מאגרי הגז שהתגלו בשטחה הימי של מדינת ישראל מסעירים את טובי הכלכלנים והפוליטיקאים בוויכוח על גובה התמלוגים שייגבו מחברות הגז. רק לפני כשלושה שבועות בעת שנדרש ראש הממשלה להסביר את התפטרותו של דייויד גילה, אמר נתניהו כי "במדינות רבות אחרות לקחו קו שהיה פופולארי בזמנו ולאחר שנים התברר שהגז נשאר מתחת לאדמה".
בשנים האחרונות חוזרים נציגי הממשלה שוב ושוב על המנטרה "שהגז לא יישאר בים", אלא שעפ"י נתוני חברות הגז מתברר, כי גם לכשיוציאו את הגז ממעמקי הים התיכון, החיבור לאספקה עבור הצרכן הסופי עודנה ארוכה.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, עסקה היום בחיבור מפעלי התעשייה לגז לנוכח הבירוקרטיה שמונעת ממאות מפעלים לקבל אספקת גז טבעי זול ונקי, שיוזיל את עלויות האנרגיה וכפועל יוצא להוזיל את יוקר המחייה. היו"ר כבל התייחס בפתח הדיון לנתונים לפיהם רק 10 מתוך כ-1,000 מפעלים מחוברים לגז טבעי וכינה אותם מעליבים ומביכים. "אנחנו כאן כדי להבין מדוע רק 10 מפעלים מחוברים ומה צריך לעשות כדי להסיר חסמים", אמר.
סגן מנהל רשות הגז במשרד האנרגיה, קונסטנטין בלוז, אמר כי כמעט שליש מצריכת האנרגיה כיום מסופקת על ידי הגז הטבעי, רשת ההולכה כבר נפרסה ורשת החלוקה נפרסת והוכלת להתחבר אל המפעלים. לטענתו, ההערכה היא כי פוטנציאל החיבור לגז טבעי עומד על 400-500 מפעלים בלבד, והעריך כי ניתן לחבר את עשרות המפעלים החתומים על חוזי אספקה תוך כשנתיים וחצי.
קרא עוד:
[postim]
מנכ"ל סופרגז, אייל חנקין, סיפר לחברי הוועדה כי יש 600 אלף בתי אב של עובדים ב-2,000 מפעלים שאפשר לחבר לגז. "את מגבות ערד המדינה סגרה ובפרי גליל מתווכחים על 4.5 מיליון שקל אותם המפעל יכול לחסוך כל שנה אם יחובר לגז", אמר. הוא ציין כי החברה לא הצליחה במשך 6 שנים להכניס צינור גז לעיר רחובות, בגלל הצורך באישורים מגופים שונים כמו החברה הלאומית לדרכים (מע"צ), הרכבת, מקורות ועוד. בתשובה לשאלת ח"כ רחל עזריה אמר חנקין כי בירושלים לא יהיה גז גם בעוד 10 שנים. הבעיות העיקריות, לדבריו, הן הצורך לתאם הקמת תשתיות "עם כל העולם" והצורך לעמוד בדרישות רשות הגז שמשתנות חדשות לבקרים.
