דו"ח בנק ישראל לשנת 2020 שפורסם היום (שלישי) מעלה כי שנת הקורונה לא החמירה את סיכון החוב של ישראל באופן ניכר. לפי הדוח, אם הממשלה תפעל לצמצום הגירעון באמצעות תכנית רב-שנתית, החוב שגויס השנה ובשנה שעברה לצורך כיסוי הגרעון יישחק בהדרגה.
למרות זאת, בבנק ישראל מזהירים כי שמירה על גרעון מבני גבוה עלול להגדיל את יחס החוב/תוצר של ישראל מעבר לרמה הנוכחית שעלתה באופן חריג בעקבות המשבר – זאת על אף ריביות נמוכות וצמיחה גבוהה. "על רקע הסיכונים הגיאו-פוליטיים הייחודיים של ישראל יש לנקוט משנה זהירות כדי למנוע התפתחות של מגמה זו".
בדוח מזהיר בנק ישראל שלא למהר להסיר את רשת הביטחון ביוני הקרוב – מועד סיום מתן המענקים ודמי החל"ת לעצמאים, בעלי עסקים ושכירים. לדברי בנק ישראל, אם שיעור האבטלה לא יירד מתחת ל-7.5%, לא יהיה נכון להסיר את רשת הביטחון הכלכלית בבת אחת, אלא להתמקד בעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות, הגברת הפיקוח על מי שלא חזרו לעבודה ומיקוד התמיכה בענפים שנפגעו יותר מאחרים.
בבנק אומרים כי יש להחיל מחדש את כלל הנומרטור (כל הוצאה תקציבית תהיה חייבת להתאזן על מנת לא לייצר גרעון), על מנת להעלות את הפיריון ולצמצם את הגרעון המבני. הם מסמנים מטרה של חזרה לחוב/תוצר של 60%, כפי שהיה לפני הקורונה – אך לשם כך נדרש הגרעון להיחתך ל-1.3% בלבד, לעומת 12.4% כעת.
על פי תחזית s&p, עד סוף השנה יופחת הגרעון ל-7.5% – עדיין רחוק מאוד מהיעד השאפתני של בנק ישראל. בבנק חותרים ליעד זה באמצעות חלופות של הידוק תקציבי, העלאת מסים ויצירת תכנית רב שנתית.
עוד מציעים בבנק ישראל להשקיע 3.3% תוצר באופן מתמשך בהגדלת הפיריון בדמות שיפור מערכת החינוך, תמריץ למגזר הפרטי להשקיע בהון פיזי, שדרוג תשתיות תחבורה ותקשורת וטיוב הסביבה העסקית (הפחתת רגולציה והסרת חסמים).
הדו"ח מנתח גם את הפגיעה בחברה הערבית, אשר לפי הדו"ח "הייתה במצב כלכלי פגיע עוד טרם המשבר, בגלל הכנסתם הנמוכה של רבים ממשקי הבית". בשנת 2018 כ-40% ממשקי הבית הערביים דיווחו כי הוצאותיהם גבוהות מהכנסותיהם, ללא יכולת להשתמש בחסכונות קודמים. זאת לעומת 10% בלבד בקרב היהודים. 18% ממשקי הבית הערביים התנהלו ללא חשבון בנק או עם חשבון בנק חסום.
"פגיעתו של המשבר הכלכלי באוכלוסייה הערבית אינו מוגבל רק לאלה שאיבדו את עבודתם, אלא נפגעו גם רבים שהמשיכו לעבוד", מציינים בבנק ישראל. "לימודיהם של הערבים במערכת החינוך ובאקדמיה נפגעו במידה ניכרת, וזאת בשל גישה מוגבלת לתשתיות ואמצעים המאפשרים למידה מרחוק. יש להפעיל תוכניות מעקב וסיוע לתלמידים וסטודנטים ערבים שנפגעו מהמשבר".
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש אתמול עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וקיבל ממנו את דו"ח בנק ישראל לשנת 2020 בלשכת רה"מ בירושלים. נתניהו אמר כי "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים, זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים".
לדברי ראש הממשלה: "הדו"ח הזה הוא דו"ח בהחלט מעודד, רב אתגרים, יש הרבה בעיות אבל יחסית לכלכלות המערב, לכלכלות המפותחות, שעליהן יש לנו נתונים, אני חושב שמצבנו טוב למדי, אך צריך שהוא יהיה מצוין".
בהתייחסות לקשר בין שיעור ההיי-טק בתוצר והפגיעה הכלכלית מהקורונה במדינות ה-OECD אמר רה"מ נתניהו: "זה נתון מדהים. גרף שמראה את עוצמת ההיי-טק. חוץ מאירלנד אנחנו במקום הכי טוב בעולם".
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר: "התוצר השנה התכווץ התכווצות עמוקה של 2.5% תוצר, אבל יחד עם זה בראייה בינלאומית זו התכווצות יחסית נמוכה יותר. זאת רבות בזכות ענפים עתירי טכנולוגיה, הייצוא וההיי-טק שלנו. מצד אחד, אני חושב שראוי לשמר את החלטות הממשלה לתת לחל"ת להמשיך עד יוני, ומצד שני, לא להכריז על הארכה שלו, לתת לאנשים להבין שהם צריכים לחזור למעגל התעסוקה".
"אנחנו כרגע בשלב שהאבטלה תרד בעקבות היציאה מהמשבר. עוד שלושה שבועות יהיו לנו נתונים טובים יותר של מה קרה בדיוק במארס, ואז גם נוכל להבין האם הירידה באבטלה היא רוחבית או שהיא ממוקדת בתיירות או באמנות. כמובן שההתייחסות שלנו להסדרה של האבטלה והחל"ת צריכה לבוא בקונטקסט הזה".
לסיום הוסיף רה"מ נתניהו: "שמחתי לשמוע שיחסית לכלכלות העולם מצבה של ישראל הוא טוב למדי אבל יש לנו עדיין אתגרים גדולים מאוד. צלחנו עד לרגע זה את הקורונה בצורה טובה, אפילו מרשימה, אבל עוד דרך ארוכה לפנינו".
