דוד שלומוביץ – ביזנעס
התאונה הייתה בלתי נמנעת. טנדר איסוזו גדול שהחליק מסיבה לא ברורה על הכביש במהירות בינונית, עלה על אי התנועה ופגע בעמוד תאורה. כתוצאה מהפגיעה, הרכב איבד את שיווי המשקל, התרומם באוויר והתגלגל על הכביש מספר פעמים בקול רעש מחליא של מתכת מתרסקת וזגוגיות מתנפצות.
כוחות ההצלה שהגיעו במהירות למקום, חששו לחייהם של הנהג והנוסע שלידו. הם לא הגיבו לקריאות. לרעתם, נמעך הרכב בצורה שלא אפשרה להגיש טיפול רפואי לפצועים. המצב הסתבך כאשר אחד מכוחות ההצלה הבחין בשלולית דלק המתחילה להיקוות על הרצפה מתחת לרכב, ניצוץ אחד והפצועים עלולים להיקלע לשריפה קשה.
קול סירנה מרוחק בישר על בואם של הכבאים. משאית הכיבוי הכבדה התנשפה עוד קצת ולוחמי האש קפצו ממנה במהירות. הבכיר מביניהם אמד בעיניו את המצב וזרק פקודות לכל עבר. מצד אחד למנוע מהדלק להגיע למצב של שריפה ומאידך להציל במהירות את הלכודים. שני כבאים פרקו ציוד הידראולי והחלו לפרק את הרכב במיומנות מיוחדת.
תוך פחות מארבע דקות הרכב נקרע, הדלתות נעקרו ממקומם והפצועים שקיבלו מכות יבשות בלבד, הועלו לאלונקות כשצווארם מקובע. מצבם הוגדר ‘קל עד בינוני’. האמבולנסים שהמתינו במרכז הכביש, פינו אותם לבית החולים. הכבאים השלימו את עבודתם, הזיזו את הרכב המעוך, שטפו את הכביש מהחול שהונח על הבנזין המטפטף ושוטרי התנועה כיוונו את התנועה שהחלה לנוע באיטיות. עוד אירוע הגיע אל פתרונו בחסדי שמים.
אלפי קריאות להצלה
חשבתם פעם מהיכן יודעים הכבאים כיצד בדיוק עליהם לפרק את הרכב? היכן הכי מומלץ לחתוך אותו בלי לפגוע בפצועים? ואיך לומדים זאת פרחי הכבאות, אם בשטח – הפעולות נעשות במהירות ותחת לחץ?
את התשובה נשמור להמשך. אך העיסוק בחילוץ מכלי רכב הוא פסיק אחד מתוך מערך הפעולות של שירותי כבאות והצלה. למעלה מ-3,000 עובדים ומספר זהה של מתנדבים עסוקים באינספור פעולות המוגדרות תחת חילוץ והצלה. בנוסף, אחראית הרשות הארצית לכבאות והצלה לאישור מבנים בתחום כיבוי אש וחילוץ. בטופס 4 הידוע ישנם כללים ספציפיים ותקנות ייעודיות עבור מערכות שונות לכיבוי אש וגילוי עשן. מהנדסים העוסקים בתחום אמורים לחתום על התוכניות, זאת כתנאי בלתי נפרד לפני תחילת הבנייה וגם טרם האכלוס.
מדי יום ישנן כ-140 קריאות לשירותי הכבאות וההצלה. הקריאות מגוונות ביותר ועוסקות בדברים קלים כגון מעליות תקועות, ילדים שננעלים או נתקעים במקומות צרים או בעייתים, חילוץ מבתים, דליפות גז או אירועי חומ”ס – חומרים מסוכנים ועד לחילוץ מתאונות, כאמור, שטיפת כבישים והרמת משקלים כבדים לצורך חילוץ לכודים.
אולם הפעולה המובילה בעבודתם של הכבאים היא ללא ספק כיבוי אש. השרב הכבד ששרר השבוע בכל הארץ הביא לגל שריפות קשה ביותר. לוחמי האש הוזנקו לכ-2,000 אירועים מבצעיים שונים מתוכם כ-900 שריפות בשטחים פתוחים ומעל 300 שריפות בשטחים אורבניים.
