בליכוד בוחנים אפשרות להגביל את ההפגנות באמצעות תקנות לשעת חירום שיאושרו בממשלה ללא אישור הכנסת, זאת עד ליום שלישי, אז תושלם החקיקה בכנסת. זאת בשל הקושי להשלים את החקיקה היום בעקבות אלפי הסתייגויות שהגישה האופוזיציה. גורם במפלגה אומר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בכך, והורה לקדם זאת. במשרד המשפטים ובסביבת היועץ המשפטי לממשלה – כמו גם בכחול לבן, מתנגדים להצעה.
למרות ההתנגדות, שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין הודיע כי החליט להביא לאישור הממשלה תקנות לשעת חירום שיהיה בכוחן להגביל התקהלות עד לחקיקת החוק בכנסת שבוע הבא. זאת בהסתמך על חוות דעת רפואית הקובעת כי חלה סכנה בהתקהלות ועקב העובדה כי מלאכת החקיקה לא תסתיים היום. "מול עיניי נמצאת לפני הכל בריאות הציבור. לא אאפשר סיכון חיי אדם בהתקהלויות בכלל ולא בהפגנות ולא בבתי הכנסת", אמר אדלשטיין.
מהליכוד נמסר כי "החוק ממילא לא יכל לעבור היום בכנסת עם 4000 הסתייגויות של האופוזיציה שמתנהלת בחוסר אחריות בשעת חירום לאומית. זה קורה בשל האובססיביה של האופוזיציה לאפשר את פסטיבל ה״הפגנות״. כיוון שלא ניתן להשלים את חקיקת החוק עד יום שלישי, הליכוד הציע תקנות לשעת חירום לימים ספורים כדי למנוע הפגנות המוניות שיגרמו לציבור לא לכבד את הסגר ובכך לסכן חיי אדם רבים".
"בשעת חירום לאומית זו אין מקום לפוליטיקה קטנה. אף שההפגנות רק מסייעות לליכוד מבחינה פוליטית, הן מסכנות את בריאות הציבור ולכן יש להפסיק אותן. אנו קוראים לכחול לבן וליועמ״ש לגלות אחריות ולאשר מייד את תקנות החירום כדי להציל את חייהם של ישראלים רבים", לשון הודעת הליכוד.
בשיחת ועידה שהתקיימה מוקדם יותר ניסה נתניהו לשכנע את ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, את שר החוץ גבי אשכנזי ואת שר המשפטים אבי ניסנקורן מדוע בכל זאת יש לאשר את תקנות חירום נגד ההפגנות. השיחה הסתיימה ללא הסכמות חדשות. "אדוני ראש הממשלה, זה לא דמוקרטי", אמר לו ניסנקורן.
בשיחה תהה נתניהו "למה החקיקה בכנסת מתעכבת? צריך לקדם תקנות לשעת חירום. אם לא, המפגינים הקיצונים יראו דוגמה רעה לציבור ויהיו לנו מתים". ניסנקורן השיב לו: "אנחנו עושים כל מה שאפשר, אתם לא מסייעים לנו", ואילו גנץ הבהיר לנתניהו כי "לא יהיו תקנות לשעת חירום, אנחנו בכנסת כדי להעביר את מה שסוכם".
עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט היא שלא ניתן להשתמש בתקנות ההגנה לשעת חירום כדי לאסור על קיום הפגנות במהלך הסגר. אם הממשלה תנקוט בצעד שכזה, ההערכה היא שיוגש בג"ץ והיועץ המשפטי לא יגן על הממשלה. בסגר הקודם השתמשו בתקנות לשעת חירום כי הייתה תקופת ממשלת מעבר ועקב נחיצות הכללים, נאלצו להשתמש בתקנות לשעת חירום. עם כינון הכנסת והממשלה העביר היועץ הנחיה לראש הממשלה ולממשלה שעל פיה ניתן לפעול רק בחקיקה רגילה, בפיקוח הכנסת.
גנץ הודיע לחברי הכנסת של כחול לבן כי לא יאפשרו הפעלת תקנות לשעת חירום נגד הפגנות: "ההחלטה על הסגר המחמיר נועדה לבלום את המגיפה ולא לחסום את ההפגנות או התפילות. אנחנו נמשיך לקדם במסגרת הכללים הדמוקרטיים את את החקיקה הכוללת, ונמנע שימוש בתקנות לשעת חירום שממוקדות רק בהפגנות, תפילות או כל סוגיה אחרת", כתב גנץ לח"כים.
