ועדת החוקה חוק ומשפט החלה היום (רביעי) להכין את "החוק הנורבגי" לקריאות שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר אמר כי בכוונתו להשלים את הדיון בחוק עוד היום לאחר המליאה ולהתכנס ביום ראשון להנמקת הסתייגויות כדי לסיים את ההצבעות ביום שני הקרוב.
החוק נועד לעגן כהסדר קבע את האפשרות להתיר לח"כ המתמנה לשר או לסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן כחבר הממשלה ועד תום חברותו בממשלה – ולחזור ולכהן כחבר הכנסת מיד עם תום תקופת כהונתו בממשלה.
חברי האופוזיציה בוועדה התנגדו במהלך הדיון, לאפשרות לפיה ח"כ שנכנס לכנסת לאחר שרשימת המועמדים שלפיה נבחר התפלגה על בסיס 1/3 מחברי הסיעה או בעקבות מיזוג עם סיעה אחרת, יהיה רשאי להודיע לאיזו סיעה הוא מבקש להשתייך.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר אמר בדיון כי "הרעיון של החוק הנורבגי הוא דבר נכון, ודאי לסיעות קטנות בינוניות בקואליציה שנשארים להן מעט ח"כים שיכולים לפעול בוועדות שהן לב ליבו של הבניין הזה. אני ממליץ לכל מפלגה לשחרר את השרים היותר עסוקים אך אני לא יכול לחייב. נניח שיש עתיד או כחול לבן בגלגול הקודם הייתה מצליחה להגיע להסכמות והייתה קואליציה יותר גדולה, אין לי ספק שהייתה ממשלה עם למעלה מ-18 שרים, אולי מעל 30".
"כל אירוע של התפלגות מגיע על רקע פוליטי, אי אפשר להיתמם. קרה משהו במפלגות הללו ואנחנו נותנים להם לבחור את זהותם במקום שמישהו יבחר עבורם. יש גם מפלגות שיצאו לדרך עם השקפת עולם כלשהי ושינו אותה לאחר מכן. המפלגות שהכי פחות משנות השקפת עולם הן המפלגות החרדיות. אני לא מקדש את "המודל הנורבגי" ואנחנו נידרש לדיון רחב יותר אך אין ספק, לאור נתון שאין עליו מחלוקת שמספר חברי הפרלמנט אצלנו קטן יותר ביחס למדינות אחרות שנצטרך להגיע לפתרון. השיטה הנורבגית שכלל השרים לא נמצאים בפרלמנט היא בעייתית", דברי אשר.
ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הגיע לדיון ואמר כי "אנחנו מדברים על סיטואציה מעשית, יש את המשרד לפיתוח אזורי שעומד בראשו השר ארדן ויש סגן שר לפיתוח אזורי במשרד רה"מ, פטין מולא. נכנסתי לאתר המשרד לפיתוח אזורי וראיתי בפרויקטים המובילים את 'תעלת הימים' שאין כלל דבר כזה. עוד פרויקט מוביל הוא 'טרקלין אפרים' שסיימו את בנייתו ב-2015, כך שיש לנו שר וסגן שר שאחראים לבניית טרקלין קיים".
"החוק הזה רוצה לשחרר אותם מהכנסת כדי שיתרכזו בזה. אזרחי ישראל קורסים, יותר ממיליון מובטלים אבל השר והסגן ישבו בלשכות ריקות ולא יעשו שום דבר לטובת הציבור מתוך שיקול פוליטי עלוב. אז אני פונה אליכם לשאול האם באמת צריך את זה כדי לעזור לאזרחי ישראל. בעבר הוקמה ממשלה עם ראש הממשלה הנוכחי שביקש 31 שרים והסביר לי למה זה מעניק יציבות ואמרתי לו "על גופתי המתה", ואכן היו 22 שרים ובתמורה העברנו את החוק של 18 שרים בהוראת שעה", דברי לפיד.
