הירידה במספר העסקאות באוקטובר בולטת במיוחד בפלח השוק של דירות יד שניה (ירידה של 17% לעומת ספטמבר וירידה של 30% לעומת אוקטובר אשתקד). עם זאת יש לציין כי גם בפלח השוק של הדירות החדשות נרשמה ירידה (של 6% ו-12%, בהתאמה), לאחר העלייה החדה שנרשמה בספטמבר. בפילוח גיאוגרפי נמצאה שונות גבוהה בשיעורי השינוי ברכישת דירות חדשות. כך, לצד ירידות חדות של קרוב ל-40% באזור ירושלים ובאזור ת"א, נרשם גידול בעסקאות באזור חדרה (בין היתר על רקע שיווק פרויקט חדש באור-עקיבא) ובאזור השפלה והדרום. מנגד, בפלח השוק של דירות יד שניה הקיפו הירידות את כל האזורים (למעט טבריה).
רוכשי דירה ראשונה (מרביתם זוגות צעירים), אשר הובילו את הגידול בעסקאות בחודש ספטמבר, היו אלו שהובילו את הירידה בעסקאות באוקטובר. סך הדירות שרכשו עמד על 2.2 אלפי דירות, ירידה של 19% לעומת החודש הקודם וירידה חדה יותר, של 36%, בהשוואה לאוקטובר אשתקד. מאז חודש אפריל השנה, עם ההכרזה על תכנית מע"מ אפס על דירה ראשונה, נרשמו שיעורי ירידה חדים ברכישת דירות ע"י זוגות צעירים (למעט חודש ספטמבר). סך הדירות שרכשו הזוגות הצעירים בחודשים אפריל-אוקטובר השנה נמוך בשבעת אלפים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מי שמיתנו את הירידה בסך העסקאות בחודש אוקטובר היו המשקיעים. סך הדירות שרכשו עמד על 1.9 אלפי דירות, ירידה של 8% בהשוואה לחודש הקודם (וירידה של 13% לעומת אוקטובר אשתקד). כשיעור מסך העסקאות עלה משקל המשקיעים ל-27%, השיעור הגבוה ביותר בפרמטר זה מאז פברואר 2011. ניתן להניח כי בין היתר תרמה לגידול זה הורדת ריבית בנק ישראל בחודש ספטמבר. הגידול במשקל המשקיעים הקיף את כל האזורים, למעט חיפה. באזור תל אביב הגיע משקל המשקיעים לשיעור שיא של 56% (הגבוה ביותר לפחות מאז 2002.
ברבעון השלישי של 2014 נרכשו כ-23 אלפי דירות, גידול מתון של 4% בהשוואה לרמת השפל שנרשמה ברבעון הקודם. את הגידול בעסקאות הוביל פלח השוק של הדירות החדשות, על רקע גידול חד של 25% ברכישות הזוגות הצעירים. בפילוח גיאוגרפי בולטים אזור המרכז ואזור חדרה בגידול במספר העסקאות. מנגד נמשך הקיפאון באזור השפלה, האזור הדומיננטי ביותר ברכישות בשנים האחרונות
יחד עם זאת יש לציין כי ברבעון הקודם הגיע סך העסקאות לרמתו הנמוכה ביותר מאז הרבעון האחרון של 2011, אשר עמד בצל המחאה החברתית.
רכישות הזוגות הצעירים ברבעון השלישי רשמו גידול מתון של 5% לאחר הירידות החדות בשני הרבעונים הקודמים. הגידול ברכישות הזוגות הצעירים התרכז בפלח השוק של הדירות החדשות. עם זאת, הישובים אשר הובילו במספר העסקאות מתאפיינים ברמות מחיר נמוכות משמעותית מתקרת המחיר שנקבעה לתכנית מע"מ אפס, או מעליה. דהיינו פוטנציאל הטבת המע"מ בהם נמוך יחסית או כלל לא קיים.
"מלאי" הדירות בהמתנה בסוף הרבעון השלישי של 2014 עומד על 17.5 אלפי דירות, בדומה לרמתו בסוף 2013 (ראה תרשים 8). העובדה לפיה מלאי הדירות בהמתנה בסוף הרבעון השלישי של 2014 אינו גבוה מזה שהיה בסוף 2013, חרף העובדה שעלה משמעותית שיעורם של רוכשי דירה בהמתנה ב-2014 יש בה כדי ללמד כי קצב היציאה מהמלאי מדביק את קצב הכניסה של דירות "חדשות" למלאי. זאת למשל בניגוד לשנת 2010, בה עליה מינורית בשיעורם של רוכשי דירה בהמתנה עדיין מצאה ביטוי בגידול חד במלאי הדירות בהמתנה. יש בממצאים אלו כדי לרמז על כך שהגידול בשיעור רוכשי דירה בהמתנה בשנת 2014 אינו דומה לזה שנרשם בשנת 2010, במובן זה שמי שנכנסו לשנת 2014 בעודם מחזיקים כבר ב"דירה בהמתנה" נוטים למכור אותה בקצב מהיר יותר מאשר עשו מחזיקי דירה בהמתנה ב-2010.
אינדיקציה נוספת לכך שהגידול בשיעור רוכשי דירה בהמתנה מאז תחילת שנת 2014 אינו דומה לזה של שנות הגאות בענף ניתן למצוא כאשר בוחנים את פערי המחיר של הדירות אותם רוכשים משפרי הדיור "הזהירים", שקודם מוכרים דירה ורק לאחר מכן רוכשים דירה אחרת, לבין אלו שנוהגים להיפך (רוכשי "דירה בהמתנה"). אם מניחים שפערי המחיר של הדירות הנרכשות משקפים פערים בהון העומד לרשות אותם רוכשים, ניתן לצפות שבתקופות של גאות בשוק הנדל"ן המלווה בעליות מחירים, יצטמצמו פערי המחיר בין שתי אוכלוסיות אלו. דהיינו, גם אוכלוסייה פחות אמידה תיטה לקחת סיכון מסוים ולרכוש דירה עוד לפני שמכרה את דירתה הקודמת. הממצאים מלמדים כי בשנת 2014 עומד פער מחיר זה על 23%, הרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון ורמה הגבוהה כפליים למשל מפער המחיר בשנת 2010.
