הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • האדמו"ר ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל

הרב יעקב ישכר בער רוזנבוים זצ"ל האדמו"ר מנדבורנה- נולד בסירט בשנת ה'תר"צ בזמן השואה נזהר לבל יכנס לפיו מאכלים אסורים. לאחר המלחמה סייע ליהודים בהברחת הגבול, שהיה בשליטת הקומוניסטים. בשנת ה'תש"ו החליט לעלות לא"י והצטרף לאניית מעפילים. בספינה בנה חדרון מקרטונים ולא יצא ממנו, כדי לא להיכשל במראות אסורים. בהגיעו לירושלים היה מתמיד בלימודו וישן רק שעות בודדות ביממה. הרבה בתעניות ובסיגופים.

בשנת ה'תש"ט עלה אביו לישראל והתיישב ביפו. ר' יעקב עבר לגור עמו והקים עמו את ישיבת "מאמר מרדכי" ביפו. בשנת ה'תש"כ עבר לגור בבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשל"ח מילא את מקומו והרחיב את החסידות ואף ליטאים הצטרפו לחסידות. בזמנו נבנתה קריית נדבורנה וביה"כ הגדול של נדבורנה בפאתי שיכון ויז'ניץ בבני ברק "היכלי רוזנטל". נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. שקדן עצום. גאון בנגלה ובנסתר. עסק בקירוב רחוקים. רבים פנו אליו ונושעו. בעל רוח-הקודש. ענוותן מופלא. פיזר כספים בהצנע לכת וגמל חסדים. נפטר ב-ז' אדר ה'תשע"ב חי כ 82 שנים. ציונו בהר-הזיתים שבירושלים.

אביו: האדמו"ר ר' חיים מרדכי רוזנבוים. אמו: מרת סימה רייזל בתו של רבי אליעזר זאב מקרטשניף. אשתו: בתו של ר' משה הערש. מרבותיו: ר' יוסף צבי דושינסקי. חברותא: המקובל ר' אשר זעליג מרגליות. מתלמידיו: ר' נתן נטע לנדמן מרבני חולון, ר' צבי גלבשטיין רב קהילת בית וגן באלעד, ר' יוסף מוגרבי מחולון.

בניו: האדמו"ר ר' אליעזר זאב חתן ר' אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל. כיהן כרב הקריה בב"ב וממשיך מקום אביו. האדמו"ר ר' מאיר יצחק אייזיק חתן ר' זאב טברסקי. משמש כאדמו"ר בירושלים. האדמו"ר ר' אשר ישעיה חתן ר' יהושע רוזנברגר. משמש כאדמו"ר בביתר. האדמו"ר ר' יוסף נפתלי חתן ר' משה אליקים בריעה כהנא מספינקא. משמש כאדמו"ר באלעד. ר' ישראל חתן ר' חיים אליעזר הורנצ'יק, משגיח בישיבת נדבורנה. ר' אהרן דוד חתן ר' צבי אלעזר ספרין מקאמרנא בני ברק. ר' שמואל שמעלקא חתן ר' מנחם דוד משאץ ויז'ניץ. חתניו: ר' שלום אהרן אשכנזי ר"י נדבורנה, בנו של ר' אלימלך אב"ד מלבורן, ר' זלמן שפירא בן האדמו"ר מנאראל, ר' אשר אנשיל כ"ץ נכד האדמו"ר מתולדות אהרן-ירושלים ור' נפתלי שיינבאלג בן רבה של עדזשווער אנגליה.

פעם נסעו קבוצת אנשים מעם-עדתו בשעת בוקר מוקדמת להשתטח על קברי צדיקים בערי-הגליל. לאחר שעות ספורות נשמעה בשורה מרה, כי רכב ובו מספר אנשים התגלגל לתוך וואדי, ר"ל. על אתר ניגשו מקורביו בדאגה ובחלחלה לספר לו על כך, שמא הדבר נוגע לקבוצה הללו. רבינו השתתק לרגע-קט נאחז שרעפים. ומיד קבע: "יש להתפלל על כלל ישראל. אבל לשאלתכם – אלו אינם האברכים משלנו"… כך ידע הצדיק מכל אשר נעשה.

