הוועדה המיוחדת להצעת חוק יסוד הממשלה "תיקון – ממשלת חילופים" בראשות ח"כ איתן גינזבורג מ'כחול-לבן' התכנסה הלילה (בין רביעי לחמישי) בעקבות העובדה שהקואליציה ביקשה להכניס שינוי בסעיף 7 לחוק יסוד הממשלה (שעוסק בנוקשות הסעיפים ורוב נדרש של 70 חברי כנסת לכל שינוי שיבקשו לעשות באחד מסעיפי חוק זה לאורך הקדנציה) שנדון קודם לכן במליאה במסגרת הדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
השינוי שמבקשת הקואליציה להכניס לחוק היסוד, נועד להבהיר מה יקרה, אם בניגוד להחלטה המקורית של החקיקה (בהתאם להסכם הקואליציוני), שהכנסת ה- 23 תכהן 3 שנים בלבד, תהיה החלטה להאריך את כהונתה בעוד שנה ל- 4 שנים. עפ"י הייעוץ המשפטי, הדבר דרש הבהרה מיוחדת, שמכיוון שבהארכה זו לא עוברים 4 שנים (זמן הכהונה הקצוב לכהונת הכנסת באופן רגיל), לא יהיה צורך ברוב של 80 חברי כנסת ובהתקיימות של נסיבות מיוחדות להארכה זו, דבר שקובע חוק יסוד הכנסת למקרים בהם הכנסת מבקשת להאריך את כהונתה מעבר ל- 4 שנים.
כלומר, מכיוון שאין בהארכת הכהונה, אם אכן יוחלט לעשות זאת, מ- 3 שנים ל- 4 שנים חריגה מזמן הכהונה הקבוע בחוק יסוד הכנסת (סעיף 9א'), הרי שלא נדרש כעת לתקן את חוק זה וניתן להסתפק בהבהרה באמצעות תיקון החקיקה שמבצעת הוועדה כעת בחוק יסוד הממשלה (הנוכחי שכבר נדון במליאה) וזאת, כפי שנאמר לעיל', בעקבות דרישת הייעוץ המשפטי. זאת למרות שהאופוזיציה דרשה לתקן קודם את סעיף 9א' בחוק יסוד הכנסת, טרם חקיקת חוק יסוד הממשלה שעליו דנים בימים האחרונים ושמהווה בסיס לממשלת הרוטציה.
בשעות 8:00-6:00 בבוקר תצביע הוועדה המיוחדת על ההסתייגויות ועל החוק, כולל הרביזיות. ב-9:00 בבוקר תחודש ישיבת המליאה להצבעות לקריאות 3-2 על הצעות החוק. הוועדה המסדרת החליטה כי דיון המליאה יתחדש מחר בשעה 09:00, עם המשך ההצבעה על הסתייגויות לחוק יסוד הממשלה כאשר לרשות קבוצה ב' (האופוזיציה המיועדת) עד 400 הסתייגויות, ולרשות קבוצה א' (הקואליציה המיועדת) עד 20. ההצבעות השמיות יתקיימו על פי מה שנותר לצדדים מהסיכום המקורי.
היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי הסביר כי "הסוגיה שעל הפרק עלתה באחד הדיונים, והיא הרוב הדרוש להחזרת כהונת הכנסת למועדיה המקוריים מ-3 שנים ל-4 שנים. חוק יסוד ממשלת החילופין קובע בסעיף 8א' שהממשלה שתיבחר בכנסת הנוכחית תהיה ל-3 שנים. השאלה הייתה באיזה רוב אפשר להחזירה לכהונה של 4 שנים. אנחנו סברנו שמתקנים את חוק היסוד באותו רוב של 70, שהוא רוב השריון שנקבע בחוק, אך עלתה גישה שונה (דעת האופוזיציה (א"ק)), שלפי חוק יסוד הכנסת, הארכת כהונה מחייבת רוב של 80".
נציג היועץ המשפטי לממשלה לממשלה, עו"ד איל זנדברג, הצטרף לדיון בשיחת וידאו ואמר כי "כל ההסדר מלכתחילה קציבת הכהונה ל- 3 שנים בעייתי, מהעניינים הכי רגישים בדמוקרטיה, זכות האזרח להחליף את השלטון בזמן קצוב אחת לזמן, אך מברך שהכנסת מוצאת לנכון להבהיר מה ייעשה במעבר מ- 3 שנים ל- 4 ומה יהיה הרוב הדרוש כדי שלא יהיו ספקות במועד עצמו".
