שביבי אור על דמותו של הגה"ק רבי יצחק אייזיק יו"ט רבינרזון [ויינטראוב] זצוק"ל שבשבת קודש כ"ד חשוון יחול 149 שנים לפטירתו, כפי שמספר נכדו ממשיך דרכו הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל בספריו הרבים
מאת הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים
רואים שהוא איש אמונים ואינו משקר
בעת שהיתה מרידת פולין נגד רוסיא, אבי מורי [רבי יעקב דוד מרדומסק] היה אז ילד ונסע ביחד עם אביו הרה"ג הצדיק ר' יצחק איזיק יו"ט זצ"ל מוורשא לוורקא. על העגלה נסעו הרבה חסידים ובאמצע הדרך באו חיילי רוסיא ושאלו אותם אם ראו צבאות פולין, ענו כי לא ראו, ואפילו אם היו רואים, היה מורא גדול להגיד שראו משום שהפולנים התחפשו במלבושי רוסיא ולא יכלו לדעת עם מי מדברים, לכן הם באחת שלא ראו.
אז לקחו החיילים מן העגלה את הסבא הרה"ג זצ"ל [רבי יצחק איזיק יו"ט] והלכו להם כשהעגלה נשארה עומדת במקומה, כאשר הלכו נשא אבי עיניו לשמים והתפלל מעומקא דליבא.
לאחר מכן אמר להם 'מובטח אני שיחזירו את אבי', וכן היה לאחר שתי שעות עשו מקום בין הצבא ושלחו איתו חייל להראות לו את הדרך, ואמרו שהם רואים שהוא איש אמונים והצורה שלו מעידה עליו שאיננו משקר ושולחים אותו לנפשו חזרה אל מחנהו והמשיכו בנסיעה ביחד לווארקא.
כיצד הבינו שהרמ"מ מוורקא מקבל את הנהגת העדה?
שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצקל"ה, [רבי יעקב דוד מרדומסק] אשר אחר פטירת כ"ק אדמו"ר הזקן ר' יצחק זצק"ל מוארקא, לא רצה בנו הרה"ק ר' מרדכי מנחם זצק"ל לנהוג עדה בערך כשנה.
פעם אחת נסעו בעגלה, ואתו עמו זקני הרה"ג הצדיק ר' יצחק איזיק יו"ט זצ"ל עם עוד מגדולי החסידים, פתח הרה"ק ר' מרדכי מנחם זצק"ל את פיו ואמר: כתיב (בראשית כב, א) ויהי אחר הדברים האלה, מן השמים רצו מאברהם שיעלה את בנו לעקדה, ומן השמים רצו שלא לשחטו, ורצו תרתי דסתרי בנושא אחד, על זה אמרו בשמים ויהי אחר הדברים האלה, הלוואי שכבר יהיה אחר הדברים האלה.
מיד כששמעו ממנו את התורה הזאת אמרו "מזל טוב", כי הבינו אשר זה הבחינה הסותרת יש גם אצל מנהיג, כי מחד באמת צריכים לברוח מהשררה, ומאידך צריכים מנהיג שינהיג את העדה ולא תהיה עדת ד' כצאן בלא רועה, ע"ז נאמר הלואי אחר הדברים האלה, שיהיה כבר אחר הדברים האלה.
אני מפחד ללכת בלי אבנט ברחוב
ושמעתי מכ"ק אאמו"ר זצלה"ה, [רבי יעקב דוד מרדומסק] אשר אביו הרב הגאון הגדול החסיד איש מופת מהור"ר יצחק אייזיק יום טוב זצ"ל, פגש אחד מבני גדולי הדור בעיר הבירה וין שהולך בלי אבנט. ניגש אליו ואמר לו ראה אני כבר איש זקן ואני מפחד לילך בעיר וין בלי אבנט, ואיך אתה איש צעיר אינך מפחד מזה. כמו שאמרתי אשר האבנט הוא אזכרה לאבנט של הכהן, ומביא להזכיר לעצמו שלא לבוא לידי הרהור, והש"י יכפר בעדו.
מדרגות גבוהות ובעל רוח הקודש
זקיני הרה"ג החסיד מוהר"ר יצחק אייזיק יום טוב זצ"ל היה שגור על פיו כל הש"ס בבלי וירושלמי והזוה"ק והמדרשים וילקוטים והיה חסיד גדול להפליא והרה"ק מסטריקוב [רבי אלימלך מנחם מענדל] סיפר לי, אשר רבינו הקדוש הרבי ר' בינעם [כנראה מהבדלי השנים הכוונה היא על הר"י מווארקי זי"ע וכנראה חל טעות סופר וצ"ע. העורך] אמר עליו שהוא מתלמידיו הגדולים עם מדרגות גבוהות ובעל רוח הקודש] והיתה מנוחתו כבוד בוורשא שנת תרל"ג יום כ"ד מרחשון.
