ונפשו קשורה בנפשו: הידידות המופלאה בין הרמ"מ מלעלוב לרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

 הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים פותח צוהר לקשר הנפשי בין הרנ"ג ויינטראוב לבין הרמ"מ מלעלוב זצוק"ל

"ונפשו קשורה בנפשו", זוהי ההגדרה המופלאה שבהם אפשר לסכם את מסכת הידידות העזה ששרה בין שני צדיקים שהיו מתייחדים שעות וספונים יחד ועסקו ברזין דרזין. כבר מיד עם בואו של הרנ"ג ויינטראוב לארץ ישראל החלה להרקם הקשרים בין הרנ"ג ויינטראוב לרמ"מ מלעלוב למרות שהיה ממש צעיר לימים. הגאון הפולני החריף מרדומסק שהחליף את מנהגיו ומלבושיו כאנשי ירושלים, נהפך עד מהרה לידיד של הצדיק מלעלוב זי"ע.

היו מתחלקים באוכל

עוד בירושלים ובימי המצור כאשר חרפת רעב כבדה  שררה היה הצדיק הרמ"מ מלעלוב מתחלק באוכל שהיה לו עם ידידו הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל. "גם כשהיה רק כיכר לחם לאכול הוא היה מתחלק עם הרנ"ג ויינטראוב באוכל, עד כדי כך הייתה קרבתם הנפשית, כאהבת דוד ויהונתן". חסידים ובני משפחה מספרים, שהיו נפגשים כמעט מידי יום כאשר הרנ"ג ויינטראוב היה הולך לביתו בתל אביב שם היו הוגים בתורה ובעבודת ה' במשך שעות. הרנ"ג ויינטראוב היה הדמות הבולטת ביותר בהיכל הקודש של הרמ"מ מלעלוב, הידידות בין השניים הייתה דבר שלא ראו אצל הרמ"מ מלעלוב. הקשר ביניהם היה קשר שמיימי ונפשי מאד.

גם בספרים הרבים שהוציא הרנ"ג ויינטראוב היה מקפיד להביא את העותק הראשון לרבי מלעלוב זצ"ל.

מפציר בו לקחת את הנהגת לעלוב

לאחר פטירת אביו של הרמ"מ מלעלוב הרה"ק רבי שמעון נתן נטע זי"ע  כאשר היה הרמ"מ מלעלוב צעיר לימים כבן 27 שנה בלבד, היה זה הרנ"ג ויינטראוב שהפציר בו לקחת את עול ההנהגה ועמד לצידו למרות שהרמ"מ סירב בתוקף לקחת את עול ההנהגה באותם הימים.

הרנ"ג ויינטראוב היה כותב מדברי תורתו של הרמ"מ מלעלוב ומדפיסם בספריו יחד עם גאוני עולם של הדורות הקודמים דבר שהפליא באותם ימים רבים ממכריו, אך היה זה אות וסימן עבור כולם כי הרמ"מ מלעלוב נחשב לאחד מבני עליה ממש למרות היותו צעיר לימים.

עוד בהיותו הרמ"מ מלעלוב בן 30 שנה בלבד לקח ממנו הרנ"ג ויינטראוב זצוק"ל הסכמה לספריו וספרי אביו "מטע אהלים עם פרי מטעו" ביחד עם גאוני ירושלים של הדור ההוא, מה שהראה את גודל הידידות ביניהם. "זו הייתה אהבה שאי אפשר לתאר".

הריח ריח בשמים בטהרה לרבי שלמה מזויעהל

סיפור אותנטי שמספר הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל בספרו שמיד לאחר הטהרה להרה"ק רבי שלמה מזועיהל בו השתתף גם הרמ"מ מלעלוב הוא סיפר שהריח ריח בשמים. ושאל הרמ"מ מלעלוב את כל אלו שנכחו בחדר הטהרה  אם גם המה מריחים וכולם הריחו ריח בשמים…

חתום על מסמכי ההצלה

כשפעל הרנ"ג ויינטראוב לעלות את בני משפחתו לארץ ישראל והיו אמורים להצהיר עליהם שהם רבנים, מי שחתם על כך היה הרמ"מ מלעלוב. "אנחנו החתומים מטה מעידים על הרב יחיאל וויינטרויב שהוא רב בפועל ממש בעיר שטשענסטכוב במדינת פולין  ולראיה חתמנו שמנו פה עיר הקודש ירושלים ביום ח"י סיון תרצ"ד לפ"ק