"בשורה התחתונה – התחום שנתנו אפשרי חוקתית ולא חוצה את תקופת ארבע שנים, תום תקופת הכהונה, אם היה חורג מארבע שנים היינו מרימים דגל שחור. בגלל שנעשה ביחד באותו סעיף בהוראת שעה לכנסת הנוכחית לא ניתן לומר שלא חוקתי. לדעתי לא תהיה אפשרות להאריך מעבר רק לפי סעיף 9א – נסיבות מיוחדות וחריגות ורוב של 80 ח"כים".
"כלומר", אמר נציג היועמ"ש, "מקצרת לשלוש שנים ומאפשרת להאריך לארבע שנים. רק מעבר לארבע צריך את 9א. עכשיו לא צריך את 9א. אם מאפשרים להאריך לוודא שאין מניפולציה. המטרה למנוע מניפולציות שיימנעו משחקנים אחרים מתוך המערכת או מחוצה לה להחליף את השלטון".
ח"כ אבי ניסנקורן (כחול-לבן) הסביר מדוע הקואליציה ביקשה לעשות את השינוי (בחוק הרוטציה (א"ק)): "המשמעות להחזיר למצב הרגיל של הכנסת הנוכחית. קיבלנו את ההמלצה של הייעוץ המשפטי, שהדברים יהיו ברורים. עדיף לעשות תיקון רגע לפני החקיקה מאשר אחרי. הסרת הספק חשובה למרות שהסעיף גם במקורו קובע 70 ולכן אמרנו לפני הקריאה השניה והשלישית נסיר הספק הזה".
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד בליי סיכם: "ההסדר הזה מאפשר להחזיר לכהונה המקורית (של ארבע שנים (א"ק)). ברור שמה שמעבר לזה זה משהו אחר לגמרי. כל הדבר הזה (השינוי שמבצעת הוועדה כעת בחוק הרוטציה (א"ק)) לא נועד להאריך את הכהונה מעבר לארבע שנים".
"יש פה שינוי כללי המשחק אחרי שהמשחק כבר התחיל"
ח"כ יואב סגלוביץ' מ'יש עתיד-תל"ם' טען כי "לסעיף ברגע שהוא נפתח יש השלכות רוחביות. זה תיקון שמשפיע בעיקר על יכולתה של האופוזיציה. יש גם משמעויות נלוות כמו לדוגמה נושא התפקידים בעת הארכה, המשמעות היא שגנץ ממשיך להיות רה"מ לעוד שנה?. החוק הזה הוא חיפוף על חיפוף. זה תיקון יותר מדי משמעותי כדי לחוקקו כך. קיבלו פה החלטה פוליטית ורוצים לחוקק אותה משפטית".
ח"כ מאיר כהן אמר כי, "אתם מתגלים כרפורמיסטים חסרי רסן, הלהיטות והזחילה לממשלה מביאה אתכם לשבת בוועדות מבולבלים לגמרי. חצי שנה לפני ה-3 שנים אני רוצה להאריך ל-9 חודשים, זה אפשרי? והאם אפשר להוסיף שוב 9 חודשים לפני תום ההארכה?". ח"כ אלעזר שטרן הוסיף כי "3 שנים זה ה-4 החדש. אתה נותן לשליט להחליט שהוא מאריך לעצמו את הקדנציה ואי אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו". ח"כ אלכס קושניר שאל "האם לפי החוק הזה האפשרות היחידה היא להחזיר לכהונה של 4 שנים? או מועד אחר? האם ההארכה שניתנת כאן היא חד-פעמית? האם לא יכול להיות מצב שאחרי הארכה ראשונה תהיה הארכה נוספת?"
היועץ המשפטי, עו"ד בליי השיב: "חשבנו שזה בעייתי לקבוע 3 שנים באופן חד-צדדי אם כי לא אסור לעשות זאת בחוק יסוד. כיועצים משפטיים, בהינתן הצעת חוק, אנחנו מנסים להסיר עמימויות, להפכה כמה שיותר קוהרנטית ובהינתן הבעייתיות הזו להחזיר לתקופת הכהונה המקורית".
