רבי יעקב דוד מראדומסק היה נודע בפולין כפועל ישועות וקדוש ה'. היה מגדולי תלמידיו של הרמ"מ מווארקי, הרה"ק רבי בעריש מביאלא, אדמו"רי אלכסנדר והראמ"מ מסטריקוב זי"ע.
בשנת תר"ע בשנת פטירתו של ה"ישמח ישראל" הוא אמר לחסידיו ש"לבקשת רפואה יסעו לר' יעקב דוד ראדומסקר ויוושעו בעז"ה" ורבים נושעו מברכותיו הק'. רבי יעקב דוד מראדומסק קבור ראשון לאהל ה"תפארת שלמה" מראדומסק זי"ע.
הגדת נאוה תהילה במהדורה חדשה המחולקת למשפחות צאצאי המחבר בכל קצוי תבל, יצאה במהדורה מהודרת ומפוענחת על ידי "מכון באהלי צדיקים", בראשה עומד נין המחבר הרב שבתי ויינטרוב.
הגדת נאוה תהילה, מכילה בתוכו אוצר בלום של אמרות קודש טהורות, חידושים נפלאים על סדר ההגדה של פסח, מלאים בתוכן של פשט רמז דרוש וסוד, ומשתקפת מתוכם גאונות מדהימה, אוצר של יראת ה' טהורה, דרכי מוסר וחסידות בעבודת ה'.
במהדורה החדשה עשו הכל להנגיש לציבור הרחב את ביאורי המחבר זצ"ל. בפתיחת ראשי התיבות, פיסוק וניקוד, תרגום של מאמרי הזוהר והגמרא, הערות וציונים בשולי ההגדה המוסיפים רבות להבנת הפירוש, וכדי שהלומד יוכל לעיין בעצמו במקורות ולהחכים, תוך הקפדה לא לשנות מההגדה המקורית. במהדורה זאת נוספו חלק מחידושיו של רבי יעקב דוד מראדומסק על הלל השלם מתוך הספר "אמרי דוד" על תהלים.
רבי יעקב דוד מראדומסק כתב את חידושי תורתו וחלקם הגדול נכתב על ידי בנו הגדול הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל, למרות שהיה נסתר במעשיו ולא רצה להתפרסם, וזאת לאור הוראתו בקודש של מורו ורבו הגה"ק איש האלוקים רוח אפינו משיח ה' מרן בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זי"ע, שאף ביקש ממנו להביא אליו את הכתבים שכותב כדי לראותם, והשאיר אצלו בעל ה"ישמח ישראל" חלק מהכתבים, וכן דרש מרבי יעקב דוד להמשיך לכתוב. לאחר מכן התבטא ה"ישמח ישראל" על אותם כתבי קודש בפני הנגיד רבי משה פנחס רוזנברג מוורשה: ״הדבר ראוי לדפוס ונמצאים בו דברים חדשים אמיתיים, ואינו צריך לאסהודי גברא, כי הדברים מדברים בעד עצמם״.
בנו הרנ"ג ויינטרוב מסר את נפשו לפרסום כתבי הקודש של אביו רבי יעקב דוד מראדומסק והעתיק את שמועתו בעשרות ספריו וכתביו, והדבר היחיד שהעלה עימו מפולין הדוויה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד היה את כתביו הק' של אביו הקדוש, וכפי שכותב לאחר פטירתו של אביו – שאף הוא היה אמור לעלות לירושלים עיה"ק – "ומעט הנחמה אשר לי כי יעקב אבינו לא מת ודוד חי וקיים בהשאיר רעיוניו הטהורים בכתביו היקרים מני פז ואבנים טובים ומרגליות והמה בעזרת ה' באמתחתי".
ההגדה נאוה תהילה מכילה את הסכמותיהם של גדולי וצדיקי הדור זצוק"ל שקיבל רבי נח גד ויינטראוב על כתביו וספריו וכתבי אביו זצ"ל ביניהם: כ"ק הראמ"מ מסטריקוב, המקובל הרח"ש דוויק הכהן, שר התורה רבה של לולבלין רבי אליהו קלצקין, מרא דארעא ישראל הגרי"ח זוננפלד, כ"ק הרש"ש מאמשינוב, האחים הקדושים האדמו"רים מרחמסטריווקא, כ"ק הרמ"מ מלעלוב, כ"ק הרי"י מביאלא, רבה של פלונסק רבי צבי יחזקאל מיכלזון שהיה תלמידו המובהק של המחבר זי"ע ועוד.
בסוף ההגדה נאוה תהילה נוסף קונטרס "נר לדוד" ובו אוצר יקרות של פנינים, עובדות וסיפורים, פתגמין קדישין מאת כ"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע, כן מובא בקובץ תיאור מרטיט מהאדמו"ר הזקן מסטריקוב הרה"ק רבי אלימלך מנחם מענדל זי"ע בעת שנשלחה אליו ההגדה נאוה תהילה על ידי הגה"צ הרנ"ג ויינטראוב בשנת תרפ"ה שעשה את הסדר ליל פסח רק מתוך ההגדה וממנה אמר את הדברי תורה, ודיבר שבחים גדולים על רבי יעקב דוד מראדומסק ואמר: "עד היום לא היכרנוהו כלל הוא מאיר עד למרחוק". עוד הוסיף הראמ"מ מסטריקוב בעת הסדר פסח שעשה עם ההגדה נאוה תהילה "וזה היה ר' יעקב דוד שלנו אשר יודע אנכי אשר באים אליו אנשים דלא מעלי ונעשו יראי ה' ולא אמר להם שום מוסר ולא הוכיחם, רק תקע בלבם יראת רוממות ה' וגדולתו ונושעו אצלו בגשמיות וברוחניות, כי היה פועל ישועות. כי זכורני עוד בימי ילדותי שהיה אילנא רברבא, ונפשו קשורה בנפש כ"ק אבי זצ"ל [הרה"ק רבי בעריש מביאלא] ולמד אצלו בלילה ואבי זצוק"ל אהבו אהבה גמורה.
כמו"כ מופיע ב"נר לדוד" תיאורים מרטיטים מבני רבי יעקב דוד הגה"צ רבי אהרן ויינטראוב זצ"ל והגה"צ רבי נח גד זצ"ל על סדר יומו הק' ועבודתו בקודש. כמו"כ מובא בקובץ נר לדוד מכתב נדיר ויקר ערך בעצם כתב יד קדשו של הגה"ק מרן בעל ה"אמונת משה" מאלכסנדר זי"ע שהכיר אישית את רבי יעקב דוד מראדומסק בו כותב אשר "האדמו"רים ורבותינו הקדושים היו מעריצים את שמו הקדוש" של המחבר זי"ע.
יו"ר מכון באהלי צדיקים הרב שבתי ויינטראוב והחוקר החסידי הרב ישראל ברלינר צאצאי המחבר מגישים את ההגדה לכ"ק האדמו"ר מסטריקוב שליט"א
