מקרה מורכב הגיע לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה ובו פסיקה מעניינת של השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ, הקובעת כי אישה שעבדה אצל בעלה ופוטרה, זכאית לקבל דמי אבטלה.
קרא עוד:
[postim]
בית הדין עסק בתביעתה של אישה שהביטוח הלאומי דחה את בקשתה לקבלת דמי אבטלה, וזאת רק בשל העובדה שעבדה תחת בעלה. האישה לא התייאשה, והגישה נגדו תביעה לבית הדין לעבודה. העובדת לא סתם עזרה לבעלה, אלא עבדה באופן מסודר ועקבי, קבעה השופטת וקיבלה את התביעה.
המקרה הייחודי הוא בשל העובדה כי התובעת עזרה לבעלה בעבודתו, כאוסף דגימות מעבדה בקופת חולים. הבעל, שהתקשר בחוזה קבלנות עם שירותי בריאות כללית, נהג לאסוף בדיקות דם מהמרפאות ולהעבירן למעבדות. ולאור מחלתו האישה מילאה את מקומו.
עם סיום החוזה שבין הבעל לבין הכללית הסתיימה, הסתיימה גם עבודתה. התובעת פנתה לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, אלא שבביטוח הלאומי דחו את הבקשה בטענה שהאישה בסך הכל עזרה לבעלה, ועזרה משפחתית אינה מזכה אותה במעמד של עובדת שזכאית לדמי אבטלה.
בית הדין שמע מהבעל כי לאחר שעובד אחר שהעסיק עזב, הוא שכר את אשתו לעבודת האיסוף והחלוקה, כאשר הוא היה מסיע אותה ממקום למקום. לטענתו, העסיק את אשתו כעובדת לכל דבר, שילם בגינה את מיסים ודיווח עליה כעובדת לביטוח הלאומי.
בית המשפט קיבל את התביעה, לאחר שקבעה כי סממנים רבים במסגרת ההעסקה בין התובעת לבעלה, מעידים על קיומם של יחסי עובד-מעביד. השופטת, פסקה כי אמנם משכורתה של התובעת לא שולמה באופן מסודר, אולם בעלה הנפיק לה תלושי שכר, ודיווח עליהם לביטוח הלאומי ולמס הכנסה. כמו כן, העובדה שהבעל העסיק עובד אחר לפני ששכר את התובעת, מעידה על כך שאכן נזקק לעובד שיבצע עבורו את העבודה.
בית הדין פסק כי גם אם נותר ספק כלשהו, מאחר שמדובר בתחום הביטחון הסוציאלי, יש לפרש את החוק לטוב התובעת- המבוטחת. התביעה התקבלה כאמור, והביטוח הלאומי חויב לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט של 5,500 שקל.