במרבית השרפות הושגה שליטה באש באמצעות רכבי הכיבוי אך כ-20 שריפות גדולות הצריכו את הפעלת טייסת הכיבוי האווירית אלעד המסונפת למשטרה החל מ-2017. במהלך השבוע ביצעה הטייסת למעלה מ-200 גיחות, שהתפרסו על פני כ-140 שעות טיסה בעיקר בשריפות הגדולות שהתרחשו בעין רפא מערבית לירושלים, באזור יפיע שבצפון בסמוך לנצרת ובשריפה הגדולה בקרבת העיר אלעד, בה נחרכו כ-15,000 דונם של חורש טבעי בשמורת טבע.
הנה נתון מעורר התפעלות: ביום אחד הוטלו למוקדי השריפות כ- 302,000 ליטר של מים מעורבים בחומרי כיבוי, מעכבי בעירה וקצף.
אש חסרת מעצורים
בתחילת השבוע פרסם נציב כבאות והצלה לישראל – רב טפסר דדי שמחי, צו איסור הדלקת מדורות, לרבות הבערת אש בשטחים פתוחים בכל רחבי הארץ. זאת בשל תנאי החום הקיצוניים המעלים את הסבירות להתרחשות דליקות. הצו אמור לפוג ביום שישי אחה”צ והוא כולל איסור הבערת אש, לרבות עבודות טכניות היוצרות הבערה או אש גלויה בשטח פתוח ושריפת צמחים וגזם. רבים מהאזרחים לא יודעים שמדובר בצו עם שיניים. העונש על הפרת הצו הוא עד חצי שנת מאסר או קנס בגובה של עד 75,300 שקלים.
אולי האש לא יודעת לקרוא, אך מאות האירועים העסיקו את צוותי הכבאות בכל הארץ: שמורת נחל שילה שבשומרון (3,700 דונם נשרפו), שריפה סמוך לאלעד ואזור התעשייה נחשונים, שריפת חורש טבעי סמוך לעין לימון וקריית יערים – טלזסטון, עמק האלה – בסמוך למושב צלפון (חלק מהתושבים המתגוררים בסמוך פונו), גם תושבי הבתים בקו הראשון של היישוב אדם (גבע בנימין) פונו בעקבות אש שהשתוללה סמוך לחצרות. בשרון פרצה אש סמוך לתעשייה הצבאית ובכפר אוריה בסמוך לבית שמש הופעלה טייסת הכיבוי.
שריפות התרחשו גם בתוך האזורים המיושבים, באשקלון פרצה שריפה בחנות, בבאר שבע התלקחה דליקה בשכונת רמות ובאשדוד נדלק ארון חשמל בתוך בניין מגורים. שבעה דיירים נפצעו קל משאיפת עשן. שריפות קוצים התרחשו בסמוך לבתים בהוד השרון, במושב בית עוזיאל, בראשון לציון ובכפר כנא, שם נפצע לוחם אש אחד משאיפת עשן. צומת תימורים בכביש 40 לכיוון צפון, נחסם למשך כשעה עקב שריפת חורש. גם כביש 4 נחסם בסמוך ליבנה בעקבות שריפת קוצים. שריפות פרצו גם ביערות מנשה בצפון וברכס משלטים בדרך לירושלים.
בעֵרה מימינם ומשמאלם
על שריפה אחת שכילתה 400 דונם של שעורה בשלה המוכנה לקצירה, סיפר ל’ביזנעס’ חובב נבון בעל חוות ‘משק צאן’ במועצה האזורית אשכול, בסמוך לצאלים.
“יצאנו לשדה עם קומביינים לקצור את השעורה. החום היה בלתי נסבל. פתאום פרצה אש במקום. אני מעריך שבעקבות החיכוך של הסכינים או פגיעה קלה באבן נוצר ניצוץ והשדה נדלק חזק מאוד. החום והיובש יצרו במקום אש תופת עם רוח מטורפת. פתאום נוצר לנו קיר של אש ועשן של קילומטרים. אחרי מאמץ של כמה שעות הצלחנו לייבש את האש עם מכשיר דיסקוסים. היה לנו נס שהרוח גם שינתה כיוון”.
מה המכשיר הזה עושה?
“דסקוס הוא כלי חקלאי כמו מחרשה שמחוברת לטרקטור. המכשיר חותך את השעורה, מרסק גס וקובר אותה בחול. כאשר האש מגיעה לשם היא שוקעת ונעלמת”.