משה מרדכי בידרמן

אברהם יעקב גרליץ

לשנות את התואר להרב הצדיק

כשהודפס שנה לאחר פטירת הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל קובץ אור יהל, הוכנס שם לראשונה דברי תורה שרשם הרנ"ג ויינטראוב מפי הרמ"מ מלעלוב.  אחד העורכים של הקובץ סיפר בזמנו שאחד החסידים כתב בקובץ  על הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל  את התואר הרה"ח. כשראה זאת הרמ"מ מלעלוב הוא אמר לשנות את התואר כי  על רבי נח גד  יש לכתוב  "הרב הצדיק".  (ראה צילום של קובץ אור יהל)

כמאמר חז"ל דבריהם הם זכרונם, אנו מביאים קטעים מדברי התורה שרשם הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל מפיו של הרמ"מ מלעלוב זי"ע

התחברות עם הכלל

וכעין זה שמעתי מהאדמו"ר מלעלוב הרה"צ ר' משה מרדכי בידרמן שליט"א בליל שב"ק פ' תצוה תש"ג וזה הוא: והחיות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד) כתיב (משלי כד, טז) "שבע יפול צדיק וקם", הנה יש ירידה שהיא צורך עליה, והעצה לזה התחברות עם הכלל, כי בוודאי יש ביניהם שהם עכשיו בדרך עליה, ובאמצעות זה נעשה הירידה עליה, ולהשיג זה הוא בחכמה, "והחכמה מאין תמצא" ע"י 'אין' לדעת שהוא 'אין', עי"ז בא להתחברות ועליה. וזהו ענין וקם כי השבע יפול כדי שיהיה וקם, וזהו ענין רצוא ושוב, ועל זה נאמר (שמות כז, כ) ואתה תצוה לשון צוותא והתחברות, כי ע"י ההתחברות ויקחו אליך שמן (שם) החכמה שמרומז בשמן כתית למאור שהוא ה'אין' כל זה כדי להעלות נר תמיד (שם) שתהיה העליה תמיד.

יציאת צדיק עושה רושם

 ויצא יעקב וגו' (בראשית כח, י) פירש"י ז"ל: יציאת צדיק מן העיר עושה רושם. פירש אדמו"ר ר' משה מרדכי בידרמן מללוב שליט"א [שמעתי ממנו בשלוש סעודות תולדות תש"ט] מה שכשהצדיק יוצא מן המקום רישומו נשאר, הוא עפ"י מה דאיתא במשנת חסידים ז"ל שקודם שנברא העולם היה הוא ואורו בלבד וצמצם כביכול אורו, ומהרשמים שנשאר מאורו הם כל העולמות, וכשצדיק נמצא במקום ההוא כל האור שלו שם, אבל כשיוצא משם נשאר רק רישומו.

וכן מסופר על הרבי ר' שמעלקי שאמר דרשה בקראקא בבית הכנסת הישן בשעה שעבר דרך קראקא להיות רב בניקלשבורג, לאחר הדרשה אמר שמריח פה ריח גדול וביקש שיגידו לו מי אמר דרשה בבית הכנסת הזה, אמרו לו שהרמ"א והב"ח ועוד הרבה קדושים, אך אמר שמריח כאן תענוג רוחני יותר מזה, אז אמרו שהיה פה זקן אחד שהיתה לו קבלה שהרא"ש היה פה, אמר ר' שמעלקי את זה אני מרגיש.

לעתיד לבוא גם השמאל יפרוץ

ימין ושמאל תפרוצי (ישעי' נד, ג). העולם צריך להתנהג בדין, שכך יהיה לעתיד לבוא , כי לעתיד תהיה ההלכה כבית שמאי  אלא שהיום אי אפשר לכן שיתף מידת הרחמים. ומתי יוכל להתנהג בדין, כאשר יהיה והיו למשיסה שאסיך ורחקו כל מבלעיך, אז יוכל להיות שגם לשמאל תפרוצו, שלא דייקא מן הימין כפי שהיום, רק מן השמאל שהוא הדין ג"כ תפרוצי, והעולם יעמוד בזו המידה ותהיה עמידת העולם חזק.