ח"כ יאיר גולן (מרצ) הגיב לדבריו היו"ר ח"כ אשר: "ב-1984 באווירה פוליטית קשה, הוקמה ממשלת אחדות והסידור הזה של 26 שרים ששלושה מתוך ארבעה מהם היו שר ללא תיק שעלותו פחותה, החזיק מעמד קצת יותר מארבע שנים. אי אפשר לקחת את השחיתות השלטונית שמנסים לייצר פה ולומר שאין ברירה. אי אפשר לעשות דבר כ"כ מנותק מהמשבר הכלכלי שרק עלויות 357 התקנים הנוספים היא כ-90 מיליון ₪, ללא רכב, תשתית, משרדים וסרבול בירוקרטי. אי אפשר להקים ממשלת אחדות מתפקדת בלי לפרק משרדים לכדי אבסורד".
יועמ"ש הוועדה עו"ד גור בליי: "במצבים בהם ח"כ חדש נכנס לסיעה שהתפלגה, בין אם דרך "המודל הנורבגי" או במצב אחר, בכל מקרה, בכל המצבים הללו, הסעיף חוזר על ההסדר שקבוע כבר בתקנון ולפיו ברגע שהייתה התפלגות של 1/3 אי אפשר להניח לאן היה הח"כ מצטרף, כי הקלפים נטרפו ולכן נותנים זכות בחירה לח"כ, גם אם הייתה התפלגות לפי המפלגות המקוריות. לעומת זאת אם הייתה רק התפלגות לפי המפלגות המקוריות, הוא הולך למפלגה שהוא השתייך אליה, אלא אם כולם מסכימים למעבר בין סיעות. ברמה המשפטית אנחנו לא יכולים אלא להסתכל האם הייתה התפלגות לפי סעיף ה-1/3 או לפי המפלגות המקוריות. במקרה של כחול לבן בגלל שהייתה התפלגות לפי 1/3, גם אם לפני כן הייתה התפלגות לפי מפלגות, יש זכות בחירה. הצעת ח"כ אלהרר להגביל את האפשרות הזו היא שינוי ביחס להסדר שקיים בתקנון, הוועדה יכולה לקבל את השינוי או לא".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "לח"כ החדש יש מפלגת אם והחוק ייתן לו הזדמנות לבחור מחדש מפלגת אם כאשר אירוע הפיצול כבר היה. זה מעודד אקט שהוא בניגוד לרצון הבחור, הרי זו הייתה סיטואציה נקודתית בתחילת הכנסת והיא נגמרה. בניגוד למצב בו הייתה הסכמה בין שתי מפלגות, כאן אף אחד לא שואל אותי. אין פה 1/3 אמיתי אלא פיקטיבי ואם רוצים ללכת בדרך המלך צריכה להיות הסכמה של המפלגות אחרת זו הונאת בוחרים. אני מציעה שיהיה כתוב ש"חברי הכנסת המתפלגים יהוו 1/3", כל דבר אחר הוא עיוות רצון הבוחר. המעבר לכחול לבן לאחר הפיצול יכול היה לקרות רק אם חתמנו. למה הפעם לא צריך חתימה? בדרך המלך הוא היה צריך ללכת עם מפלגת האם שלו. אם זה היה רק לפי 1/3 לא הייתה נדרשת חתימה. ההצעה היא לקחת חצי הריון ולשים אותו על השולחן כאילו זה מה שקרה בעת הפיצול המקורי".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "ברגע שאנשים מצביעים לך כשאתה חבר מפלגה ויש התפלגות, יש קושי עם שיקוף רצון הבוחר. האמת היא שזו לא התפלגות לפי 1/3. בגלל שלא הייתה דרך עשיתם את זה ומצאתם קונסטרוקציה משפטית אבל עכשיו אנחנו הולכים עוד צעד ואומרים שבגלל האחת שרצתה להתחלף, נפתח את זה לכל הרשימה וגם מי שחתם על רשימה יכול עכשיו לבחור. זו למעשה פרישה מראש. זה הסחר מכר- מציעים לעבור מפלגה ולקבל תפקיד".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "האם יש רציפות להחלטה שהתקבלה בעבר? למעשה אנחנו מייצרים אירוע חדש על גבי אירוע שכבר נגמר. עד כמה אנחנו מעקמים דברים בחקיקה על מנת למצוא פתרון? אם התשובה היא שהאירוע נמשך זה סיפור אחד ואם לא- זה סיפור אחר. האם משפטית אירוע הפילוג מתמשך כל עוד הכנסת הזו קיימת? אני חושב שהאירוע הסתיים והרשימות הקיימות הן התקפות. יש עכשיו מו"מ איזה תפקיד יקבלו כדי לעבור. היום משתמשים בנורבגי בתירוץ של עבודת הוועדות וכדי להשיג את התכלית הראויה, צריך לוודא שהח"כ הנכנס לפי המודל לא יתמנה לתפקיד אחר. רק כך אפשר למנוע מצב שבסוף לא הגדלנו את הח"כים הפעילים בוועדות".
