מפגש תרבויות הוא אחד הדברים המרתקים ביותר בעולם, שיתוף הדעות מפרה ומחדד את התודעה, ועצם הדיון מעלה סוגיות שלא לובנו כל צרכן. שלב הסיום של ויכוח תרבותי יהיה תמיד: הבנת הצד השני, ועפ"י רוב יכיל גם התגמשות ותיקונים קלים בגישה הנושנה.
הגדרה זו, בהכרח שתהיה אף היא נובעת מתרבות ומקוד התנהגות הרווח בין קולקטיב של קבוצות. במקרים אחרים, בהם מתקיימת אינטראקציה מעברית בין גלקסיות, עשויה התוצאה להיות שונה, ולו בגלל חוסר ההבנה הבסיסי והראשוני של תרבות הוויכוח.
כזה הוא גל העימותים המתרחש על משך השבר הסורי-אפריקני. איפשהו, בין אירופה לאפריקה, נפגשות שתי היבשות בחיכוך תמידי, הלוחות נעים ונדים בחוסר נוחות ובהעדר התאמה, ובתהודה החוזרת ומכה את עצמה מתפרצת לה הרעידה אל מעל פני האדמה וכמו זועקות היבשות אל האוקיינוס הסובב: מספיק, סבלתי די! אנחנו לא מתאימים.
אך העולם אינו מבין את מה שמעוללת רוח הקידמה האירופית למדבריות אפריקה ומצרים או לטורקיה וישראל, שניהם יחד וכל אחד לחוד. מדינות המערב וארצות 'העולם החדש' שכחו את תרבות עמי המזרח ונעשה בהם מעשה דור הפלגה, הם רוצים לבנות את בנין השלום אך בפועל גורמים לבונים להשליך פטיש ולבנה זה על זה.
כזה הוא גם מעגל העימותים בין מדינת ישראל לאוסף הברברים המתקרא 'העם הפלסטיני', ישראל מתעקשת כעיוורת לנהל שיחות עם רוצחים שפלים המסתתרים תחת תחפושת כזו או אחרת, שיחות על הא ועל דא שלא יובילו לשום מקום, שיחות שיגבירו את המתח בין הלוחות, שיחות שמתוזמנות להסתיים ברגע הפיצוץ.
ויכוח בין חמולות מקומיות על טריטוריות ושטחים חייב להיות קשור לנרטיב ה'כבוד', או שאתה נותן 'מילת כבוד' או שאתה יוצא למסע נקם ודם להשבת 'הכבוד הפלסטיני' ממשפחת 'כבוד ה…'. ויכוח מזרח תיכוני, חזקה עליו שיסתיים באקורד צורם של אלימות הדדית.
כאלו הם חוקי המדבר, ומי כעם הנוודים הפלשתי היודע זאת היטב. כצמח סברס מדברי השואב את כל מי התהום ומוציא לעוברים ושבים את קוציו הדוקרניים, שולח אבו מאזן את אנשיו לפטפוטי הבל עם שליחו של אדם שאינו כמותו, תמורת הוראת קבע שמנה ומנופחת בדם קרבנות המחבלים.
ונתניהו, המוכן לשלם על שיחות לחו"ל רק כדי שמאן דהו יסכים לשוחח עמו, הצטרף בחפזונו לחבילת דקות מוגבלת בתעריף יקר 'רצח', בהתחייבות למנוי כמעט שנתי. עכשיו משלם נתניהו מכיסנו את קנסות היציאה, ובעוד זמן מה כשיכריע השופט בבית הלבן לטובת הרש"פ, ניאלץ להשתתף גם בהוצאות המשפט.
זה הזמן לומר לראש הממשלה: מספיק להיות פראיירים! הגיעה השעה לרפורמה במשרד החוץ! יש לפתוח את שוק השיחות לחו"ל לתחרות ולהפסיק את המצב בו הרשות הפלסטינית – חברת בת של איראינטרנשיונלטרור בע"מ – שולטת על כל השוק בתיאום כוונות מונופולי עם חמאס. מה הבעיה? הפלסטינים לא רוצים לדבר?! נתקשר למישהו אחר! עכשיו זו ההזדמנות לעבור חברה, להיכנס למסלול חדש של שיחות ללא הגבלה, נתמודד עם הרסיס, נתמודד עם הראיס, ונלמד להכיל את המצב.
נתניהו, תהיה כחלון!
וגם הפעם נקדיש ל""שומר בטחון ישראל"" במרכאות כפולות, את מאמר נעים זמירות ישראל: "מי האיש החפץ חיים… נצור לשונך מ [שיחה עם] רע, ושפתיך מדבר [עם איש] מרמה, [רק כך] בקש שלום, ו[את הרשע-] רדפהו"