[הרב הצדיק ר' משה מרדכי בידרמן שליט"א]

כטוב בעיניכם..

אמת. ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם (אסתר ח, ח), "אתם" אותיות "אמת", כיון שבא למידת אמת יכול לכתוב על היהודים כל טוב. (מפי הרה"צ ר' משה מרדכי בידרמן שליט"א בשם אביו הרה"ק ר' שמעון נתן נטע זצוק"ל).

מהרה"צ ר' משה מרדכי בידרמן שליט"א

בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. כי יכולים להיות בן תורה גדול ואף על פי כן האמונה לא תקועה בלבו וכמו שאמר התלמוד רבי דרוש ולך נאה לדרוש ואמר לו ר' יוחנן ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת.

ורבינו הקדוש הרבי ר' אלימלך אמר בוודאי אין מגיע לי שכר על הזמן שנקראתי רבי אלימלך רק השכר מגיע לי על הזמן שנקראתי רק מיילך כי אז לא ראיתי ולא השגתי שום השגות רק אמונה פשוטה בה.'

ואמרו ז"ל עולם הפוך ראיתי כי בזה העולם ג"כ ראה העולם הפוך משם ומ"מ האמנתי בכל אות ותג ובכל דברי רז"ל וחמז"ל ובאמונתו יחיה כי זה הכל. כי אמונה בהסתרה הגדולה הזאת ומכל מקום אוחזין בהאמונה וזה הענין אז ירננו כל עצי יער, אפילו הפחות שבפחותיהם שבישראל שנקרא גם כן עצי יער כי כל ישראל יש לו אחוזה בבית המקדש שנקרא יער ומכל מקום  אם הוא פחות שבפחותם בזה ירננו שהיה להם האמונה בה' ע"כ.

חלום מצדיק זה אמת

הרה"צ  רבי משה מרדכי מלעלוב , אמר לי ששמע מהרה"ק רבי חנה מקאלאשיץ זי"ע בשם זקנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע: ״אם רואים צדיק בחלום, סימן שזה חלום אמת, כי החיצונים לא יכולים להתעטף בצורת הצדיק״…

בסבלות ובעבדות עד התגלות ה'

 אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: בזמירות יום שב"ק אנו אומרים – "בסבלות ובעבדות בלבנת הספיר הראם עוז ידידות ונגלה״. ארבע מדרגות יש בעבודת השי"ת. א) מתחילה, בסבלות. ב) בעבדות. ג) בעוז וידידות. אחרי כל זה באים – ״ונגלה״ – התגלות ה׳.

מסירות נפש לצאת מהגלות

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (מד, לב-לג) ״כי עבדך ערב וגו׳ עתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו״. הרבה גלויות עברו על השבטים מאז בואם לארץ מצרים, אבל לא יצאו מן הגלות עד שבאו למסירות נפש, כי ״ישב נא עבדך תחת הנער״, זו מסירות נפש ואז אירע המעמד של ״ולא יכל יוסף להתאפק״ (שם מה, א) ונגאלו.

ויחי יעקב כי צדיקים קרויים חיים

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (מז, כח) ״ויחי יעקב בארץ מצרים״. פירש רש״י ז״ל: ״למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו" וכו'. פרשה זו מיירי בפטירת יעקב, וצדיקים במיתתם קרוים חיים (ברכות יח.), לכן כתיב ״ויחי״.

לא לקפוץ יותר מהמדרגה

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: בזמירות ליל שב"ק אנו אומרים – ״שכרו הרבה מאד על פי פעלו״. פירוש, מתי "שכרו הרבה מאד?" אם עובד את השי״ת ״על פי פעלו״ – כפי השגתו ומדרגתו דווקא. וזהו פירוש המשך הדברים – ״איש על מחנהו ואיש על דגלו״, כל אחד על מחנהו ועל דגלו, לא לקפוץ יותר ממדרגתו.

נטירת הברית של הצדיק

 הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב אמר: ״יונתי בחגוי הסלע״ (שיר השירים ב, יד). הצדיק נמשל על ידי נטירת הברית, ליונה שאינה מכרת אלא בבן זוגה. וזה שאמר – ״יונתי״, כלומר, הצדיק, "בחגוי הסלע", כל מעשיו הם בהסתר.