סיפר ר' אשר אנשיל כץ חתן רבינו: "התמסרותו לכל יהודי, מתוך אהבת ישראל שהייתה ספוגה בו, הביאה למצב שהרב 'לקח ללב' כל צרה ודאגה של יהודי. פעם הייתי בבית ורבינו קיבל קהל למטה, ולפתע אני רואה אותו רץ ועולה במעלה המדרגות, ומתחיל לחפש משהו בבית בקדחתנות… ראיתי שהוא כולו נסער ומחפש משהו בדחיפות, ניגשתי ושאלתי בדרך ארץ, אולי אוכל לעזור? השיב לי רבינו, 'כן בוודאי, אני צריך משהו לעשות ברכה ואינני מוצא'. מיד רצתי, הבאתי כוס מים, ורבינו בירך 'שהכל נהיה בדברו' בכוונה עצומה, ואז הסביר לי: 'קיבלתי זה עתה קוויטל מיהודי מאוד כאוב, שפרש לפניי צרה קשה שהוא נתון בה. לא יכולתי לעמוד בכאב כזה, הרגשתי שכוחותיי אוזלים, הייתי צריך לרוץ למעלה לעשות ברכה, לקבל קצת חיות, ואני כבר צריך לשוב אליו', סיים רבינו ומיהר לשוב ולרדת אל קבלת הקהל…"

צדיקי אמת ניחנו בכוחות עילאיים, אף גם לרפא חולאים של ממש, ולהמציא להם מזור ומרפא. מעשה פלא שהיה אצל רבינו, סיפרה יהודייה יראת שמים, כי ביום מן הימים צמח אצל ילדה הרך גידול פרא בולט על היד, כשפעמים אף תקפו אותו מכאובים עזים. כשפנו עמו לרופא, קבע בפסיקה כי על אתר חייבים להסיר את הגידול על ידי ניתוח, כשמבקש להסדיר תאריך לעריכת הניתוח בימים הקרובים. יום טרם ביצוע הניתוח נכנסה האם עם ילדה למעון הקודש פנימה לבקש את ברכת רבינו להצלחת המשימה. כששמע רבינו במה הדברים אמורים, תפס בידו של הילד, והחל מוליך את ידו הקדושה אנה ואנה על מקום החולי שבידו של הקט. לאחר מכן שילחו את הילד חזרה אל האם. כאשר שבו לביתם הבחינה האם, כי הגידול הלך והצטמק עד שנעלם באורח דינאמי. בהגיע יום הניתוח כבר לא היה את מה לנתח… הגידול סר נעלם ואיננו!

סיפר הרב פולק שליט"א: "ההתמסרות רבינו לכל אחד ואחד הייתה כאב רחום לבן יקיר ממש. הוא היה יכול לשבת עם כל אדם – גם עם אחד שלא הכיר- שעה ושעה וחצי ושעתיים ושלוש שעות, הכל כדי לחזקו ולעודדו ולנסות לראות איך יוכל לסייע לו. לא בחינם כבר כאברך צעיר המתינו אנשים לשיחה עמו עד השעות הקטנות של הלילה, רבינו היה מקשיב להם, מבין אותם ומנסה לעזור להם ככל יכולתו- וכולם היו לו כבנים". "שמעתי מאברך אחד", נזכר ר' פולק, "ששאל את הרבי על ניתוח מסוים, תוך שהוא מציין את עלותו – עשרת אלפי שקלים, סכום שאין לו לשלם. רבינו זי"ע המליץ לו, אכן, לבצע את הניתוח אצל רופא פלוני, ותוך כדי כך התקשר לאותו רופא לוודא, כי הניתוח יבוצע בחינם!".

"על ההתמסרות שלו לכל אחד מישראל, אפשר לשבת ולדבר כל הלילה. אתה יודע מה זה, שהוא בא אליי, לבקרני בבית הרפואה כשהייתי חולה? הרי אני לא רבי ולא בן רבי, אברך שוכב בבית הרפואה, ורבינו בלי אומר ודברים מטריח לעלות אליו לבקרו, זה הרי לא ייאמן!".

המשגיח הרה"ג רבי שלמה קאליש שליט"א, "כל רגע ורגע אצל רבינו נוצל עד תום. קרה לי פעם, שנקראתי אל הקודש פנימה לשעה 12:30 אחרי חצות הלילה, ולצערי איחרתי בשתי דקות. רבינו העיר לי בנועם שיח: 'אני חיכיתי לך בשעה המדויקת, כבר שתי דקות שאני ממתין'…