התנועה לאיכות השלטון עתרה לפני למעלה משנה וחצי לבית המשפט העליון כנגד וועדת השרים לביטחון לאומי בבקשה למתן צו על תנאי כנגד היועמ"ש אשר יורה ליועמ"ש להתייצב וליתן מדוע לא יורה על פתיחת חקירה כוללת ומקיפה אשר מטרתה לגלות ולאתר את האחראים להדלפת פרטי דיונים סודיים שהתקיימו בועדת השרים לביטחון לאומי. זאת לאחר פרסום של מצגת אשר הציגו, לכאורה, קצינים בכירים בצה"ל אל מול חברי הקבינט ואלו הודלפו לאמצעי התקשורת.
התנועה לאיכות השלטון הדגישה בעתירה כי הדלפות אסורות מפורשות, על פי חוק יסוד: הממשלה, פוגעות בביטחון המדינה ובפרט בנסיבות ובתזמון בה נעשו, יכול ועולות כדי עבירות פליליות חמורות, ואי חקירתן פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור ברשויות השלטון, באינטרס הציבורי, ובביטחון המדינה. הטיעונים המשפטיים אותם הציגה התנועה לאיכות השלטון בעתירה נוגעים לסודיות וביטחון מידע בעת מלחמה; הדלפת תוכן דיונים בישיבת הקבינט המהווה הפרה של חובת הסודיות הקבועה בחוק יסוד: הממשלה ובתקנון הממשלה ה-33; חשש לביצוע עבירה פלילית; סמכותו וחובתו של היועמ"ש להורות על פתיחה בחקירה פלילית והחובה המנהלית לפעול במהירות הראויה.
בסוף חודש נובמבר 2015 התקיים דיון בעתירה, בהרכב בראשות השופט ג'ובראן אשר הורה ליועץ המשפטי לממשלה לפרסם החלטה מנומקת המסבירה מדוע הוא נמנע מפתיחה בחקירה בתיק ההדלפות. חודש לאחר מכן פרסם היועץ המשפטי החלטה בה הוא מודה כי אכן נעברו עבירות פליליות, אולם הוא אינו מורה על פתיחה בחקירה לנוכח המורכבות של חקירה זו והעדר העניין הציבורי שבה.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, המדליף במקרה זה, הפר את החובה המוסרית הבסיסית לתכלית תפקידו החשוב- והעביר מידע סודי ומסווג מתוך ישיבת הקבינט אל כלי התקשורת. כמו כן, "הדלפה" זו היוותה פגיעה קשה בעבודת הקבינט וביכולתו לנהל את הלחימה כראוי, היוותה ענן שחור וכבד הרודף כצל על כל חברי הקבינט, והובילה למסכת של חשדות, השמצות עלומות שם, ומסעות רדיפה פוליטיים מתוקשרים- וכל זאת בשעה שהתותחים רועמים.
התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירה כי במצב דברים זה, על היועמ"ש חלה החובה לפתוח בחקירה מיידית- או לכל הפחות בבדיקה מקדמית. במצב בו היועמ"ש ממאן לעשות זאת מדובר בפגיעה קשה ביסודות המשפט הפלילי ובאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק והשלטון, ואינו סביר באופן קיצוני.
