הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, היא זרוע מרכזית של מדינת ישראל המטפלת באוכלוסיית ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות, והיא מנהלת רשימה לאומית ובה שמות ניצולי השואה ונפגעי התנכלויות הזכאים להטבות ממדינת ישראל וכן שמותיהם של חלק מהניצולים המקבלים גמלה מגורמים מחו"ל. בשנת 2017 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין הסיוע לניצולי השואה. בדוח הנוכחי מובאים ממצאי המעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שצוינו בדוח הקודם. להלן הממצאים על פי הפרמטרים שנבדקו בהתאם לאמור בדוח הביקורת הקודם.
ניצולים הזקוקים להבטחת הכנסה על מנת להתקיים – בביקורת הקודמת נמצא כי למעלה מ-51,000 מכלל הניצולים הזכאים למענק שנתי מכוח סעיף 4 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז -2007, מקבלים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 מבטל"א. משרד האוצר והרשות טרם מצאו פתרון לשפר את מצבם הכלכלי. בשנים שעברו מאז הדוח הקודם עלה שיעור הנזקקים להשלמת הכנסה השייכים לקבוצה זו של ניצולים מ-67% בשנת 2017 ליותר מ-70% בשנת 2019. המעקב העלה שליקוי זה לא תוקן אלא אף החמיר.
ביצוע סקר מקיף למיפוי צרכי הניצולים – בביקורת הקודמת נמצא כי הרשות לא ביצעה סקר מקיף להערכת מצבם וצרכיהם הפיזיים, הנפשיים, והכספיים של כלל אוכלוסיית ניצולי השואה לשם מיצוי הזכויות הניתנות על ידי כלל נותני השירותים לניצולים. המעקב העלה שליקוי זה תוקן חלקית. בביקורת המעקב נמצא כי הוקצה תקציב מיוחד לביצוע סקר בקבוצת ניצולים בעלי פוטנציאל למיצוי זכויות הניתנות על ידי הרשות, בסך של כ-13 מיליון ש"ח (וכן כ-4 מיליון ש"ח נוספים לגיוס כוח אדם לרשות).עם זאת, הסקר הקיף רק כ-22% מניצולי השואה ונפגעי ההתנכלויות.
הנגשת דירות לניצולים – בביקורת הקודמת נמצא כי החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה הפסיקה את תמיכתה התקציבית בארגונים חוץ-ממשלתיים לשם התאמה והנגשה של דירות ניצולים לצורכיהם המשתנים. המעקב העלה שהרשות, משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד השיכון במסלול הכללי (למוגבלים בניידות), אינם תומכים תקציבית בהנגשת דירות ניצולים. ליקוי זה לא תוקן ופעילות ארגונים חוץ ממשלתיים להנגשת דירות ניצולי שואה צומצמה במידה ניכרת.
מתן תוספת שעות סיעוד לנכי מלחמה בנאצים – בביקורת הקודמת נמצא כי נכי המלחמה בנאצים אינם זכאים לתוספת שעות סיעוד. המעקב העלה שליקוי זה לא תוקן. משרד האוצר והרשות לא פעלו למתן תוספת שעות סיעוד ל-100 הלוחמים הנותרים – נכי המלחמה בנאצים (שאינם ניצולי שואה). להערכת הרשות העלות של מתן תוספת שעות הסיעוד עומדת על כ-2.4 מיליון ש"ח לשנה.
מיפוי ואיתור של ניצולים מרותקי בית – בביקורת הקודמת צוין כי על הרשות למפות את אוכלוסיית מרותקי הבית, להעריך את מספרם בשנים הקרובות ולהציע תוכניות ייעודיות שיאפשרו לספק את מלוא צורכיהם בד בבד עם בחינת אפשרויות הסיוע בהפגת הבדידות. הגם שמגוון התוכניות לסיוע לניצולים מרותקי בית גדול יותר והתקציב של משרד הרווחה עלה, מיפוי ואיתור הניצולים הזקוקים לסיוע טרם הושלם
פעילות הצוות הבין-משרדי לטיפול בניצולים – בביקורת המעקב עלה כי הצוות הבין-משרדי שהוקם לשם תכלול פעולות הממשלה בתחום הטיפול בניצולי השואה אינו מקיים פגישות שוטפות ויש אי-וודאות לגבי המשך תפקודו.
אתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה – אתר האינטרנט, שהוא הכלי המרכזי שבידי הרשות להעברת המידע לאוכלוסייה בכלל ולניצולי שואה ובני משפחותיהם בפרט, טעון שיפור. למרות שקיים מידע כגון "טפסים של בקשה לאלמן/ה לפי הכנסה או מוגדל לפי הכנסה", טפסים ל"בקשה להלוואה" וכד', עדיין חסרים טפסים ממוחשבים להגשת תביעות לקבלת זכויות שונות ונדרש שיפור בהנגשת המידע והבהרת הזכויות לניצולי השואה.