הרצון מביא את ההתגלות

 אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב כתיב (ו, ג) ״וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב״. פירש רש״י: ״וארא אל האבות״. כולם מקשים מה חידש רש״י בזה, אלא כוונת רש״י, שהשי״ת אמר "וארא אל האבות" – אל מי? אל אלה שרצונם בזה. כי "אבות" פירושו רצון, כפי שמפרש הרה"ק החוזה מלובלין זי״ע על הפסוק (יהושע כד, ג) ״ואקח את אביכם״, מלשון רצון.

כשהפסיק לעשות סדר נהיה סדר

סיפר לי הרה"ק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב זי"ע, שבא אצלו היום איש פשוט ושוחח עמו. בתוך אחד השיחים סיפר, שהיה פעם באלכסנדר אצל רבנו הקדוש בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי״ע, ומשמשו של ה'ישמח ישראל' החל לארגן סדר בין הקהל. פנה אליו הרבי ואמר לו: ״ראה, בין העולם כאן, יש לי אנשים מכירים ויש שאינם מכירים, וגם לך יש פה מכירים, אבל על זאת אתפלא, כשבאים אלי, באים רק המכירים שלך? שמא לא תעשה סדר ותראה שהכל יהיה בסדר״. וסיים האיש: באותו רגע שהרבי ציוה שלא יעשה סדר, מיד השתרר שקט וסדר.

כיסופין לה'

 הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב אמר: ״אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף״ (שיר השירים ח, ט). פירוש, אם ח"ו מבדילה חומת ברזל בינינו לבין הקב״ה, נבנה עליה ״טירת כסף״, טירה של געגועים וכיסופין להשי״ת (כסף, מלשון "נכסוף נכספתי").

לא להגיע לידי התנשאות

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (כ, כג) ״ולא תעלה במעלות על מזבחי״. פירוש, אפילו אם רצונך להקריב עצמך על מזבחי – "לא תעלה במעלות" – היזהר והישמר לבוא עם זה לידי התנשאות.

כשנשקט הרעש נהיה שקט

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (כא, ב) ״שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי״ – ״שבע יפול צדיק וקם״ (משלי כד, טז) – קודם צריך אדם עבודה ויגיעה, וכן בתפילה, מתפללים מקודם בקול עד שמגיעים לתפילה בלחש. זקני הק' זי"ע אמר בשם הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי״ע: ״קומקום מים העומד על האש, כל זמן שאין המים רותחים, משמיעים הם רעש וכשרתחו אז נשקט הרעש״. וזהו פירוש – ״שש שנים יעבוד״ ביגיעה, בקולות ובעבודה קשה, אבל ״ובשביעית״ יצא לחפשי, חפשי הוא מכל זה, כי "שבע יפול צדיק" – ולבסוף – "וקם".

תמלוך בכבוד

הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע אמר: ״כי המלכות שלך היא״ – את זאת אנו יודעים, אולם בקשתנו היא – ״ולעולמי עד תמלוך בכבוד״ – שמלכותך תהיה בכבוד.

כשמתאספים ביחד יש התגלות ה'

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: זקני הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי״ע אמר, שכשישראל מתאספים ביחד, יש התגלות ה׳ וצומחת להם ישועה. לפי זה נראה לפרש מה דכתיב (ישעיה מ, ה) ״וראו כל בשר יחדיו ונגלה כבוד ה'״, אם ישראל הם ביחד, אע"פ שהם בבחינת ״בשר״, בדרגה נמוכה, יתגלה כבוד ה׳.

מחצית השקל נוגע להצלת כלל ישראל לכן צריך שהקב"ה בעצמו יראה

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: איתא (מדרש תנחומא פ' כי תשא ס"ט) ״כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא הכבוד והראהו למשה ואמר לו "זה יתנו – כזה יתנו״." עיקר ענין מחצית השקל היה, כדי שלא יהיה בהם נגף. המחצית השקל נוגע להצלת ישראל ומשה רבנו, האוהב הנאמן של כלל ישראל, פחד שאם לא יהיה חלילה עם כל הדקדוקים ח"ו לא תפעל הכפרה, ולכן רצה שהקב"ה בעצמו יראה לו את מחצית השקל.

