החרדים הם המרוצים ביותר מתפקודן של המסגרות השונות בהן מתחנכים ילדיהם, כך עולה מניתוח שפרסם 'המכון החרדי למחקרי מדיניות'.
החרדים הם המרוצים ביותר מתפקוד הצוות החינוכי ומההתאמה של המסגרות לצורכי הילדים, בסביבות 95% בכל דרגי החינוך. אך הם הרבה פחות מרוצים מהתנאים הפיזיים של מוסדות החינוך וממיקומם. לעומת זאת, הדעה על תפקודה של מערכת החינוך בכללותה, נמוכה במיוחד בקרב החרדים ועומדת על 37% בלבד (בהשוואה ל-44% בחברה היהודית שאינה-חרדית ו-71% בקרב החברה הערבית).
הפער בין ההערכה החיובית של המסגרות השונות בחינוך החרדי לבין התפיסה הלא מחמיאה של המערכת בכללותה מבטא את ההערכה הנמוכה שהחברה החרדית מייחסת לתכנים החינוכיים והלימודיים המועברים במערכת החינוך הכללית, ומשקף גם את תחושת חוסר השוויוניות והאפליה שהחרדים מייחסים לממסד בכלל ולמערכת החינוך בפרט. רק 26% מהחרדים השיבו שהם מרוצים מהשוויוניות בהספקת שירותי החינוך, לעומת 41% בחברה היהודית הלא-חרדית.
עוד עולה, כי שיעור שבעי הרצון באוכלוסייה החרדית מהיחס של הצוות, גבוה במיוחד ונושק ל-100%! כמו גם לגבי שיעור ההורים החרדים הסבורים כי מסגרות החינוך של ילדיהם עונות לצורכיהם של הילדים – כ-95%. ואולם, בהיבטים הנוגעים לתנאים הפיזיים ולמיקום הגאוגרפי של מוסדות החינוך, הם מרוצים הרבה פחות. בכלל האוכלוסייה היבטים אלה זוכים להערכה נמוכה יחסית, אך אצל חרדים ההערכה נמוכה אף יותר.
לגבי התנאים הפיזיים בגן טרום-חובה ובגן חובה השיבו 75 אחוזים ו-69 אחוזים (בהתאמה) כי הם מרוצים, לעומת 83% ו-83% מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. התנאים הפיזיים הירודים, ובכללם צפיפות במוסדות הלימוד, הם פועל יוצא של השקעה נמוכה בתשתיות החינוך יחסית לצרכים. בשל הגידול המואץ במספר הילדים בחברה החרדית, משרד החינוך והרשויות המקומיות אינם עומדים בקצב הבינוי וההשקעות הנדרשים.
למרות השיעור הגבוה של שביעות הרצון ממסגרות החינוך השונות, כשבוחנים את שביעות הרצון של אוכלוסיות שונות מתפקוד מערכת החינוך הלאומית, עולה שרמת שביעות הרצון בחברה החרדית נמוכה במיוחד (37%). את הפער הגדול בין שביעות הרצון הגבוהה מכל מסגרות החינוך החרדי לבין חוסר שביעות הרצון ממערכת החינוך הלאומית ניתן לראות אף בשיעור אי-שביעות-הרצון שלהם מהשוויוניות בהספקת שירותי החינוך במדינה:
רק 26% מהחרדים מרוצים מהשוויוניות בהספקת השירותים של מערכת החינוך הלאומית, לעומת 41% מהציבור הכללי שהשיבו כי הם מרוצים. תחושת אי-השוויוניות בקרב החרדים משתקפת גם בשביעות הרצון הנמוכה שלהם, שתוארה לעיל, מהתנאים הפיזיים של מסגרות החינוך השונות וממיקומן.
כמו כן מציינים החוקרים שהשיעור הנמוך של שביעות הרצון ממערכת החינוך בכללותה באוכלוסייה החרדית, נובעת גם מחוסר ההערכה לתכנים החינוכיים ולתוכני הלימוד שמערכת החינוך הציבורית מספקת, ובשל התניית חלק ממימון המדינה לזרמי החינוך הלא רשמי בקבלת תכנית לימודי ליבה, ולנוכח המאבק הציבורי להכנסת לימודי ליבה לתכניות הלימודים במוסדות הפטור, המהווים כעשרה אחוזים מכלל מוסדות החינוך היסודי במגזר החרדי.
מקור: http://bizzness.net/