מנהלי המפעלים: הליך החיבור נמתח על פני שנים ארוכות
בדיון הופיעו מספר מנהלים שהמחישו בדוגמאות מעשיות את הקושי בחיבור לגז. סמנכ"ל מפעל גלעם, רמי גרבלי, שסיפר לנוכחים כי המפעל שלו הוא צרכן אנרגיה משמעותי ויכול לחסוך 7-8 מיליון שקל בשנה במעבר לגז טבעי – דבר שיעביר את המפעל מהפסד לרווח. "זה דרמטי מאוד ל-240 העובדים", אמר. הוא הסביר כי הרגולציה ושינוי ההנחיות גורמים למצב של חוסר ודאות ומורידים לטמיון השקעות. "קנינו מבער ובגלל שהשתנתה הרגולציה הוא הפך ללא רלוונטי", אמר גרבלי. מנכ"ל פניציה, ערן חייבמוביץ, הוסיף כי עברו 28 חודשים מאז שהמפעל חתם על הסכם ועד שחובר לצינור הגז. "הבעלים האמריקאים הקודמים של המפעל נפגשו ב-2012 עם כל מי שצריך, ראש הממשלה, שר האוצר, שר הכלכלה, והתרשמו שהמדינה לא מתכוונת לקדם את החיבור לגז לכן החליטו להכניס את המפעל להקפאת הליכים", אמר. הוא הוסיף כי בעוד שבאירופה הסבה לגז עולה 3 מיליון שקל בישראל העלות עומדת על 19 מיליון שקל. מנכ"ל נגב גז טבעי, משה שפיצר, טען כי צריך לבזבז 900 ימי ניירת כדי לחצות את הבירוקרטיה בעוד שזמן העבודה לחיבור עיר כמו ירוחם עומד על 120 ימי עבודה בלבד.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי הוא אופטימי באשר לפעילות משרדי הממשלה ואף ציין כי קיימת הצעת חוק לקיצור הליכים סטטוטוריים שהוא מקווה שתעבור במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. הוא התייחס להנחת הצנרת במפעל ואמר כי הממונה על הבטיחות במשרד האנרגיה, יאשה יורבורסקי אחראי על כל ברז גז. לדבריו, "זה כמו שרשות החשמל תהייה אחראית על כל שקע במפעל. כמו שאני אחראי על טיפול בכל דבר אחר שקשור לבטיחות במפעל אני צריך להיות אחראי גם על בטיחות הגז ולא נצטרך ללכת על כל ברז ליאשה".
יורבורסקי טען מנגד כי המצב הוא מצוין. הוא ציין כי בעוד במקומות אחרים בעולם צנרת הגז מרוחקת מבנייני מגורים, בישראל המרחק הוא לעיתים 30 מטרים בלבד. "10 שנים יש גז טבעי ללא תקלות וללא אף נפגע. התקנים המחמירים נכתבו בדם של אנשים", אמר. עם זאת היו"ר כבל הבהיר כי אף אחד לא רוצה שמישהו ייפגע, אבל אי אפשר להמשיך עם מצב שבו חיבור מפעל עומד על פרק זמן של שנתיים וחצי. הוא אף ציין כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, נדרש לעניין בחוות דעת אותה כינה "ריב סמכויות".
"התקנים המחמירים נכתבו בדם של אנשים". ביתם של בני משפחת טופאן
שנהרגו בפיצוץ הגז, י"ט שבט תשע"ד (צילום: פלאש 90)נציג משרד האוצר, אמיר רשף, הציג מספר צעדים שהדרגים המקצועיים מתכוונים בקרוב לבחון עם גורמים משפטיים ועם השרים, על מנת לשחרר חסמים. הוא ציין את ביטול הצורך בהיתר בנייה וכן אמר כי צריך לטפל גם בנושא תיאום התשתיות וכן לשנות את מודל הרגולציה כך שלא כל מפעל יצטרך להגיע לרשות הגז.
היו"ר כבל אמר כי "המעכבת הראשית של החיבור היא המדינה עצמה ואין מי שיפקח עליה. גם הכנסת, שעסוקה רוב הזמן בחקיקה במקום לפקח על הממשלה, נכשלה כישלון חרוץ". הוא אף התייחס לפרטים שפורסמו תוך כדי הדיון, לפיהם שר הכלכלה ח"כ אריה דרעי מתכוון להגדיל את תקציב קרן הסיוע למפעלים לביצוע הסבה לגז טבעי ואמר: "במשרד הכלכלה לא הבינו שזה לא שאלה של כסף אלא האם מדובר בפרויקט לאומי או לא". היו"ר כבל השתמש במילים קשות וכינה את המצב "שילוב של טמטום רשעות וחלמאות". הוא הבהיר כי בכוונתו לטפל במצב באופן אישי ולקיים פגישות עבודה בנושא בשבועיים הקרובים. כמו כן הוא דרש מכל גוף להעביר לוועדה נייר עמדה תמציתי ובו פירוט החסמים בתהליך החיבור והבהיר: "הוועדה תעשה הכל כדי שהמפעלים יחוברו לגז".
צילום ראשי: משה שי-פלאש 90
