סיעת ימינה מתכוונת להביא בשבוע הבא להצבעה את הצעת חוק פסקת ההתגברות, שמאפשרת לכנסת לבטל החלטה של בג"ץ לפסול חוק שהיא חוקקה – כך דווח ב'כאן חדשות'. ההצעה, אותה יזמה חברת הכנסת איילת שקד, צפויה להביך את הליכוד ואת המפלגות החרדיות, שתומכות בה עקרונית אך לפי ההסכם הקואליציוני אינן יכולות להצביע בעדה לאור התנגדות כחול לבן.
בשבוע שעבר, בעקבות הפרת ההסכם הקואליציוני על ידי כחול לבן, הגיש גפני בעצמו את הצעת בחוק לפסקת התגברות על בג"ץ, אך הסירה אותה אחרי מגעים של כחול לבן. גפני מסר אז כי הוא "מצפה מכל חברי הקואליציה לתמוך בחוקים החשובים הללו". כעת גפני ייאלץ ככל הנראה להצביע נגד הצעה דומה של ימינה, שינצלו זאת לאתגר אותו על הצבעה נגד רצונו.
בהצעת חוק פסקת ההתגברות של גפני הוסבר כי "כבוד האדם וחירותו אינו כולל הוראת התגברות, בדומה לזו הנכללת בסעיף 8 לחוק-יסוד: חופש העיסוק, המאפשרת לכנסת לחוקק חוק שיש בו פגיעה בזכויות שלפי חוק-היסוד, אף אם אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה (חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה והפגיעה אינה במידה העולה על הנדרש)".
"מוצע לקבוע בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוראה דומה, המאפשרת לכנסת, ברוב חבריה (61), לחוקק חוק שייאמר בו במפורש שהוא תקף גם אם יש בו פגיעה בזכויות שלפי חוק היסוד. בשונה מההוראה המקבילה בחוק-יסוד: חופש העיסוק, ההוראה המוצעת כאן תהא תקפה ללא הגבלת זמן", לשון הצעת החוק עליה חתום גפני יחד עם חברי הכנסת יעקב אשר ויעקב טסלר.
בהצעה של שקד, עליה תצביע המליאה ביום רביעי הבא, מוסבר כי "בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד, מבלי שנקבעה פרוצדורה או הרכב לדיון בעניין פסילת חוקים ומבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית".
"קבלת הצעת חוק היסוד תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל וכן בשל הכרעותיו העומדות במתח עם חוקי הכנסת ורצון העם".
"בהצעת חוק היסוד מוצע לקבוע, בדרך של תיקון עקיף לחוק-יסוד: השפיטה, כי רק בית המשפט העליון, בשבתו בהרכב של אחד עשר שופטים לפחות, יהיה מוסמך לקבוע כי חוק אינו תקף. החלטה כזאת תינתן רק אם תמכו בה לפחות שני שלישים מהשופטים היושבים במותב. בכך מציע התיקון לאמץ מודל ריכוזי של ביקורת שיפוטית שעד כה טרם היה נהוג במשפטנו. לפי ההסדר המוצע, כל ספק שיתעורר בנוגע לשאלת תוקפו של חוק ידון בתחילה בבית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, על מנת לקבוע אם אמנם קיים ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בנידון. רק אם אכן קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של אחד עשר שופטים לפחות. אם קבע ההרכב המורחב כי החוק אינו תקף, רשאי הוא לתת כל סעד, לרבות קביעת מועד התחילה של הוראת הבטלות של החוק".
"באופן דומה, מוצע כי סמכות הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה של חוקים רגילים תוגבל רק למצבים שבהם הליך החקיקה סטה מהוראות דין; כגון שהחוקים לא נתקבלו ברוב הדרוש או שלא נתקיימו הקריאות הדרושות במליאת הכנסת".
"הצעת חוק היסוד מעגנת מודל נוסף אשר מתיר לכנסת לחרוג מגדרי חוק היסוד ולהתגבר על פסיקת בית המשפט העליון הפוסלת חוק. לפי המוצע, משקבע בית המשפט העליון שחוק אינו תקף משום שפגע בזכות יסוד שלא לפי התנאים המותרים לכך בחוק היסוד, תוכל הכנסת לקבוע, בהליך חקיקה מחודש, כי החוק יהיה תקף על אף פסיקת בית המשפט. על פי המוצע, הרוב הנדרש לחקיקת חוק ההתגברות יהיה רוב של שישים ואחד חברי כנסת. חוק התגברות יעמוד בתוקפו לכל היותר חמש שנים, אך ניתן לשוב ולחוקקו לתקופות דומות. משחוקק חוק התגברות, לא יהיה עוד תוקף לפסיקת בית המשפט והחוק הסותר את חוק היסוד יעמוד בעינו".
"סוגיה נוספת המוסדרת בחוק המוצע היא השחיקה ההולכת וגוברת לה אנו עדים בשנים האחרונות ב"זכות העמידה", המגבילה את היכולת לעתור לבית המשפט רק למי שנפגע או שקשור לנידון בעתירה. התוצאה היא התרבותן של עתירות המוגשות על ידי ארגונים ופרטים בנושאים פוליטיים, מדיניים וכלכליים, כאשר לעותר עצמו אין כל קשר לעניין נשוא העתירה, ולא נגרמת לו פגיעה אישית בשלה הוא מבקש סעד. עתירות אלו נועדות להוביל להתערבות שיפוטית בעניינים שאינם נמצאים ברגיל בתחום עניינו של בית המשפט, ובכך לעקוף את סמכות הדרג הנבחר ואת הכרעות הבוחר".
"דוגמאות לעתירות מסוג זה ניתן למצוא בעתירות שעניינן הריסת יישובים בשטחי יהודה ושומרון, המוגשות כנגד יישובים משגשגים העומדים על תילם עשרות שנים והמהווים בית וקהילה לעשרות ומאות משפחות. בעוד שזכותו של האדם לדרוש את קניינו היא זכות חוקתית, הרי שברבות מן העתירות, המסתיימות לעיתים אף בצו המורה על הריסת היישוב או הבתים בו, אין העותרים מוכיחים כל זכות או זיקה למקרקעין עליהם ניצבים הבתים שאת הריסתם הם מבקשים".
עוד מסבירה שקד בהצעת החוק כי "בדומה, גם בעניין מתווה הגז נעשה ניסיון לעשות שימוש בבית המשפט לצורך עקיפת החלטות שהתקבלו על ידי הרשות המבצעת והמחוקקת, כאשר לעותרים אין כל עניין אישי בעתירה".
"מצב דברים זה מאפשר לגורמים בעלי עניין פוליטי לאלץ את הרשות המבצעת לפעול בניגוד לסדרי העדיפות שלה ולמטרות לשמן נבחרה, ולהכתיב למעשה את סדרי עבודת הרשות המבצעת באמצעות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, תוך עקיפת רצון הבוחר. התערבות זו אין לה דבר עם מטרתו של בית המשפט להעניק סעד למי שנפגע, ויש בה משום פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות".
"עניינה של הצעה זו הוא תיקונו של חוק-יסוד: השפיטה באופן שיגביל את זכות העמידה של עותרים, זאת בהתאם למה שמקובל במדינות אחרות, ובהתאם לזכות העמידה שהייתה נהוגה בישראל טרם נשחק מעמדה בעקבות פסיקות בית המשפט", לשון הצעת החוק עליה חתומים גם אופיר סופר מתן כהנא.