כאשר הדור זוכה הסגולה מגיע דרך הצדיק
זקני הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק יו"ט סיפר, שפעם אחת ראה בספר "החייט הקדוש", אשר בכל דבר שבעולם יש רפואה סגולית, כי הבורא ברא דצח"ם ובכל דבר מהם יש רפואה סגולית, ואפילו במדבר יש אדם שאומר אני אומר שתתרפא ומיד מתרפא, וזה מתוך הסגולה שיש בו, והיה זאת לפלא בעיני זקני וסבר להזכיר זה המאמר בהגיעו אצל כ"ק איתן אדוננו הרב הקדוש מווארקע [רבי יצחק מוורקא זי"ע]. ויהי כאשר בא אל הקודש פנימה, שמע מפיו הקדוש שאומר זה המאמר ואומר: כאשר הדור זוכה, באה הסגולה הזאת אל הצדיק.
השלים את תענית יום כיפור
כ"ק זקני הגה"ח רבי יצחק אייזיק יו"ט מוורשה זצ"ל, היה בסוף ימיו חולה 'בולמוס' ל"ע. לקראת יום הקדוש, יום הכיפורים, נסע אל רבו הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי״ע. בערב יוכ"פ לפנות ערב, נכנס כ"ק אבי זצ"ל [רבי יעקב דוד מרדומסק] אל הרבי לשאול מה יעשה עם אביו במשך התענית, אם יאכל בליל יום כיפור. השיבו הרבי: ״בלילה לא יאכל ואני מקבל על עצמי שלא יאונה לו שום דבר, ובבוקר תשוב אלי לשאול״. למחרת שב אבי זצ"ל אל הקודש פנימה והפעם השיב הרבי: ״אל יאכל עד אחרי תפילת שחרית״. אחר שחרית נכנס שוב אל הרבי שענה לו: ״עד אחרי מוסף״ – עד שבעזרת השם השלים את התענית ככל אחד מישראל.
שמח לאיד לא יינקה
מצאתי בכתי"ק של כ"ק אאמו״ר זצ"ל [רבי יעקב דוד מרדומסק] , ששמע מפי זקני הגה"צ החסיד מוה"ר יצחק אייזיק יום טוב מוורשה זצ״ל, על הפסוק (משלי יז, ה) ״שמח לאיד לא ינקה״. אין אדם נקי מעוון זה, כי לרוב רעת האחד היא טובת חברו, ולזאת התפלל דוד המלך ע"ה, שבגאולה האמיתית תהיה טובת כולם שווה.
נסיעה אל הצדיק מועיל לטהרת המחשבה
כ"ק אאמו"ר זצלה"ה אמר בשם אביו הרה"ג החסיד מוהר"ר יצחק אזיק יום טוב זצ"ל, שנסיעה לצדיק מועיל לטהרת המחשבה.
הצלתני מהארי הזה
שח כ"ק אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל: כאשר ביקר רבנו הקדוש רבי יצחק מווארקי זי"ע בבית הגה"ק בעל 'חידושי הרי״ם' זי"ע בוורשה, התפלל תפילתו בחדר מיוחד. בינתיים בא לקבל את פניו הגה"ק רבי דב בעריש מייזליש זי"ע אב״ד וורשה. ניגש רבי בעריש אל הדלת והציץ דרך חור המנעול לראות את הרבי בתפילתו, וראה שהרבי מווארקי ישב וקם לפסוק ״שמע ישראל״.
פנה רבה של וורשה אל ה'חידושי הרי״ם' והראה לו את הדבר, כאומר: ״ראה איך הרבנים שלכם עושים שלא כדין״. החל ה'חידושי הרי״ם' לפלפל עימו באותו הדין, כדי לתרץ את מעשה הרבי מווארקי. אמנם, גם רבה של וורשה היה גאון עצום וכך עמדו ופלפלו בענין זה זמן רב. עד שבא אל המקום אבי הגה״ח רבי יצחק אייזיק יו״ט מוורשה זצ"ל, ושמע איך ששני גאוני עולם אלו מפלפלים בדין. פתח ואמר: ״מה כבוד תורתכם מפלפלים, אם לרבי היה מותר להעמיד את עצמו ב'שמע ישראל' אם לאו, וכי הוא העמיד את עצמו, הלא ה'שמע ישראל' העמידו?!"…
שתק רבה של וורשה. אחר כך ניגש ה'חידושי הרי״ם' זי״ע אל אבי זצ"ל ואמר לו: ״יישר כחך שהצלתנו מן הארי הזה…"
אלמד איתו טוב
סיפר כ"ק אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל, שבהיותו ילד קטן, לקחו אביו הגה"צ רבי יצחק אייזיק יו״ט זצ״ל מוורשה [הנקרא רבי אייזיק ווענגרובער] לחצר הקודש ווארקי, אל מרן אדמו״ר האמצעי הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי״ע. כאשר ישב הרבי על כסאו ואנשים רבים עוטרים אותו מסביב, פיזז אבי זצ"ל סביב הבימה כדרך התינוקות ועורר רעש. ביקש אביו לתופסו כדי שלא ירעיש ויבלבל את הרה"ק מווארקי, אך אבי ברח ממנו לתוך רגליו של רבנו הקדוש מווארקי זי״ע. פחד אביו מאד עבור זה, ברם, רבנו השתעשע עמו. אמר לו זקני, שיברכו שירצה ללמוד. נענה רבנו ואמר: ״בעזהשי״ת אלמד איתו טוב״.
