הערב, ט' תמוז, יצוין חצי יובל, 25 שנה להסתלקותו של כ"ק האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זצוק"ל. הרבי זצ"ל היה מראשוני הפעילים למען הציבור הספרדי ותדיר היה זועק ומתריע על נגע האפליה והגזענות. קשר ייחודי היה בין האדמו"ר למרן הגר"ע יוסף זצ"ל.
לרגל יומא דהילולא, ערכו בעיתון 'הדרך' ביטאונה של תנועת ש"ס, ראיון עם נאמן בית אדמו"רי צאנז, הרה"ח רבי בן ציון רייך, שהיה גם ממקורביו של הגר"ע יוסף זצ"ל, שסיפר על הקשר המיוחד בין גדולי ישראל.
בראיון לאברהם דוב גרינבוים ושמעון ליברטי, חשף הרב רייך, התבטאות נדירה של ה'שפע חיים' כלפי הגר"ע: "כשחנכו את הבניין החדש של בית החולים לניאדו בנתניה, שהרבי הקים, הרבי הזמין את מרן למעמד חנוכת הבית. באותה תקופה מרן עוד היה הרב הראשי, והיו מי שאמרו לרבי שאולי כמה גורמים שמתנגדים לרבנות הראשית לא ירצו לבוא למעמד והרבי הגיב בחריפות: 'שלא יבואו, אני מעדיף שהרב עובדיה יבוא'. מרן הקדים להגיע למעמד ונכנס לחדרו של הרבי, והם שוחחו יחד זמן ארוך. זאת הייתה ככל הנראה הפגישה פנים אל פנים הראשונה ביניהם".
"בתשמ"ג היה היסוד של מפעל הש"ס, שהרבי ייסד ועשו מעמד אדיר בהשתתפות כל גדולי הדור מכל החוגים. מחמת שהשתתפו עשרות רבנים, עשו חלוקה שמכל חוג יישא דברים אחד מגדולי הדור, כך למשל ה'פני מנחם' מגור נשא דברים בשם קהילות החסידים והגאון רבי משה שמואל שפירא בשם ראשי הישיבות הליטאים וכמובן מרן נשא דברים כמיצגה של יהדות ספרד. במפעל הש"ס ובכולל ש"ס למדו יחד כולם מכל המגזרים ומכל החוגים, זאת תמיד הייתה השיטה של הרבי. בנוסף, מרן הגיע כמה פעמים לקריית צאנז ומסר שיעורים בישיבה ובבית המדרש הגדול בקריה".
הרב רייך מסביר כי, "הרבי מאוד העריך את כוחו של מרן שהצליח להחזיר מאות אלפים לכור מחצבתם וזאת על ידי לימוד תורה, על ידי שכיתת את רגליו מעיר לעיר וממקום למקום להפיץ תורה. זאת הייתה גם הדרך שהרבי אחז שכך צריך לקרב ולהחזיר בתשובה, רק באמצעות לימוד תורה וכשהוא ראה את הדרך שמרן פועל בה ועושה גדולות ונצורות, מה שאין הפה יכול לספר, הוא מאוד העריך את זה".
כאמור, האדמו"ר ה'שפע חיים', פעל רבות למען בני עדות המזרח. בשנת תשכ"ג, הקים האדמו"ר ישיבה לצעירים ספרדים בקריית צאנז, בשם ישיבת מהרש"ד, בה למד גם במשך תקופה יו"ר ש"ס השר אריה דרעי.
בנאום שנשא בי' אדר תשכ"ד, פרש הרבי בהרחבה את דעתו בנושא: "יש להקדיש תשומת לב למצב הספרדים ובני עדות המזרח שעזבום לנפשם. בפקידות הגבוהה אין להם חלק ונחלה ומכל משרה מכובדת הם מרוחקים. נזכרים בהם רק כשרוצים להעבירם על אורח חייהם ואין זה פלא שלבושתנו יהדות אלג'יריה פנתה עורף לארץ ישראל ובחרה להגר לצרפת בטענות של אפליות בין – עדתיות. אני משוכנע שרק מי שקשור לתורת ה' משוחרר מכל דעה קדומה הנוהגת אצל הגויים ביחס לצבעו של בן אדם. והניסיון הוכיח מכמה וכמה מדינות שרק ב"שמע ישראל" אפשר לאחד את כל שבטי ישראל כאיש אחד ובלב אחד".
"אני מכיר באופן אישי מתוך עבודתי בשטח לימוד התורה לבני עדות המזרח, שלמענם הקמנו ישיבה בקרית צאנז. ונוכחתי שיש להם כישרונות מזהירים. ראיתי בחורים ספרדים העולים בהרבה בכישרונותיהם ותכונותיהם על האשכנזים".
"לדאבוננו גם חלק מיהדות החרדית לקוי ביחסו כלפי היהדות הספרדית. וזה לדעתי משגה חמור והרבה תוצאות קשות נובעות מכך. ואדרבה, יש לקרבם בחבה ליהדות ולתורה, באחווה ורעות ולסייע להם בכל האפשרות".
"הספרדים הם הם דור העתיד. הילודה אצלם בעליה ברוך ה', ואילו הגויהודים (כך כינה הרבי את פורקי העול והלוחמים נגד הדת) עושים תעמולה למען צמצום הילודה בקרב היהודים ח"ו, מלבד שזה נגד תורתנו הקדושה אין הם מתחשבים גם עם הסכנה הנשקפת מזה לישוב היהודי ח"ו, לנוכח העובדה שבני המיעוטים מתרבים בקצב מהיר, וכבר התריעו על דבר זה גם מנהיגים חילוניים. עלינו להכניס את אחינו הספרדים במסגרת תורנית נאותה ולחנך אותם לבל יסטו מאורח חייהם המסורתי, ולשמור על אורח חייהם משנות דור ודור".
הקשר בין ה'שפע חיים' והגר"ע המשיך גם לאחר פטירת הרבי, עם בנו האדמו"ר מצאנז שליט"א. פחות מחודשיים קודם פטירתו של הגר"ע באלול תשע"ג, הגיע האדמו"ר לביקור במעונו של הגר"ע, שהעלה על נס את דמותו של אביו ה'שפע חיים' והתבטא: "לאביכם לא היה הבדל בין העדות, הוא אהב את הספרדים, הוא היה רבי ספרדי".