על-פי הוראת השעה שנחקקה בכנסת ה-20, המודל הנורבגי הוחל רק על ח"כ אחד מכל רשימת מועמדים. בניגוד לכך, על-פי ההסדר המוצע כעת, בכל סיעה יוכלו להפסיק את כהונתם לפי ההסדר בין 1 ל-5 חברי כנסת, כאשר המפתח לכל סיעה מושפע מגודל הסיעה וממספר חברי הכנסת שאינם שרים או סגני שרים. בנוסף, כדי למנוע שימוש לרעה בהסדר, מוצע כי אם נפסקה חברותו של חבר כנסת לפי ההסדר, והתחדשה חברותו בכנסת משום שחדל לכהן כשר או סגן שר, אותו ח"כ לא יהיה רשאי להשתמש שוב בהסדר ולהפסיק כהונתו עד סוף כהונת הכנסת.
יצוין כי חבר הכנסת החדש שנכנס אינו נחשב "מחליפו" של חבר הכנסת שהתפטר. בכל מקרה, אם חבר הכנסת שהתפטר במסגרת "החוק הנורבגי" חוזר לכהן בכנסת, תיפסק חברותו של האחרון שנהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, גם אם אין זה אותו חבר כנסת שנכנס "במקומו" של השר או סגן השר שהתפטר מהכנסת לפי "החוק הנורבגי" (כך למשל במקרה שחבר כנסת נוסף מהרשימה עזב בינתיים).
כדי לשמור על מעמדם ועצמאותם של חברי הכנסת שנכנסו לכנסת במסגרת "המודל הנורבגי", חבר הכנסת שהתפטר מהכנסת בעקבות מינויו לשר או סגן שר יכול לשוב לכנסת רק אם התקיימו נסיבות חיצוניות המחייבות זאת – אם הוא חדל להיות שר/סגן שר בשל התפטרותו או פיטוריו מהממשלה, או אם התמנה לראש הממשלה (כולל ממלא מקום וראש ממשלה בפועל).
עם התפטרותו של חבר הכנסת שהתמנה לשר או סגן שר, ייכנס במקומו לכנסת חבר הכנסת הבא מתוך רשימת המועמדים שנבחרה עמו לכנסת. חבר כנסת שנכנס לכנסת לאחר שרשימת המועמדים שלפיה נבחר לכנסת התפלגה על בסיס 1/3 מחברי הסיעה או בעקבות מיזוג עם סיעה אחרת, יהיה רשאי להודיע תוך 24 שעות מעת היותו לחבר כנסת לאיזו סיעה הוא מבקש להשתייך. במצב שבו ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף מפלגות מלכתחילה ונעשתה רק בהתאם למפתח המפלגתי, אז יראו אותו כמשתייך לסיעה שמייצגת את המפלגה שאליה הוא שויך במקור ברשימת המועמדים, אלא אם ניתנה הסכמה של המפלגה המקורית שלו ושל המפלגה שאליה הוא מבקש להצטרף שיעבור מפלגות.