היועמ"ש דוחה את החלטת התובעת בהאג: "נמהרת ובלתי מתקבלת על הדעת"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב להחלטת תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כי קיימת עילה לפתוח בחקירת פשעי מלחמה של ישראל בעזה ובגדה המערבית ומסר כי הוא "דוחה אותה בתקיפות". לדבריו, "מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית, המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבין-לאומי והערכים ההומניטריים".

"מחויבות זו עמדה ועומדת איתנה במשך עשורים, דרך כל האתגרים והזמנים הקשים שמדינת ישראל ניצבה מולם. היא נטועה באופיה ובערכיה של מדינת ישראל, ומובטחת על ידי מערכת משפטית חזקה ועצמאית, ששמה הולך לפניה בכל העולם. אין כל מקום להתערבות שיפוטית בין-לאומית במצב זה, מצדו של בית הדין שאמור היה לטפל בזוועות החמורות ביותר במקומות בהם שלטון החוק קרס".

מנדלבליט מוסיף כי, "בנסיבות אלו, העובדה שתובעת בית הדין בחרה לקדם הליכים בעניינה של מדינת ישראל, בעקבות פנייה של הרשות הפלסטינית – בלתי מתקבלת על הדעת. יתרה מכך, כפי שעולה מחוות הדעת שפרסמתי ביום שישי האחרון, לבית הדין אין ולא יכולה להיות סמכות שיפוט מסיבות משפטיות ברורות, ושום לוליינות משפטית לא תשנה זאת".

"התובעת טוענת שהרשות הפלסטינית היא מדינה אף על פי שברור וגלוי שהרשות הפלסטינית אינה מדינה. התובעת ממשיכה וקובעת מהו השטח של אותה "מדינה", על אף שהצדדים הסכימו לפתור את המחלוקת ביניהם לגבי אותו שטח במסגרת משא ומתן עתידי. יש להצטער על כך שתובעת בית הדין סירבה להתעמק בחוות הדעת, למרות שהיתה לה הזדמנות לעשות זאת בטרם נחפזה לקבל החלטה".

היועמ"ש מפנה לחוות הדעת שפרסם בשישי ואומר כי, "מדובר במסמך מפורט, יסודי ומנומק שמניח שורה ארוכה של טיעונים ואסמכתאות לכך שבית הדין איננו יכול לקנות סמכות ביחס לסכסוך בין ישראל והפלסטינים. לו הייתה התובעת מקיימת בחינה אמיתית, בלב פתוח ובנפש חפצה, של הנושאים המשפטיים שבפניה, היה עליה ללמוד היטב את המסמך ולקיים דיון מקיף ומעמיק בתוכנו. לא ברור מדוע אצה לה הדרך לקבל החלטה נמהרת ולא מבוססת שכזו".

ארה"ב על ההחלטה בהאג: "לא מוצדקת – מכוונת באופן לא הוגן נגד ישראל"

משרד החוץ ומשרד המשפטים מסרו תגובה משותפת אחרי ההחלטה: "החלטת התובעת שלא לסגור את התיק הפלסטיני הקורא לחקירה פלילית של ישראלים היא מופרכת ומקוממת. בית הדין מוסמך לדון רק בעניינים שהופקדו בידיו על ידי מדינות ריבוניות. האמת הפשוטה היא כי אין מדינה פלסטינית ואף פעם לא הייתה כזאת. לכן, לבית הדין אין כל סמכות לדון בנושא זה. כל אמירה אחרת היא לוליינות משפטית מעוותת. אין עוררין כי לישראל, מדינת העם היהודי, זכויות היסטוריות ומשפטיות איתנות בארצנו. הצדדים הסכימו שסיום הסכסוך ביניהם יושג במשא ומתן ישיר. הפלסטינים מתחמקים ממשא ומתן ומפירים באופן רצוף ושיטתי את מחויבויותיהם, כולל בעצם פנייתם לבית הדין".

"מוקדם יותר היום פרסם היועץ המשפטי לממשלה מסמך מקיף המציג את עמדתנו המשפטית ביחס להיעדר סמכות השיפוט של בית הדין. המסמך גובש במשך כשנה ובידיעת התובעת. על פי כל אמת מידה של צדק והוגנות, לא ייתכן כי התובעת תחליט בנושא זה עוד בטרם בחנה באופן רציני ולעומקה את עמדתנו הכתובה. התובעת נגררה אחרי המניפולציה הפלסטינית שמטרתה ניצול לרעה של בית הדין כ'כלי נשק' פוליטי. הניסיון להפוך סוגיה מדינית למשפטית, מעמיד מכשול כבד בפני הצדדים לסיים את הסכסוך. החלטתה לא רק שאינה משרתת את ערכי הצדק והשלום, אלא חותרת תחתם".

"סמכות אינה עניין טכני – היא הדבר שמבחינה בין גוף שיפוטי לגוף פוליטי. בהתעלמות משרד התובעת מכללי הסמכות של בית הדין הוא למעשה נתן יד לשימוש פוליטי בבית הדין – דבר המהווה פגיעה אנושה בכל טענה ליושרה משפטית של מוסד זה. ישראל, כמדינה שקמה לאחר זוועות השואה שפקדו את העם היהודי, הייתה בין הראשונות לתמוך ברעיון של הקמת בית דין פלילי בינלאומי. עם זאת, ישראל, כמו מדינות אחרות, לא הצטרפה לאמנת רומא בשל החשש הממשי כי בית הדין ינוצל ככלי פוליטי ולא ימלא את ייעודו. היום הוכיח משרד התובעת כי חששות אלה, והביקורת הגוברת על בית דין שאיבד את דרכו וסמכותו המשפטית והמוסרית, היו נכונים וצודקים", נמסר ממשרדי החוץ והמשפטים.