המקום סמוך לאהל התרחב
זקני הגה"צ החסיד מוה"ר יצחק אייזיק יום טוב מוורשה זצ״ל, בן הגה״צ רבי אליהו ראב״ד מעזריטש זצ״ל, נפטר בוורשה ביום כ״ד חשון תרל״ג ושם נטמן הראשון סמוך לאוהלו של רבו הגדול הרה״ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי"ע. ומעשה שהיה כך היה: באותו זמן כבר היו שוכנים במקום כל תלמידי הרה״ק מווארקי ולא נמצא בשביל זקני רבי יצחק אייזיק יום טוב מקום קבורה אצל האוהל ולא ידעו מה לעשות. והנה, כיון שבאו אל בית החיים, ראו בחוש שהמקום הסמוך לאהל התרחב, והצדיק רוצה שיקברוהו הראשון סמוך לאוהלו הקדוש, ואכן, שם קבעו מקום מנוחתו, והוא ראשון סמוך לאוהל.
[וזה נוסח המצבה פ"נ הרבני המופלג צנא מלא ספרא החסיד המפורסם מוה"ר יצחק איזיק יום טוב בהרב מו' אלי' ז"ל הנקרא בפי כל ר' אייזיק ווענגראווער נפ' ביום ב' כ"ד מרחשון ש' תרל"ג ת'נ'צ'ב'ה']
עניין ההילולא של צדיק
בפתח ההגדה נאוה תהילה מביא רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל מדברי אביו רבי יעקב דוד מראדומסק ז"יע מה שאמר בשבת יארצייט האחרון בחיים חיותו בעלמא דין, של אביו רבי יצחק אייזיק יו"ט זי"ע. ובמקום אחר כותב הרנ"ג ויינטראוב שדברי התורה שכותב בהקדמתו להגדת נאוה תהילה הם דברים שאביו אמר לו כחלק מפרידתו ממנו לקראת העלייה לארץ ישראל.
"מה ששמעתי מפה קדשו, בשבת קודש "בשלש סעודות" פ' חיי שרה תרפ"ד, עשרים וארבעה ימים לחדש מרחשון, ביארצייט של זקיני הגאון החסיד מהור"ר יצחק אייזיק יום טוב זצוק"ל נבג"מ.
ענין הילולא של צדיק היא ענין התדבקות, כי ענין הדביקות היא בחינת "ויאהבה יצחק" שאהב אותה ולא עצמו, ממש התדבקות נפש בנפש ונתוסף האור, כענין השלהבת באבוקה, וזה הוא ענין היראה והאהבה, היראה מחמת האהבה היא גדולה מאהבה, מחמת האהבה הבאה מהיראה. ונשמת הצדיק משתוקקת להיכלל בשרשו ולהתדבק באור עליון. ובכל שנה נתוסף לו זאת בכמה מדרגות זה למעלה מזה, וזאת היא האהבה היותר גדולה שאין למעלה הימנה. וזה הוא הילולא (אהבה) הבא מחמת זה ליראה, והוא הענין מחיל אל חיל, אשר ילכו הצדיקים כאמרם ז"ל.
החסיד שזכה בגורל
מה שכתב לי נינו הרה"ח ר' יעקב דוד ויינטראוב שליט"א. חסיד ווארקע ניגש לרבי יצחק אייזיק יו"ט זי"ע ואמר לו יש לי כמה בנות ואין לי כסף לחתן אותם, תברך אותי שאזכה בגורל שקניתי פיס, השיב לו: "אם תקנה לי קפוטה חדשה לשבת קודש אברך אותך". רץ אותו חסיד לחנות שמכרו בה מלבושים מוכנים והלביש את הסבא רבי יצחק אייזיק יו"ט בקפוטה יקרה. אף על פי שהרה"ק רבי יצחק אייזיק יו"ט אמר לאותו חסיד שמה שאמר היה רק בכדי לדחות אותו, הדבר לא עזר והיה מוכרח לקחת מאותו חסיד ווארקי את הקפוטה החדשה, ובאותו שבוע יצא לחסיד בגורל 75000 רובל סכום עתק בימים.
מוגש על ידי מכון באהלי צדיקים לההדרת כתבי וספרי הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל. כל הזכויות שמורות.
