שר בכיר בממשלת סודאן, מובארק פאדל אל־מהדי, הביע תמיכה בקיום קשרים עם ישראל ובנורמליזציה של היחסים בין המדינות. מדובר בהתבטאות חריגה במדינה, שאינה מכירה בישראל ואינה מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים.
בראיון לרשת הטלוויזיה "סודאניה 24" ביום ראשון אמר פאדל, השר לענייני השקעות זרות, שאינו רואה כל מניעה לנרמול היחסים עם ישראל, והוסיף שהדבר אף עשוי להועיל לאינטרסים של סודאן. "אין כל בעיה בנורמליזציה עם ישראל", אמר. "הפלסטינים נירמלו את היחסים עם ישראל, אפילו תנועת חמאס מדברת עם ישראל. הפלסטינים מקבלים את כספי המסים מישראל ואת החשמל מישראל. הפלסטינים יושבים עם ישראל ומדברים עם הישראלים. יש להם מחלוקות, אבל הם יושבים אתם".
ברק רביד מזכיר בעיתון הארץ כי סודאן אינה מוגדרת בחוק הישראלי כמדינת אויב, אולם בין שתי המדינות קיימת עוינות רבת שנים והן אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים. לפי החוק בסודאן, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאליה אסור לאזרחים סודאנים להיכנס. סודאן אירחה במשך שנים רבות מפקדה של חמאס והיתה בעלת ברית צבאית ומדינית של איראן ושל חיזבאללה.
פאדל, ראש מפלגת האומה, מונה לתפקידו במאי כחלק משורת חילופים שביצע ראש הממשלה הסודאני, חסן סאלח, בממשלת האחדות הלאומית. בראיון הזכיר שמדינות ערביות רבות מקיימות קשרים כאלה או אחרים עם ישראל והוסיף ש"הסוגיה השתנתה".
בתחילת השנה שעברה החל להתנהל בסודאן דיון ציבורי ער באפשרות לנורמליזציה ביחסים עם ישראל. הנושא נדון גם בוועידת הדיאלוג הלאומי הסודאני — מסגרת הכוללת את כל המפלגות והפלגים במדינה, כולל צבא סודאן, שנועדה להביא לסיום העימותים הפנימיים במדינה. במסגרת הדיונים ביחסי החוץ של סודאן בינואר תמכו שורה של ראשי מפלגות במדינה באפשרות לשנות גישה כלפי ישראל ולנרמל עמה את היחסים, כחלק מנסיון להתקרב לארה"ב ולהביא להסרת הסנקציות הכלכליות שמוטלות על המדינה. עם זאת, זו הפעם הראשונה בה נשמעת התבטאות כל כך חד משמעית מצד שר בכיר בממשלה בזכות נורמליזציה של היחסים עם ישראל.
השר הסודאני טען שהפלסטינים נושאים בחלק ניכר מהאחריות למצבם, ושגם מדינות ערב עשו טעויות רבות בנושא הפלסטיני, ובהן ההתנגדות בהצבעה על תוכנית החלוקה בעצרת הכללית של האו"ם ב–1947. "מדינות ערב ספסרו בסוגיה הפלסטינית לצורכי פנים", אמר. "סוגיית פלסטין עיכבה את העולם הערבי, והמשטרים הערביים דיכאו את העמים שלהם בשם המאבק למען פלסטין".
פאדל הוסיף שהפלסטינים לא הרוויחו דבר מהימנעותן של מדינות ערב מכינון יחסים עם ישראל. הוא שיבח את הטכנולוגיה הישראלית וכן את שיטת המשטר בישראל. לדבריו, "אפשר להסכים עם הישראלים ואפשר שיהיו מחלוקות עמם, אבל יש להם משטר דמוקרטי. הם מעמידים לדין את המנהיגים שלהם ושולחים אותם לכלא ויש להם שקיפות".
איראן השתמשה בסודאן כבסיס להברחות נשק לרצועת עזה במשך שנים, ואף הקימה סמוך לבירה חרטום מפעל ענק לייצור רקטות ארוכות טווח לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי. בין 2008 ל–2014 נרשמו כמה תקיפות אוויריות בשטח סודאן, של שיירות נשק שעשו דרכן לרצועת עזה, של ספינת נשק איראנית שעגנה בפורט סודאן ושל מפעל הרקטות. ממשלת סודאן ייחסה את כל התקיפות לישראל, שלא קיבלה את האחריות להן.
מסוף 2014 החלה סודאן לצנן את יחסיה עם איראן, על רקע לחצים כבדים מצד סעודיה. הסודאנים גירשו את נספח התרבות האיראני בשגרירות בחרטום וסגרו כמה מרכזי תרבות איראניים שפעלו במדינה. בהמשך הצטרפה סודאן לקואליציה שהקימה סעודיה למלחמה במורדים החותים בתימן, ובינואר 2016 ניתקה לחלוטין את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן בעקבות ההתקפה על שגרירות סעודיה בטהראן.
בספטמבר 2016 נחשף ב"הארץ" שעל רקע ההתרחקות הסודאנית מאיראן, פנתה ישראל לארה"ב ולכמה ממדינות האיחוד האירופי ועודדה אותן לשפר את יחסיהן עם סודאן ולנקוט כלפיה מחוות, במיוחד בתחום הכלכלי. פקידים ישראלים בכירים אמרו אז שהמסר הישראלי לארה"ב ולמדינות אירופה היה שאסור להתעלם מהצעדים החיוביים מצד סודאן ושיש לתגמל אותם בהתאם. אחד הצעדים שהציעה ישראל לכמה מדינות אירופיות לנקוט היה סיוע לסודאן בהתמודדות עם החוב החיצוני העצום שלה, המתקרב ל–50 מיליארד דולר, ושקילת האפשרות למחוק חלק מהחובות.
הוא נראה איש מתוק