הליצנים המפחידים שמחנכים את הדור הצעיר / מאמר

מאת הרב ישראל פרידמן, יתד נאמן

בהלת "ליצנים מפחידים" שוטפת את הארץ לאורכה ולרוחבה. בני נוער שעוטים תלבושות של ליצן ובמקרים אחרים רק מסכות, מגיחים מן האפלה בפארקים בהם שוהים בני נוער בימי חול המועד, ומטילים עליהם אימה באמצעות כלי נשק קר, אלות ואקדחי פלסטיק. המשטרה לכדה בירושלים בשרון, בצפת, שפרעם, נצרת, ראשון לציון בת ים, באר שבע, קרית גת ובמקומות נוספים, צעירים שיצאו למסעות סאדיסטיים שמטרתם לפגוע בסדר הציבורי ועלולים לגרום לפגיעות בנפש של צעירים מבוהלים. ה"בדיחה" החולנית שמצביעה על טירוף קולקטיבי, כמו תמיד, יובאה מחו"ל באמצעות התקשורת המקוונת – אם כל חטאת, שכבר הפילה ברשת המוני חללים.

בנוסף, רבים מהנערים שנעצרו הבהירו לחוקריהם שהם שאבו עידוד למעשה המטורף מתגובות שקבלו ברשת. אבל העובדה שתוך זמן כל כך קצר הצליח עיוות נפשי להפוך לתופעה חברתית מסוכנת ולא קטנת היקף, מצביעה על מצע רקב חינוכי שעליו מתפתחת פטריית הרעל. הרוע האנושי שאותו משקים, מזבלים, גוזמים ומטייבים באינטרנט, נזרע כבר בערוגות מוסדות החינוך הכלליים. אנחנו שמודים בכל יום "שלא עשני גוי" וקוראים בגלוי "אתה בחרתנו מכל העמים", לא יכולים להשלים עם מציאות כזו:

עדיין זכורים ממצאי הסקר שערך משרד החינוך והתבסס על תשובותיהם של למעלה מ-26 אלף תלמידים בכל הגילאים, שחשף את פניו המכוערות של ה"חינוך" בישראל – ולא הרבה השתנה מאז. 41% שתו משקאות עם ריכוז אלכוהולי גבוה ו25%  שתו עד כדי שכרות. 11% הודו בביצוע אלימות כלפי הצוות החינוכי ו-12% מתלמידי כיתות ד-ו סבלו מאלימות פיזית קשה – סחיטה ואיומים. נתון מטריד במיוחד חשף כי 10% מתלמידי י-יא ו-5% מתלמידי ז-ט צרכו סמים, חלקם סמים קשים. חלק מהתלמידים נושאים סכינים. פני מערכת החינוך כפני הנוער שפניו כפני הדור, שפניו כפני הכלב. הסקר המכונן חשף ככל שעולה גיל התלמידים החילוניים, הבעיה מחריפה – וגם שיעור הדיווח עליה יורד, וזאת בניגוד חריף לחינוך התורני שככל שהגיל עולה ויותר תורה נלמדת, כך גם הנערים הולכים ונבנים בצלם א-לוקים. אז איזה רעם צריך עוד להגיע, שיפשט את העקמומיות שבלב?  

אי אפשר לטעות במסקנות: עד כמה שכל מערכת חינוכית צריכה לעמול קשה כדי "לבנות אדם", מערכת חינוך המבוססת על תורה ומצוות, אינה מייצרת תופעות זוועה כאלה. זו הערובה היחידה להדברת המגמה, ואין אחרת. המרשם שלהם הקדיח את תבשילו של הנוער ומעשי ידיהם טובעים בים של כשלון למודי וערכי. החינוך החילוני איבד את בלמיו והחלודה משתרגת על הוויתו, כמו צמח מטפס. לא רק האלימות בבתי הספר ואובדן הערכים, גם הירידה ברמה הלימודית ובמבחני הדרוג העולמיים הפכו לתג היכר. ה"פרות הקדושות" שלהם כבר הובלו לבית המטבחים של התוצאות, אבל זה לא מונע את מאבקם של הורים במספר מקומות להלחם ב"הדתה" שאיננה קיימת במערכת החינוך.

להיפך: רוח של הארגונים הפלורליסטים עם זיקה לכתות ההרסניות שמנסות להשתרג על אילנו של עם ישראל, הצליחו לפלוש לתוך מערכת החינוך. אפילו המקצוע החדש של למודי יהדות שנכנס למוסדות הממלכתיים, מופעל על פי הרוח של גופים וארגונים בעלי זיקה לרוח עוקרת היהדות שורשית ברוח ישראל סבא. כשרואים את התוצאות המחרידות של חינוך שלא ברוח ישראל סבא, ההגיון היה מכתיב שיבה אל המקורות. נוסחה מנצחת לא מחליפים, אבל זה לא מה שקורה במציאות הארצישראלית, וילדי ישראל ממשיכים להיות תינוקות שנשבו בידי יהודים.