 לא הייתי מתחלף עם אברהם אבינו

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: בזמירות ליל שב"ק אנו אומרים – ״אוהבי ה׳ המחכים בבנין אריאל״. פירוש, אוהב ה׳ מי הוא? המחכה לבנין אריאל, לרומם כבוד ה׳ ועל זה תפילתו ובקשתו ולא אכפת לו על ידי מי, העיקר שיתרומם כבוד ה׳, כמו שאמר הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין זי״ע: ״אם אברהם אבינו ע״ה היה רוצה להתחלף עמי, שאני אהיה במדרגתו והוא במדרגתי, לא הייתי מתחלף אתו, כי מה ירויח השי״ת מזה, הרי גם אחרי כן – יהיה לו רק אברהם אבינו אחד״.

להפוך את הימים קשים לימי שמחה

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (כג, מד) ״וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל" – דיבור, הלא לשון קשה הוא ומה עניינו למועדים וימים טובים? אלא, ציווי משה נאמר גם לדור זה ובשעה שאנו נמצאים בימי חגים אלה, בצרה ובחשכות, בכל זאת דיבר משה "קשות" לעשות מועדי ה׳ – לימי שמחה ומשתה.

 שונה הלכות בדברים הפשוטים

שמעתי מפי הרה"ק  רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע, שאמר בשם זקנו הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי״ע: איתא (מגילה כח:) ״כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא", פירוש, 'שונה הלכות' עם מעשה כל יום בדברים הפשוטים.

הגדול שבעוונות – התנשאות

שמעתי מהרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע בפרשת פנחס – שהרה"ק רבי יחיאל מאיר מגוסטינין זי"ע אמר: ״אדם יכול לחיות ימי מתושלח ולעבוד כל ימי חייו את השי״ת, ובכל זאת אם יש לו פניה מעבודה זו, אז גם שאול תחתית אינו מספיק עבורו״.

הוסיף הרה"ק רמ"מ מלעלוב זי"ע והגיד מאמר הפרוש ('חובת הלבבות' שער עבודת האלוקים פ״ד) ״לו הייתי בטוח בכם מפני העוונות הייתי ירא מפני הגדול שבעוונות והיא ההתנשאות״. לפי זה מבוארים דברי רש"י ז"ל בפ' פנחס – ״לפי שהיו השבטים מבזים אותו,  הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים, לכן יחס הכתוב את פנחס אחרי אהרן״. פירוש, כי התורה ידעה שפנחס לא יבוא לידי התנשאות משבח זה, אחרי שגינו אותו השבטים.

כדרך הרבי ר' זושא

 אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (ג, כט) ״ונשב בגיא מול בית פעור״ – ואיתא בספרי "ונצמדתם לעבודה זרה". וקשה, למה כלל משה רבנו את עצמו עמהם בעבירה – ואמר ״ונשב״. אלא יובן הענין לפי מה שמסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זי"ע, שכשראה עבירה על יהודי, היה אומר בקול לעצמו: 'זושא, זושא, למה עברת עבירה זו וזו?' ובדרך זו השפיע על החוטא לחזור בתשובה אחרי שכלל עצמו עמו.

לכן אמר משה ״ונשב בגיא מול בית פעור״, כי ידע שבדרך זו יהיה בידו להוכיח ולהשפיע על בני ישראל. רק אחרי זאת אמר: ״ועתה ישראל שמע אל החוקים".

הצדיק נקרא "לא כן"

 הרה"צ רבי משה מרדכי מלעלוב  הגיד בשם זקנו הרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדיל מלעלוב זי"ע: כתיב (יח, יד) ״לא כן נתן לך ד׳ אלוקיך נביא מקרבך״. הצדיק נקרא ״לא כן״, וטעם הדבר נראה, כי איתא בגמרא (מועד קטן  טז:) שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל, הצדיק גוזר והקב"ה מקיים. על כן אם הוא איש צדיק, יוכל להגיד ״לא״ על גזירה שאינו חפץ בה, ולומר ״כן״ על מה שחפץ, ומכאן שהצדיק נקרא ״לא כן״.