נבון מסביר ל’ביזנעס’ כי מדובר בעבודה קשה תחת אש, בלחץ ובחום אדיר. “עשינו רצועת בטחון במרחק של 100 מטר מהשריפה. הבעיה היא שהאש יכולה לקפוץ מעל הרוחב של הדסקוס. היו מקומות שהאש קפצה גם 50 מטר מעל שטח אדמה חשוף. לכן עשינו כמה פסים הלוך וחזור והתחלנו להשתלט על האש. הנס היה שהרוח שינתה כיוון והאש חזרה כאילו למקום שהיא כבר שרפה אותו והחלה לשקוע”.
לא הזמנתם כוחות כיבוי, מטוסים?
“מטוסים מגיעים רק לאזורים קשים, כמו הרי ירושלים, שם אין אפשרות להכניס כלים. אצלנו אפשר להכניס טרטורים וכלים אחרים שעוזרים לעצור את האש. הגיעו כוחות כיבוי לעזור לנו אבל עיקר העבודה הייתה שלנו”.
כמה דונם נשרפו לכם?
“בערך 400 דונם של שעורה מוכנה לקצירה. זה נזק עצום. אחרי שאתה מגדל את השעורה כל החורף ומשקיע בה את הנשמה היא עולה בלהבות. זה מאוד קשה”.
היו רגעים שהאש התקרבה לבתים?
“בוא נאמר שאם הרוח הייתה ממשיכה הלאה, חזק, האש הייתה יכולה לדלג קדימה והבית היה הולך”
נזקים עצומים לחקלאות
גל החום הקיצוני והנדיר הביאו עמו טמפרטורות גבוהות ששברו שיא של 70 שנה כמעט. בסוכת מציל של אחד מחופי ים המלח נמדדו השבוע לא פחות מ-52 מעלות צלזיוס. המציל לא צריך קומקום כדי לעשות קפה. הכל רותח בלאו הכי. על פי נתוני השירות המטאורולוגי בבית דגן, בבית שאן ועין גדי נמדדו השבוע בצהריים 43 מעלות ובבאר שבע ואילת – 42 מעלות צלזיוס. הנזק של הטמפרטורות הגבוהות מתרחש לא רק בשריפות אלא גם בנזקים עצומים לחקלאות.
ב’קנט’ – הקרן לביטוחי נזקי טבע בחקלאות מעריכים את הנזק בעשרות מיליוני שקלים. בקרן התקבלו דיווחים מכל אזורי הארץ. מבדיקה ראשונית, עולה כי מרבית הנזקים היו בשל פגיעות חום הפוגעות בפריחה ובחנטה של גידולי העגבניות, הפלפלים, האבטיחים ההדרים והאבוקדו. חלק מהפגיעה היא עכשווית ועיקר הפגיעה היא בהיקף היבולים העתידיים שיהיו דלים יותר. פגיעה נוספת ליבול המוכן והבשל על העצים, היא צריבה של מכות שמש הפוסלת את הפרי לשיווק בהמשך.
שמוליק תורג’מן, מנכ”ל קנט אומר שבשנים האחרונות, ישנם אירועי מזג אוויר עוצמתיים מאוד הגורמים לנזקים כבדים בזמן קצר. “מדובר באירועי קיצון שלחקלאים כמעט ואין איך להתמודד מולם, כאשר הביטוח מעניק להם את הפיצוי הכספי המונע את קריסתם. בנוגע לגל החום הנוכחי, בשלב הראשוני מדובר בהערכת נזקים של למעלה מ-30 מיליון שקל, אולם עדיין מוקדם לקבוע את היקף הנזקים הסופי”.
דרושים: רכבים ללא רישיון
וכאן המקום לתת את התשובה שהצבנו בראשית היריעה: כיצד מתבצע חילוץ נוסעים מרכבים בוערים.
מסתבר שלוחמי האש המתגייסים לשירותי הכבאות, לומדים את המקצוע ב-31 תחנות ייעודיות ברחבי הארץ, מתוך למעלה מ-130 תחנות כיבוי מהצפון ועד הדרום. מבדיקת ‘ביזנעס’ עולה שלאחר לימודי התיאוריה פרחי הכבאות יוצאים אל חצר התחנה ומתאמנים על כלי רכב המיועדים לאימוני חילוץ לכודים וכיבוי. את כלי הרכב מספקת חברה העוסקת בתחום הרכב שזכתה במכרז של הרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון פנים.