"יתד נאמן" חשף לא מכבר את המגמות המסוכנות בסדרת תחקירים והדברים הגיעו עד לוועדת החינוך של הכנסת, אבל משום מה כל מי שיכל לפעול – ועדיין, לא עשה דבר. הזחילה של עקירת היהדות לתוך המוסדות הממלכתיים וההפקרה של ילדי ישראל לתופעות של עיוותי נפש סאדיסטיים כתוצאה מעזיבת מקורות מים חיים והליכה לחצוב בורות נשברים, נמשכת ומידרדרת לתהומות חדשים ועמוקים יותר.

משטרת ישראל תעשה ככל שביכולתה כדי לעקור את עבריינות הנוער של הליצנים שמסכנים את שלום הצבור, אבל מישהו חייב לעצור את פעולתם של הליצנים המבוגרים עם המסכות שמתעללים בנוער הישראלי ומביאים אותו למקום שם צומחים ליצנים שמסכנים את שלום הצבור. הליצנות שבהוראת "יהדות" מסולפת שעוקרת את הדור הצעיר משורשיו, חייבת להבלם. המשטרה תטפל בתופעה הקשה ביד קשה, אבל משרד החינוך חייב לבצע טיפול שורש, להשיל את המסכה מפני הליצנים עם מסכות הד"ר והפרופ', ולעקור מהדור הצעיר את יצר לב האדם הרע מנעוריו בדרך האמיתית והיחידה שיכולה להניב את התוצאה הראוייה – חינוך לתורה ולמצוות, למוסר ומידות.   

החינוך ליהדות לא יכול להיות בידים של הללו. כבר ציטטנו לא אחת דבריו של מרן הגר"ז סורוצקין זצוק"ל (הדעה והדיבור, ספר שלישי, סימן ט"ו): "כלום אפשר למסור נכס יקר כזה, לידי אנשים שאינם מאמינים בו ואינם מעריכים אותו, ויש ביניהם שונאים אותו ונלחמים באמונה ובדת. ואני אמרתי לאחד השרים אילו הייתם אנשים ישרים, לא הייתם מקבלים על עצמכם דבר כזה… איך אתם, הבלתי דתיים, מקבלים על עצמכם, לתת דבר שאין בעצמכם?" חתול חוצות מורעב, לא יכול לשמור על שמנת. הילדים כבר מזמן שטופי מוח מהתקשורת האינטרנטית וכדי להחזיר את הגלגל, יש רק דרך אחת: למסור את חינוך הילדים לאלה שידעו לטפל בו אלפיים שנה. אלה שבמקום להקים גאונים וצדיקים נקיי דעת, הקימו דור  מעוות נפש בעלי תאווה מעוותת, לא יוכלו לעשות זאת.  

בתפילת הלל של חג הסוכות שזה עתה חלף-עבר עלינו לטובה הזכרנו "יברך יראי ד' הקטנים עם הגדולים". לכאורה הברכה צריכה להיות יברך את יראי ד' הקטנים והגדולים, גם את הקטנים וגם הגדולים?! אבל התשובה לכך טמונה במהותו של פרי עץ הדר – אתרוגיו של העם שיש בהם טעם וריח, תורה ומעשים טובים. מדוע נקרא האתרוג פרי עץ הדר? כי "טעם העץ וטעם פריו שווים", וכן כי הוא "דר באילנו משנה לשנה עד שבאין קטנים גדולים קיימים". ללא המשכיות ורציפות, ללא דור לדור יביע אומר, מקל השליחים לא יעבור. אם האתרוג לא ידור באילנו משנה לשנה עד שיבואו הקטנים שאז אפשר למסור להם את לפיד התורה בטהרתה,  לא יכול להיות המשך לכלל ישראל.

אבל אין זה מספיק, כי טעם העץ וטעם פריו חייבים להיות שווים. הדור הצעיר חייב להיות, להיראות, לנהוג, לחשוב, לחיות ולפעול, בדיוק כמו הדור הקודם. המקבלים צריכים להיות זהים לאלו שמסרו להם, כדי שבבוא העת גם הם יוכלו למסור לדור שיבוא אחריהם, ללא שינוי. רק באופן הזה, כשהקטנים הם עם הגדולים, אז יברך יראי ד'. אין הכוונה שיברך את הקטנים ואת הגדולים, כי הברכה להמשך הקיום היהודי חלה רק כשהקטנים הם עם הגדולים, ביחד רוחני וברצף דורות. כל השאר זו מסכה, כל השאר ליצנות שגוררת אסונות. ראו גידולים שגידלתם. השיבו את הגזלה מתחת ידכם ומסרוה לשלומי אמוני ישראל שכבר התנסו בזה והצליחו – ויפה שעה אחת קודם. 

הליצנים המפחידים עוברים על איסור וחייבים בידי שמיים

העגלה הריקה: נערים מתחפשים לליצנים ומעוררים בהלה ברחבי הארץ