בית משפט השלום בצפת דחה תביעת לשון הרע על סך 30,000 ש"ח, שהגיש בעל עסק כנגד אחד מלקוחותיו, בכתב התביעה טען התובע כי לאחר שתביעה חוזית שהגיש נגדו הלקוח התקבלה חלקית, החל הלקוח לפרסם 'פוסטים' בפורומים של אתרי אינטרנט, המזהירים מפני התקשרות עם החברה תוך כינויו 'נוכל מפיל בפח לקוחות'.
קרא עוד:
[postim]
לדברי התובע, פרסום הפוסטים בשלושה אתרים פופולאריים, גרמו נזק לעסקו, שכן לקוחות פוטנציאליים סירבו להתקשר עמו, וכן פגעו בשמו הטוב ובמוניטין שלו.
ללקוח היה הסבר מעניין. ראשית הוא הודה במעשה המיוחס אך הסביר את המניע. לדבריו הכל דברי אמת, לרבות הפנייה לפסק הדין שניתן בתביעה החוזית. עוד טען, כי הרגיש חובה להזהיר את הציבור מפני התובע.
שופט בית משפט השלום בצפת אורי גולדקורן דחה את התביעה ואמר: "אנו מצויים בעידן 'הדור השני' ברשת (web 2.0), מקום בו הכל שותפים למתפרסם ברחביה, וכל אחד יכול לכתוב, להגיב ולפרסם את דעותיו, ולכן לדידו, יש צורך להתאים את דיני לשון הרע למצב החדש. אמנם הנתבע פרסם אודות התובע פרסומים לא נעימים, אך לא נראה כי היה בהם כדי לפגוע באמת בשמו או בעסקו, כמתבקש בחוק, וזאת לאור המיקום בהם פורסמו ואופי הרשת נכון לימינו".
"אמנם, כך נקבע, במישור התיאורטי פרסום שלילי על אדם עלול לפגוע בו ולהשפילו, בפרט כשהוא נעשה באתרים מוכרים, אולם בפועל, בהתחשב בכך שהפוסטים פורסמו בעמודים שכללו שיח גולשים בעניינים רבים אחרים, הרי שהדברים המשמיצים לא עמדו בפני עצמם, אלא נבלעו בהמון מידע אחר, ולפיכך- מוצדק במקרה זה לבכר את חופש הביטוי על פני ההגנה על התובע" דברי השופט .
השופט הוסיף וכתב כי אילו הייתה מתקבלת טענת לשון הרע, הייתה נדחית טענת ההגנה שהעלה הנתבע בדבר פרסום 'אמת', שכן כינוי התובע 'נוכל' ופרסום כי זכה בפסק דין, על אף שמדובר בזכייה חלקית בלבד- אינם 'אמת'
