני החסידים על מאמר המשנה (אבות פ"א מ"ו) "יהושע בן פרחיה אומר, עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות". "עשה לך רב" – ובכך תינצל מידי עשו שאמר (לג, ט) "יש לי רב". "וקנה לך חבר" – ובכך תינצל מידי ישמעאל ובני קדם שכל עסקיהם בכישוף וחובר חבר, וכדכתיב בהו (תולדות כה, כו) ולבני הפילגשים וגו' נתן מתנות ופירש רש"י, שם טומאה מסר להם. "והוי דן את כל האדם לכף זכות" – ובכך תינצל מידי מיתה וגיהינום, שאומרים לו (שבת לב:) "הבא זכות והיפטר", כלומר הזכות שדנת את כל ובזה נפטר ממיתה ומגיהינום.

ונראה אשר לכן קודם בחינות ובדיקות הצבא, נסעו בפולין אל הרבי, כדי לקיים "עשה לך רב" ובזו הסגולה ניצלו מהם ברוב פעמים.

יש לי רב (בראשית לג, ט). עשו הרשע אמר ליעקב עכשו אני מניחך, אבל יבוא זמן שיש לי, והיינו בעת "רב" – כשיהי' מנין ר"ב מחזורים מבריאת העולם, שאז יהיה החורבן על ידי. כי נחרב על ידי עשו אבי אדום מלכות רומא הרשעה בשנת ג' אלפים ח' מאות כ"ח לבריאת העולם, שהם ס"ה ר"א מחזורים ותשע שנים ממחזור ר"ב.

ודוד המלך ע"ה אמר (תהילים ב, יב) "נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך אשרי כל חוסי בו", נשקו בר היינו שישראל יקחו נשקם בידם – שהם תורה ותפלה – במחזור זה שהוא מחזור בר, פן יאנף השי"ת ויחריב הבית ותאבדו דרך, כי נתיבותנו עוה וגדר דרכי בגזית (איכה ג, ט). אבל עם כל זה אפילו שיחרב הבית, אמר אשרי כל חוסי בו, כי יחזור הקב"ה ויבנה ביתו ויחזיר כל החוסים בו, כי אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים (תהילים סח, כג).

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (לג, יח)

יעקב חסר (182) עם יעקוב מלא (188) עולה ש"ע (370) שעולה של"ם, "ויבוא יעקב שלם" (בראשית לג יח) בממונו בגופו ובתורתו (בר"ר עט, ה).

וכאשר שבטי י"ה ביחד עם יעקב אזי נעשה יעקוב מלא, ולפיכך כאשר בא למצרים והיו ביחד נעשה יעקוב מלא, וגם החסר לא חסר ונעשה שלם. וזה גרם שעד סוף גלות מצרים יצאו שלמים בגופם ובממונם וקבלו תורה, והתחילו לקבל תורה עוד במצרים.

אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל זָכָר (לד, טו)

אמרו חז"ל (נדרים פ"ג מי"א) "אין הערלה קרויה אלא לשמן של גוים". הדבר יובן על פי מה ששמעתי מהרה"צ הרי"מ טיברג שליט"א מאלכסנדר בשם אור ישראל וקדושו הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי"ע, אשר לזה ציוו בני יעקב לשכם "המול לכם כל זכר", כי חשבו אשר בהיותם נימולים יהיו קרובים יותר אל הקדושה, ואז יבינו מעצמם שאינם ראויים להידבק בבת יעקב, אבל כיון שראו שגם אחר כך רחוקים הם מהקדושה, אמרו א"כ אין להם זכות קיום בעולם והרגום.

ובזה נראה לומר – "אין הערלה קרויה אלא לשמן של גוים", היינו כי בין שהם נימולים ובין שהם אינם נימולים, הם ערלים ורחוקים מצד הקדושה. ונראה עוד במה שנאמר (ירמיה ט, כה) "כי כל הגוים ערלים ואתם בית ישראל ערלי לב", כמאמרם ז"ל (פרה פי"א מ"ז) "לא אזוב יון לא אזוב כחלי אלא אזוב סתם", והיינו כי מה שיש לו שם לוי איננו אזוב, כן כאן, כי כל הגוים ערלים סתם, אבל "ואתם בית ישראל ערלי לב", היינו לאשר בעצמותם אינם ערלים, ואם רק יסיר את לב האבן מישראל עוד אין רע, משא"כ הגוים שבעצמותם המה ערלים, לא כן ישראל בעצמותם נימולים ולא חסר להם רק למול ערלת לבבם ואז המה בעצמותם טוב.

אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן (לה, יז)

סיפר לי כבוד אחי היקר הרב אהרן ז"ל, כי פעם אחת היתה אשתו מרת חיה ברכה ע"ה מקשה לילד והרופאים אמרו שהיא והתינוק נתונים בסכנה. מיד רץ אל הרה"ק רבי אברהם קאליש מאמשינוב – ראדומסק זי"ע, אמר לו הרבי: ״אל תדאג אי"ה הכל יהיה טוב ותיתן לי הסנדקאות!" יצא אחי רבי אהרן מבית הרבי ללכת אל ביתו, ובאמצע הדרך בא כנגדו בן אחותנו פייגא הי״ד, רבי משה צבי קאמינסקי ז"ל בבשורת מזל טוב, שברוך ד' ילדה זוגתו בן זכר ותיכף חזר אחי אל הרה"ק מאמשינוב – ראדומסק בבשורת מז״ט וכיבדו בסנדקאות, וקרא שם בנו הנולד 'יעקב דוד' כשם כ"ק אאמו"ר זצל״ה.

עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן וגו' וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת (לו, ב-ג)

הנה 'עשו' תוארו 'רשע' כנאמר (ישעיה כו, י) "יוחן רשע", ואמרו חז"ל (מגילה ו.) "אמר יצחק להקב"ה יוחן עשו, השיב לו הקב"ה רשע הוא". 'ישמעאל' נקרא (וירא כא, כ) "רובה קשת". שניהם חושבים עצות רעות ועושים כל רע לישראל ר"ל, ועשו הרשע לוקח תמיד את ישמעאל עמו ומתחפש עוד במלבושי ישמעאל לרצוח ולגזול ולחמוס את ישראל, ומסית ומדיח את ישמעאל לעשות ככה.

זהו מאמר הכתוב (תהלים לז, יד) "חרב פתחו רשעים" – עשו הרשע שיש לו את החרב, כנאמר (תולדות כז, מ) "על חרבך תחיה" – "ודרכו קשתם", חרב שלהם פותחים ע"י דריכת הקשת של בני ישמעאל, ועל חשבון ישמעאל, שהמה בעצמם רוצים לכלות ח"ו את ישראל ולא נותנים לעם ד' להגן על עצמם מפני בני ישמעאל. זהו גם מאמר דוד מלך ישראל (תהלים יא, ב) "כי הנה רשעים ידרכון קשת", עשו הרשע נעשה שותף עם ישמעאל ודורך בקשת של ישמעאל".

אנו מבקשים: רבש"ע קיים בהם מאמר חנה הנביאה (שמואל-א ב, ד) "קשת גיבורים חתים ונכשלים אזרו חיל", קשת גיבורים – שהם ישמעאל ועשו הרשע, חתים – תשבור הקשת מידי עשו הגיבור, וממילא גם אותו תפיל. ונכשלים – שהם ישראל, אזרו חיל – כנאמר (זכריה יב, ח) "והיה הנכשל בהם כדוד". רבש"ע ראה והביטה אנקת עמך, נקום דם עמך מהאכזרים האלו שלא ידעו רחם, ולא די להם מה שנעשה כבר, שהרגו יותר משש מאות ריבוא ישראל, רק עוד הם מתאכזרים על קומץ ישראל הנשאר בכל מיני אכזריות, "כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חללך יספרו" (תהלים סט, כז), "ימחו מספר חיים" (שם כט) הם ומסיתיהם ועוזריהם.

רבש"ע רחם נא על שארית עמך באיזו בחינה שהם, ראה כי עמך הגוי הזה, כי כל מה שעשו ועושים להם האכזרים רק מפני ששמך נקרא עליהם ונקראים יהודים. זכור לנו ברית אבותינו ורחם עלינו, חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו הנשארים, ותאמר די לצרותינו. הפוך את כל הדינים והגזירות הרעות על רודפינו ועל אויבינו ושונאינו, שהם שונאיך, שהם מסיתים ומדיחים את עמך ישראל מיראתך זה מאות בשנים, ולמה רגשו גוים על ד' ועל עמו. עשה למען שמך הגדול הגיבור והנורא המחולל, קרב נא זמן ישועת עמך, אם לא למעננו עשה למען רשעת אויבינו וצרינו, כמו שכתבת בתורתך (עקב ט, ה) "כי אם ברשעת הגוים האלה אני מורישם מפניך". תדבר אלימו וברבות חרונך תשמידם, תנפצם ככלי יוצר ותשיב עמלם בראשם. שמור עמך והצילם, כי עמך מקור חיים באורך נראה אור הישועה, לד' הישועה על עמך ברכתך סלה אמן כי"ר.

המדור באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

להערות והארות [email protected]