ניצול תקציב משרד הרווחה לרווחת ניצולי השואה במסגרת "התכנית לנזקקים" – בשנים 2018 ו-2019 ניצל משרד הרווחה רק כ-30% מהתקציב הכולל של "התכנית לנזקקים" (שהסתכם בשנים אלה בכ-30 מיליון ש"ח), תוכנית שהוכנה לשם ביצוע פעולות רווחה עבור ניצולי שואה המקבלים הבטחת הכנסה (זאת להבדיל מהניצול המלא על ידו של תקציב "התכנית הלאומית"). בשל הניצול החלקי של תקציב "התוכנית לנזקקים" נבצר מניצולים לקבל שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות תגבור אספקת צרכים מיוחדים, פעולות רווחה מרחוק ותוכניות למרותקי בית שיכולות להפיג – ולו במעט – את תחושת הבדידות.
תמיכה בשירות לחצני מצוקה – שירות חיוני של לחצני מצוקה לכ-9,000 ניצולים נמצא בסכנת הפסקה מפני שחסר מימון להמשך השירות. ללא סיוע ממשלתי ראוי תתקשה הקרן לרווחה להמשיך את השירות, שממומן היום ברובו מתרומות.
בחלק מהנושאים נעשה שינוי בעקבות הביקורת הקודמת-
הגדלת זכויות ניצולים – מאז הביקורת הקודמת הוגדלו הזכויות שניתנות לקבוצת הניצולים שכבר הוכרו בעבר ומעגל הזכאים הוגדל על ידי הרשות ומשרד האוצר בשנים 2017 – 2019.
שיתוף מידע בין הגופים הנותנים שירות לניצולים – בביקורת הקודמת נמצא כי הביטוח הלאומי, הרשות, משרד השיכון, משרד הרווחה והקרן לרווחה אינם מעבירים ביניהם מידע במידה מספקת. המעקב גילה שהשתפרה מאוד העברת המידע בין הגופים , וכמה שירותים, כגון תוספת שעות סיעוד, ניתנים כיום באופן אוטומטי ללא צורך בהגשת בקשה.
מענק לניצולים מהחברה להשבת רכוש – בביקורת הקודמת נמצא כי שרת המשפטים דאז לא קבעה כללים להמשך הסיוע לניצולים הנזקקים לכך, שמימנה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה באמצעות נכסים שלא נמצא להם יורש. המעקב העלה שלאחר שנסגרה החברה להשבה, הרשות קיבלה עליה את מתן המענק השנתי לניצולים במקום החברה שנסגרה.
תכנית הנגשה לדיור הציבורי – בביקורת הקודמת נמצא שמשרד השיכון לא גיבש תוכנית להנגשת דירות של ניצולי שואה ונקבע כי על הרשות לסייע למשרד השיכון לגבש לפי הצורך תוכניות ייעודיות לניצולי השואה. המעקב העלה שמשרד השיכון גיבש תוכנית להנגשת הדירות לניצולי השואה הגרים בדיור הציבורי. לשם השלמת התוכנית עדיין זקוק משרד השיכון לתקציב נוסף בסכום של כ-21 מיליון ש"ח.
ניצול תקציב משרד הרווחה לרווחת ניצולי השואה במסגרת "התכנית הלאומית" – בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא השלים גיבוש תוכנית להרחבת היקף שירותי הרווחה והחברה לניצולי השואה, ולכן לא ניצל את התקציב של "התוכנית הלאומית". בביקורת המעקב נמצא כי משרד הרווחה מימש את התקציב הניתן לו לתוכנית הלאומית בהיקף של כ-58 מיליון שקלים לשנה (בשונה מהניצול החלקי של התוכנית לנזקקים).
מבקר המדינה ממליץ בין היתר כי הצוות הבין-משרדי יפעל להקמת נקודת מענה אחת שתרכז את כלל הזכויות והמענים הניתנים לניצולי השואה ויעקוב אחר מימוש זכויותיהם. כמו כן, יבחן אפשרות להגברת שיתוף הפעולה של משרד הרווחה עם ארגונים חוץ-ממשלתיים העוסקים ברווחת ניצולי השואה ואת התמיכה בהם, במקביל לגיבוש תוכניות למימוש התקציב בעצמו, וכן יעגן ויבטיח את המשך פעילותו השוטפת כדי להבטיח טיפול רציף בעניינים הקשורים לניצולי שואה.