אחרי דיון לילי: מסתמן שהחוק להגבלת תפילות והפגנות לא יאושר היום
שר המשפטים אבי ניסנקורן הוסיף כי "לא נאפשר להפעיל תקנות שעת חירום למניעת הפגנות או תפילות, זו תהיה דריסה של הדמוקרטיה. כחול לבן תפעל להשלים את החקיקה בכנסת. על כולנו לפעול כעת יחד למען מטרה אחת – מאבק בנגיף". שר החקלאות אלון שוסטר מהמפלגה הוסיף כי "הסגר נועד לבלום את המגיפה, לא את ההפגנות והתפילות. לא ניתן להפעיל תקנות שעת חירום לעצירת ההפגנות".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן מכחול לבן אמרה כי "הכרזה על תקנות לשעת חירום, רק על מנת להגביל את ההפגנות, ללא אישור הכנסת, זה טירוף מערכות. לא נאפשר זאת. לאור מצב התחלואה, נכון ומידתי להעביר חקיקה שתגביל התקהלויות מכל הסוגים למשך שבעה ימים, לרבות הפגנות. חקיקה מידתית, כפי שהסכמנו- כן. מחטף פוליטי- לא".
השר יזהר שי אמר כי "המלחמה על הדמוקרטיה הישראלית מתרחשת מסביב לשעון, כל הזמן ובכל מקום. הבוקר, כמה שעות לפני הסגר, עוד דוגמא עצובה למה שמעסיק את בית המחוקקים הישראלי. במקום קריאה לאחדות בזמנים קשים ולקראת סגר, עוד מאבק על זכויות היסוד של אזרחי ישראל, כולם".
יו"ר העבודה שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר כי "זכות המחאה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה , לא ניתן לפגוע בזכות זו מעבר לסגר". לדבריו: "לא נאפשר לשום תרגיל פרלמנטרי שירחיב את המגבלות על ההפגנות, כל נסיון להפר את האיזון שעליו הוחלט בממשלה בהגנה על התפילות ששייכות לכולנו ועל ההפגנות שהן נשמת אפה של הדמוקרטיה לא יעבור".
השר פרץ אמר את הדברים הבוקר בהתייעצות עם בכירי כחול לבן, בנוגע לתקנות לשעת חירום. פרץ הוסיף: "הסגר שנכפה עלינו כתוצאה מגידול בתחלואה מטרתו להקטין את רמת התחלואה, ולא את רמת ההפגנה. אנו נמשיך לשמור על הדמוקרטיה בישראל ללא שום היסוס, כנגד כל מי שינסה לפגוע בה".
התנגדות נשמעה גם מכיוונו של שר העבודה הרווחה איציק שמולי ממפלגת העבודה. לדבריו, מטרת ההגבלות לעצור את התחלואה ולא להשתיק את המחאה. "בוודאי שלא אסכים לסיכולה הממוקד בתקנות שעת חירום בשל עיסוק אובססיבי בלתי פוסק סביבה. המטרה היא חיסול המגפה ולא הדמוקרטיה, למי ששכח".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד מחוץ לועדת חוקה: "כל מה שמעניין את ראש הממשלה זה כן הפגנות, לא הפגנות. יש פה חיים של אנשים. אני יושב פה בפנים בחדר הוועדה נאבקים על זה שילדים עם צרכים מיוחדים, יהיו להם הסעות כדי שהם יוכלו להגיע לבית של ההורים ולהוסטלים שלהם, ושעסקים יפתחו ושאנשים לא יפשטו את הרגל, ושתהיה פרנסה לאנשים. אבל הממשלה המטורללת הזו וראש הממשלה בראשה, כל מה שמעניין אותם זה כן הפגנות, לא הפגנות. יש פה חיים של אנשים".
בתוך כך, פיצוץ נרשם היום בוועדת החוק כאשר בליכוד רצו לתמוך בהסתייגות של ח"כ שלמה קרעי, שקובעת שיהיה ניתן להגביל הפגנות גם במצב החירום הנוכחי. על אף שההגבלות עדיין לא אושרו סופית בכנסת, מתארגנות הפגנות קטנות בטווח קילומטר. בכחול לבן הבטיחו לעצור את הגבלת ההפגנות בתקנות לשעת חירום, שיעקפו את החקיקה.
בכנסת מבהירים כי תקנות הגבלת הפעילות הכוללות את מתווה יום הכיפורים ותקנות הגבלת מקומות העבודה נכנסו לתוקף בשעה 14:00 התיקון לחוק הקורונה הגדול, שהיה אמור לאפשר הגבלת יציאה להפגנה במרחק של יותר מ-1000 מ' ממקום המגורים לא אושר בינתיים.