עו"ד בליי הוסיף: "הסוגיה שעל הפרק עלתה באחד הדיונים, והיא הרוב הדרוש להחזרת כהונת הכנסת למועדיה המקוריים מ-3 שנים ל-4 שנים. חוק יסוד ממשלת חילופין קובע בסעיף 8א' שהממשלה שתיבחר בכנסת הנוכחית תהיה ל-3 שנים. השאלה הייתה באיזה רוב אפשר להחזירה לכהונה של 4 שנים. אופציה אחת הייתה אותו רוב של 70, שהוא רוב השיריון. אנחנו סברנו שמתקנים את חוק היסוד באותו אופן של 70 אך עלתה גישה שונה של סעיף 9א' לחוק יסוד הכנסת הקובע שהארכת כהונה מחייבת 80 חברי כנסת ובנסיבות מיוחדות והכוונה לנסיבות כמו מלחמת יום כיפור. זה סעיף אנטי דיקטטורה הארד-קור, ולכן יש בו זהירות יתר ולכן חשבנו שההחזרה למועד כהונה מקורי מצדיק רוב של 70. הרוב הדרוש להחזיר מ-3 ל-4 זה 70. הרציונל הוא שלא חורגים מאותה מסגרת רגילה".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): "זה חוק יסוד ולא פקודת מס הכנסה. הכל צריך להיות בהיר, ברוב שתקבעו. אין צורך בפעלולים". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): "יש בעיה קשה בסיבות שבהן הסעיף מוצג. לסעיף ברגע שהוא נפתח יש השלכות רוחביות. זה תיקון שמשפיע בעיקר על יכולתה של האופוזיציה. יש גם משמעויות נלוות. הרי כתוב בחוק יסוד על התפקידים".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם) עמד על-כך שההבהרה בתיקון רק בחוק יסוד הממשלה הנוכחי (חוק הרוטציה (א"ק)) לא מספיקה ואמר: "העסק פרוץ לחלוטין אחרי שלוש שנים. אם נתניהו מסיים אחרי שנה, כפי שחוק הרוטציה מאפשר וחייבים לו עוד חצי שנה ואז חוזר ואומר "גנץ תזוז מגיע לי עוד חצי שנה" וגם צריך להאריך את הכנסת, יתחילו פה בעיות. בסוף תהיה חריגה מ- 4 שנים בגלל כל מיני עניינים פוליטיים. נתון לכל מיני בעיות. אם גנץ השני והוא בממשלת מעבר ורוצים להוסיף עוד חצי שנה לכל אחד עד הבחירות אחרי הארכה, אז מי יהיה ראשון ומי יהיה שני. זה יביא רק לבעיות. זה לא אפוי. אז תבואו ותגידו ארבע שנים, שנתיים אחד מהם ושנתיים השני ולא משנה הסדר, אז בסדר".
ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, השתתף בדיון באמצעות שיחת זום: "שורש הרע זה קיצור הכהונה, כי פוגע באינטרס הציבורי. יש סיבה שקובעים 4 שנים, כי יש רפורמות שלוקחות זמן וככל שמקדימים גם מבזבזים יותר כסף. למה ה- 80 בנסיבות מיוחדות? גם אם הכנסת מאריכה את כהונתה תוך כדי ארבע שנים, החוק קבע מועד פקיעה לכנסת, גם לפני ארבע שנים צריכה רוב של 80 ונסיבות מיוחדות, כי התוקף שלה פקע. ככל שעושים את זה יש עוד אופצייה לשקול – שהחוק יסוד בחוק יסוד הכנסת, אורך הכהונה רק שלוש שנים אבל שיש כתוב תנאי מתלה שהכנסת רשאית להחזיר המועד המקורי בהחלטה ברוב של 70 או כד'. הבעיות פה – ייתכן שיצטרכו לתקן עוד דברים ואז אולי לתקן עוד פעם את חוק היסוד. יכול להיות שיעשו לפני תקופת ההחלפה ואז לא שנה וחצי ואז שנה וחצי ואז עוד חצי שנה ועוד חצי שנה, שלושה חילופים של ראשי ממשלה עם כל הצוותים. ואז שנה וחצי ואז הארכה בעוד חצי שנה ואז עוד שנתיים וזה יימנע את כל הבעיות בהחלפה. אחרת כל האיזונים שלוש פעמים, בהחלפות".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "יש פה שינוי כללי המשחק אחרי שהמשחק כבר התחיל. כי מלכתחילה, אחרי שהכנסת ה- 23 נבחרה מחליטים שהיא תכהן שלוש שנים זו הבעיה היסודית. אחד מהמאפיינים משטרים מתוקנים זה שיש בהם איזושהי ודאות וקביעות, כללי משחק ידועים ובנ"א יכול לכלכל את צעדיו עפ"י מה יהיה הצפי לטוב ולרע".
דרמה בכנסת: האופוזיציה משכה את ההסתייגויות, סעיף מהחוק חזר לוועדה