אחורי איש ולא אחורי אשה

נשאלתי מה שאמרו חז"ל (ברכות סא.) ״אחורי ארי ולא אחורי אשה״, אי זה דווקא בהילוך או הוא נוהג ג"כ בישיבה, לבל ישב אחורי אשה. והנה לכאורה אסור, כי על אף שממה שאמרו בתחילה הליכה ["לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך"], נראה דווקא הליכה, אבל ממה שסתם אחר כך ״אחורי ארי ולא אחורי אשה״ ולא דורש הליכה, נראה שאפילו ישיבה אסור.

ואמר לי הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע בשם הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע, שזה קאי דווקא על הליכה אבל ישיבה לא. ונראה, שהרה"ק מזוועהיל זי"ע אמר זה לפי מדרגתו, שהוא היה מאוד מקודש ולא אכפת ליה, ולכן ממה שאמרו לא יהלך, לא רצה לומר כנגד דברי חז"ל, אבל דבר זה נאמר רק לאיש כמוהו, ברם סתם בן אדם, בוודאי אסור.

על כך יש לי ראיה ממה שאמרו התוספות (שבת יג. ד״ה ופליגא דידיה אדידיה) וז״ל: "והוא היה יודע בעצמו שלא יבוא לידי הרהור שצדיק גמור היה, כדאמרינן (פ״ב דכתובות דף יז.) דר׳ אדא בר אהבה מרכיב לה אכתפיה ומרקד, א"ל רבנן אנן מהו למעבד הכי, א״ל אי דמיא לכון כי כשורה לחיי, ואי לא לא, והספר לא חש לפרש ולהאריך כאן למה היה עושה", עכ"ל התוס'.

 מעולם לא היה לי רע

שמעתי מפי הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע בפורים תשי"א: שאלו פעם חסידים את המגיד הגדול הרבי ר' בער ממעזריטש זי״ע, מה זה ״חייב אדם לברך על הרעה״ (ברכות נד.). ציוה להם לשאול זאת את הרבי ר' זושא מאניפולי זי״ע. הלכו ושאלוהו. אמר להם: ״מה אתם שואלים אותי, הרי לא היה לי אף פעם רע?!״…

אין הברכה שורה אלא על דבר הסמוי

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: כתיב (אסתר ח, ג) ״ותוסף אסתר״ – הברכה מצויה בדבר הסמוי מן העין (בבא מציעא מב.). "אסתר" מלשון הסתרה ועל ידי זה "ותוסף" – הברכה מצויה ומתווספת.

 לשון קשה ולשון רכה

אמר רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (לב, א) ״האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי״. ״ואדברה״ – לשון קשה. בלשון זו ידובר עבורי. אולם ״ותשמע״ לשון רכה, זה עבור כל "הארץ".

ותלבש מלכות

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: כתיב (אסתר ה, א) ״ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות״ – "ויהי ביום השלישי", בחינת יעקב שלישי לאבות, ״נכנסה לפנים״ – בחינת יעקב, בחינת אמת, "תתן אמת ליעקב", ושם אין מיתה, כמאמרם ז"ל (סנהדרין צז.) אתר ששמו קושטא (שם לא מתו בני אדם). ויעקב מלגאוו, בחינה הגדולה ושם אין פגע רע. ״ותלבש אסתר מלכות״, כי זו בחינה אחת, תפארת ומלכות, שמלכות עולה למעלה.

ואת דכא ושפל רוח

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב: ״ותוסף אסתר ותיפול לפני רגליו״ (אסתר ח, ג). "אסתר" המלכה היא בחינת מלכות, "ותפול" היא בחינת סוכת דוד הנופלת, ועל ידי זה ״ותוסף״ ביה העלאה, כי ״מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח״ (ישעיה נז, טו).

לעשות היפך הרגילות

 עוד אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: כתיב (שם) ״ותיפול לפני רגליו״ – רגליו מלשון רגילות, לעשות היפך מן הרגילות, כי זה ראוי ליהודי וממילא מכניס בזולתו ג״כ הרהור לצאת מן הרגילות שלו, ובזה פעלה ג״כ על הרשע הזה לצאת מן הרגילות שלו.

(דברי התורה של הרמ"מ מלעלוב זי"ע מתוך ספרי החן ואוצרות החן וכתבי יד של הרנ"ג ויינטראוב זצוק"ל)