רשת ספרי 'אור החיים' גאה להציג: הגדת "תספר", עם מיטב הסיפורים מגדולי ישראל מכל החוגים והעדות, שנבחרו בקפידה מתוך 10,000 סיפורים! סיפורים מפתיעים, מחנכים, בעלי מוסר השכל ברור ולקח מאלף, סיפורים שיחדרו לליבכם וללבב בניכם בכל הגילאים. "תספר" – סיפור עם מסר!
המצוה המרכזית של חג הפסח היא 'והגדת'. ליל הסדר, הנו לילה שכל כלו ספור יציאת מצרים, העברת המסורת היהודית מדור לדור – סב לנכד ואב לבנו, תאור מעשי הנסים, שיח האמונה – לילה של 'תספר'. אכן כך, זהו תכלית הלילה, ולשמה נקבע לדורות: "למען תספר".
מצוות רבות שנצטווינו עליהן בתורתנו הקדושה הריהן זכר ליציאת מצרים. זו היא יסוד האמונה ובסיס התהוותנו לעם. אנו מצווים לזכור את יציאת מצרים בימים ובלילות. יסוד זה אנו מעבירים לבנינו אחרינו כבר אלפי שנים, דווקא באופן של ספור.
דרכו של ספור להתקבל על הלב, לדבר אל נשמתו של האדם ולפרט על נימי נפשו. ספור מתקבל תמיד בזרועות פתוחות ובאזנים כרויות אצל פעוט וילד, אצל נער ואף אצל מבוגר. מי אינו רוצה לשמע ספור? בספור גלום כוח עצום. הוא מחנך אך אינו מטיף, מלמד אך אינו מוכיח, הוא מצליף אך אינו מייסר. האזנים תמיד כרויות לספור, ומהן אל הלב – קצרה הדרך. הרבי מקוצק זצ"ל היה רגיל להעיד על עצמו: "הגעתי לאן שהגעתי בזכות זקן אחד שהיה בעיירתנו. הוא ישב על ספסל נמוך וספר ספורים. אני הקשבתי".
"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", אומרים לנו חכמינו. "הרי זה משובח" – כבר האיר מי שהאיר: "הרי נעשה הוא עצמו משובח, משתבח, מתעלה ומתקדש בזכות הספור".
ספור יציאת מצרים לא נגמר, תם אך לא נשלם. הספר לא נסגר כאשר תמו דור מתי המדבר או כאשר הנחיל יהושע לבני ישראל את הארץ. לא. הספור עדין כאן.
זהו ספור ארך בן למעלה מחמשת אלפים שנה, ספור שהתחיל עם בריאת העולם 'בשביל ראשית', ועדין ממשיך ומוסיף פרקים. זהו ספורו של עם, עם הנצח, זהו ספורה של אמה שהמים והאש, אבני הבליסטראות ותאי הגזים – לא יכלו לה. ספורה של כנסת ישראל הנושמת אמונה, חיה תורה, מעופפת על כנפי רוח, ולא למים וללחם רעבה וצמאה, כי אם לשמע את דברי ה'. את ספור העם הזה וצדיקיו וקדושיו וגדוליו – חובה עלינו לספר כל אותו הלילה.
ספורים לאין מספר כתבה אמתנו בשנותיה, וספורים רבים עוד תכתב. יש בהם סיפורי גבורה יהודית, ויש סיפורי הכנעה ושפלות ברך; יש סיפורי מופת ונסים, ויש סיפורי מסירות נפש; ישנם סיפורי תורה, וישנם סיפורי חסידות, פרישות ומדות; יש סיפורים הרואיים, ויש תמימים ונוטפי זך יהודי מתוק; יש סיפורים בענייני הכלל והצבור, ויש סיפורים פרטיים של בית ובית, משפחה ומשפחה. יש רבים.
בהגדה זו, הגדת 'תספר', לקטנו בעבורכם את מיטב הסיפור היהודי. נפה אחר נפה נבררו הסיפורים, ומתוך המלאי שאין לו סוף נבחרו בקפידה.
בהגדת 'תספר' קבצנו בעבורכם ספורים מכל קצוות הארץ: מקובנא ומתימן, ממז'יבוז' וממרוקו, מקראקא ומפרשבורג, מנתיבות ומבני ברק – כלם נקבצו ובאו לכאן.
בהגדת 'תספר' קפלנו בעבורכם שנים שנים של היסטוריה רוממה מימות ה'בעל שם טוב' זצ"ל וה'נודע ביהודה' זצ"ל, ועד ימינו אנו.
בהגדת 'תספר' תמצאו את סיפורי עמנו, מעשי גדולינו וחכמינו, כשלמטרה אחת נתכוונו כולם – "למען תספר".
והסיפור אינו עומד מכח עצמו, כמובן, כי סיפור ללא לקח הריהו כגוף בלי נשמה, וכחרוסת הבאה להמתיק בלא מצה ומרור הכרוכים עמה. הסיפורים שתמצאו בהגדת 'תספר' – כולם בעלי רוח משנה. לכל הספורים שבחרנו מוסר השכל ברור, לקח מאלף – סיפור סיפור ולקחו, לתת אל הלב.
אנו תפלה שיתיישבו הסיפורים על לבבכם ועל לבב בניכם, שתזכו לחג סדר מרומם במחיצת גדולי התורה, גדולי החסידות וגדולי המוסר שאותם תפגשו בהגדה זו, ותזכו לספר ביציאת מצרים כל ימי חייכם, להביא לימות המשיח. אמן ואמן.
