הסוגיה הנפיצה תידון בהרכב מורחב: בג"ץ ידון בכהונת רה"מ עם כתב אישום

בג"ץ הודיע אחר הצהריים (שלישי) כי בימים ראשון ושני בשבוע הבא יקיים דיון בשבע העתירות שהוגשו נגד הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום, ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן להקמת ממשלת אחדות.

בעתירות ידונו 11 שופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. לצידה ישבו בהרכב המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא, ודוד מינץ. להרכב מונו השופטים הוותיקים ביותר. זו הפעם הראשונה שבג"ץ ידון בסוגיה הנפיצה.

נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות הודיעה כי בית המשפט שוקל להעביר את הדיון בשידור חי, "אנו בוחנים את האפשרות לקיים שידור ישיר של הדיון בעתירות דנן", נכתב בהודעה. "ככל שיש למי מהצדדים לעתירות הסתייגות מקיום השידור כאמור, עליו להודיע על כך עד ליום ה' 30/4 בשעה 12:00". כזכור, הדיון על השימוש באמצעי המעקב של השב"כ לצורך המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה נערך אף הוא בשידור חי.

הדיון ביום ראשון יעסוק בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שנאשם בפלילים, וביום שני בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני.

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את העותרים מבכירי ההיי-טק, האקדמיה, החינוך והביטחון, מסרה בתגובה: "אני מביעה סיפוק רב מהעובדה שהעתירה, אשר עוסקת בסוגיה חשובה ועקרונית למדינת ישראל ושבית המשפט קבע שעניינה בליבת ערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי, תתברר בהרכב מורחב של 11 שופטים, כפי שנקבע ובמהירות המתחייבת נוכח דחיפות העניין".

את העתירות הגישו כמה וכמה גופים: סיעת יש עתיד- תל"ם, התנועה לאיכות השלטון, קבוצה של 123 אנשי ביטחון, רוח והיי-טק, עמותת "חוזה חדש", משמר הדמוקרטיה, התנועה לטוהר המידות, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועו"ד שפיק רפול.

מוקדם יותר היום הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"צ את תגובתו לעתירות שהוגשו נגדו ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, ודורש לדחות אותן על הסף. באי כוחו של נתניהו טענו כי, "העתירות מהוות ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי. לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו".

עוד אמרו: "עם כל הכבוד, לבית המשפט אין כל סמכות בדין לפסול את ראש הממשלה נתניהו, כאשר חוק יסוד: הממשלה וחוק הממשלה לא מענייקים לבית המשפט הנכבד סמכות כזו אלא קובעים את ההפך הגמור".

גם סיעת הליכוד הגישה היום את תגובתה לעתירות נגד כהונת נתניהו תחת כתב אישום וההסכם הקואליציוני עם כחול לבן, וגם היא דרשה לדחות אותן על הסף וכתבה: "בית משפט נכבד זה אינו מתערב בשיקול דעתם של נשיא המדינה, חברי הכנסת והכנסת בהליכים החוקתיים להקמת הממשלה – הרשות המבצעת של המדינה – שתכליתם היא להגשים את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות לכנסת, אסור לה לפוליטיקה להיכנס בשערי בית המשפט ואסור לו לבית המשפט להיכנס בשעריו של העולם הפוליטי".

בתשובה שהוגשה לבית המשפט מטעם מפלגת כחול לבן נאמר: "לאור צבר הנסיבות המאוד מיוחדות אליהן נקלעה מדינת ישראל, שלוש מערכות בחירות במשך שנה וחצי, משבר וקיטוב חברתי, משבר בריאותי הנובע מהתפשטות נגיף הקורונה, משבר כלכלי הנובע בין השאר ממשבר בריאותי ואי בהירות משפטית, אנו סבורים שהאינטרס הציבורי מחייבים בעת הזו הקמתה של ממשלת חירום ואחדות לאומית".

בתשובה הרשמית שהועברה, נכתבו כמה טיעונים נגד התערבות בית המשפט בהטלת המנדט על נתניהו, טיעונים שהועלו פעמים רבות על ידי הליכוד עצמו. "הפסקת כהונתו של ראש הממשלה נושאת עמה השלכות רחבות הרבה יותר מאלו הכרוכות בהפסקת כהונתו של שר בממשלה", נכתב. "הפסקת כהונת רה"מ עלולה במקרים מסוימים לסכל את בחירתו הדמוקרטית של הבוחר".

לגבי הטיעונים נגד ההסכם הפוליטי שנחתם נכתב כי "לאור העובדה שהסדר הרוטציה קנה לו מקום בשיטת המשטרה בישראל ביקשו הצדדים ליתן לו עיגון תחיקתי בדרך של תיקוני חקיקה לחוד יסוד: הממשלה וחוק הממשלה ולא להשאירו רק כהסכם פוליטי, הנתון לאמון הצדדים בלבד". עוד נכתב כי "הסכמים פוליטיים, ובכלל זה הסכמים קואליציוניים, הינם חלק מההתנהלות הפוליטית בישראל" וכי החוק והפסיקה נתנו לכך לגיטימיות.