על פי תנאי המכרז, על החברה הזוכה לספק לתחנות הכיבוי רכבים עד 4 טון וגם מעל 4 טון מסוגים שונים המיועדים להסעת נוסעים או להובלות. בכבאות והצלה לא מסתפקים בכך, הם דורשים מהחברה הזוכה כ-10 יחידות בשנה של רכב עבודה במשקל שמעל 12 טון וכן אוטובוסים של למעלה מ-50 מושבים.
‘התעללות’ ברכבים חסרי ישע
מדובר באספקת כלי רכב שרישומם בוטל במשרד התחבורה, כאשר הספק נדרש לצרף את אישור ביטול הרכב במשרד התחבורה, לכל כלי רכב שיסופק על ידו לרשות הכבאות. ללא האישור, הרכב לא יתקבל לאימוני הכבאים. כך שאם תהיתם עד היום להיכן הולכים הרכבים שהורדו מהכביש, זאת לפחות חלק מהתשובה.
אם ראיתם ברחוב רכב שנראה מעט מיושן ודאי תמצאו עליו את המדבקה עם הכיתוב: “קונה רכבים לפירוק ולנסיעה במזומן – חייגו עכשיו…”. אם תתקשרו למספר, השאלה הראשונה שתתבקשו לענות עליה היא: האם הרכב מניע/נוסע? רק אם התשובה חיובית, יש על מה לדבר. בכבאות והצלה מדגישים שהרכב אמור להיות כמעט כל המכלולים: ציר קדמי ואחורי, שלדה, דלתות, מכסה מנוע, ותא מטען, כנפיים, ידית הילוכים, הגה, שמשות ולוח מחוונים מלא.
וכיצד יחזור הרכב אל הספק? מתנאי המכרז עולה שהספק לא יצטרך אמנם לאסוף את חלקי הרכב באשפתון, אולם מובהר למעלה מכל ספק כי “הרכב יוחזר לאחר שבוצעו בו פעולות אימון כגון: חיתוך של כלי הרכב, ניפוץ שמשות, שריפת כלי הרכב ועוד. לאחר פעולות האימון יהיו חלק מרכיבי הרכב מנותקים מהמרכב והשלדה, והרכב לא ייוותר כיחידה אחת”.
על הספק יהיה להוביל את הרכבים המבוקשים לפי הזמנת תחנות הכיבוי ברחבי הארץ בהם מתקיימים האימונים. 8 תחנות בצפון (5 גליל גולן, 3 גליל מערבי וחיפה), 19 תחנות במרכז (7 אזור דן, 7 מחוז מרכז, 3 ביו”ש ו-2 באזור י-ם) ו-4 תחנות בדרום.
עשבים וגרוטאות אאוט
הבשורה הטובה היא שגל החום הנוכחי מאחורינו. היום (יום חמישי) תחול אמנם ירידה קלה בטמפרטורות העיקר המישור החוף ובשפלה אך עדיין ישרור שרב כבד ברוב אזורי הארץ. מחר יום שישי הירידה בטמפרטורות תהיה מורגשת הרבה יותר. במקביל הלחות תעלה. בשבת כבר צפוי מזג אוויר נוח לגמרי ובראשון החורף קופץ לביקור קצר עם גשם מקומי, סופות רעמים, ואפילו חשש משיטפונות במקומות המועדים. הטמפרטורות יהיו נמוכות מהרגיל לעונה.
בשירותי הכבאות וההצלה ממליצים לכם לא להמתין לגל החום הבא. דאגו כבר עכשיו לנכש את עשביית החורף היבשה סביב הבתים ובחצרות, החורף ברוך הגשמים שהיה השנה גרם לגדילה מהירה ומרובה של עשבים המתייבשים עם בוא הקיץ ומהווים זרז וחומר בעירה זמין לכל ניצוץ.
סלקו גרוטאות מיותרות ותרוויחו גם בטיחות אש וגם ראש שקט מנחשים ועקרבים שמתעוררים בתקופה הזו של השנה. כדאי לבדוק שיש צינור מים זמין, כדאי לכם גם להציץ לארון כיבוי האש בבניין שלכם לראות שהכול תקין ומוכן לכל צרה שלא תבוא.
בכבאות והצלה קוראים להישמע להוראות בטיחות אש ולהיזהר: “בכל מקרה של שריפה או חשש יש להזעיק מיד את לוחמי האש בטלפון 102”.
מקור: http://bizzness.net/
