מכירים את התנוחה בה אתם עומדים מול מוצר כשהתאריך המסומן עליו עבר, היד משגרת אוטומטית את המוצר פג-התוקף לכיוון האשפה, אך לפתע מצפונכם מתחיל לייסר: "אבל כתוב כאן רק 'לשיווק עד', ואולי זה רק ' "עדיף" להשתמש לפני'", ובכלל גם כאשר כתוב על קופסת השימורים "לשימוש עד" והתאריך הנקוב הוא 3 שנים בדיוק מיום הייצור "מי אמר שה לא טוב גם אחרי 3 שנים ויומיים?".
הבעיה המתוארת אינה מסתכמת באי נוחות בלבד, יש לה משמעויות כלכליות נרחבות ביותר. דוח מבקר המדינה שפורסם היום מגלה כי מוצרים רבים הנמכרים ברשתות השיווק אינם מסומנים בהתאם לתקן הישראלי המחייב בכל הנוגע לתאריך התפוגה, והצרכנים אינם מבינים תמיד נכונה את משמעות התאריך. בלבול מסוג זה מוביל לזריקת מזון רב שעדיין ראוי למאכל. לא נמצא הסבר המופנה לצרכנים לגבי משמעותם של מושגים אלה – לא על גבי אריזות המזון, לא ברשתות השיווק ולא בפרסומי משרד הבריאות.
חשבתם שזהו סוף ההשחתה? תוסיפו לזה את הפירות ששווקו כשהם בוסר, מוצרי המזון הזקוקים לאחר פתיחתן- לתנאי אחסון שאינם ידועים לציבור, ושלא לדבר על מאות הטונות המועברות להשמדה ע"י גופי החקלאות.
מכונת ההשמדה מתעלמת מהנזקקים
בעולם של משאבים הולכים ומתדלדלים ושל אוכלוסייה הולכת וגדלה, המשימה לספק מזון לכל בני האדם הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של האנושות. על פי הערכות שונות, 50%-30% מהמזון המיוצר בעולם אובד או מתבזבז מסיבות שונות תוך כדי שרשרת הספקת המזון – מהגידול החקלאי ועד לצרכן הביתי.
מחצית מהמזון המיוצר, הולך לאבדון. (אילוסטרציה: אנה קפלן-פלאש 90)למרבה הצער, המזון אינו מנוצל להזנת נזקקים שידם אינה משגת לשלם עבורו, ואילו עלויות הגידול והייצור היורדות לטמיון עשויות לגרור העלאת מחירים ועקב כך הגדלה של הפערים החברתיים. אבדן מזון בכללותו מגלם בזבוז משאבי טבע ותשומות ששימשו לייצור המזון כגון קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק, גורם נזקים סביבתיים מיותרים עקב פליטת פחמן דו-חמצני, עקב זיהום מים מדשנים, עקב ירידת איכות הקרקע ובגלל פגיעה במגוון הביולוגי, ולבסוף אי-ניצול המזון מגדיל את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע, ועקב כך את שחרור גז המתאן לאטמוספרה, וכרוך בעלויות שינוע והטמנה.
קרא עוד:
[postim]
הצלת מזון היא פתרון מנצח לחברה, לסביבה ולכלכלה. במזון המוצל ניתן להאכיל נזקקים, ובה בעת להפחית את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע ומזיקות לסביבה, וכן להקטין את עלויות הקטיף לחקלאי ואת עלויות הפינוי וההטמנה ליצרני המזון ולמוכרי המזון למיניהם – חקלאים, מפעלי מזון, רשתות שיווק, מלונות, חברות הסעדה, מסעדות ועוד.
מבקר המדינה מציין כי בעוד מדינות העולם גיבשו תכניות ממשלתיות להפחתת בזבוז המזון, בישראל לא נאמדו עד כה כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון מהיצרן לצרכן והנושא בכללותו לא זכה להתייחסות משמעותית מטעם גופי השלטון. למרות דרישת החוק לאישור שר החקלאות בטרם השמדת תוצרת, מועצת הצמחים ומשרד החקלאות אינם מקיימים סעיף זה באופן מתמשך לאורך שנים. מועצת הצמחים אינה נוהגת לפנות לשר או למנכ"ל המשרד לקבלת היתר להשמדות וגם אינה פועלת די למיצוי האפשרויות לשימוש מועיל בעודפים, לרבות הפנייתם לנזקקים.
כמויות אדירות של תוצרת חקלאית מושמדות. (אילוסטרציה: גילי יערי-פלאש 90)ההשמדה של תוצרת חקלאית בישראל אינה מוסדרת כיום באופן ברור. שאלות כמו למי הסמכות להשמיד יבול, אילו מקרים מצדיקים זאת, האם יש לדרוש מהחקלאי להודיע על עודפים המיועדים להשמדה, מהם סדרי העדיפויות לטיפול בעודפים להשמדה ועוד – נותרות כיום ללא מענה.
בינואר 2014 פרסמה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי "תכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל", אשר כללה גם המלצות להצלת מזון. עד דצמבר 2014 התקציב לפעילות המועצה. על פי הערכות ראשוניות ניתן להציל מזון בשיעור גדול לפחות פי עשרה משיעור ההצלה הנוכחי. באוגוסט 2014 אושרה תמיכה ממשלתית בפעילות להצלת מזון, כחלק מהקצאה של 30 מיליון ש"ח לתקציב משרד הרווחה לשנת 2014 שנועדה לשיפור הביטחון התזונתי – אולם זו הועברה ברובה לשנת 2015. ובכלל, למועצה לביטחון תזונתי אין מידע על עודפי תוצרת חקלאית, וגם אין מנגנון המאפשר קבלת מידע זה לצורך הקמת מערך להצלת המזון.
מזון מוכן: התורמים מוכנים, אך הסיכון גבוה
ארגונים ציבוריים גדולים כמו צה"ל, שב"ס, המשטרה ובתי החולים הממשלתיים, מפעילים שירותי הסעדה בהיקפים ניכרים, ובמערכותיהם קיימים עודפי מזון בכמויות משמעותיות. אמנם, לפני כשנה החל צה"ל בשיתוף עם עמותת "לקט ישראל" בתכנית ניסוי לתרומת מזון עודף, ובמסגרתה העביר הצבא בחודשים מאי-אוגוסט 2014 כ-45,000 ארוחות לנזקקים. מאז פועל צה"ל להרחבת שיתוף הפעולה עם עמותות המזון ולהגדלת כמויות המזון המועבר לנזקקים. בשאר הגופים הממשלתיים אין מדידה של כמות עודפי המזון ובקרה עליה, והעודפים ברובם נזרקים לאשפה בלי שננקטות פעולות להצילם לטובת נזקקים.
גופים פרטיים רבים, וביניהם מלונות, חברות לשירותי הסעדה ומסעדות, נמנעים מתרומת המזון העודף שלהם או מגבילים אותה משיקולים שונים – משפטיים, כלכליים ואחרים. גם כאן ממליץ מבקר המדינה לאמץ את הצעד שננקט בכמה מדינות בעולם אשר פוטרות תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית במקרה וגרם המזון נזק לאדם, מהלך שעשוי להגדיל משמעותית את הכמויות שיוצלו וייתרמו לנזקקים.
רבבות מנות מוכנות יכלו להגיע לידי נזקקים. (אילוסטרציה: יעקב נחומי-פלאש 90)
