נתניהו מגיב לבג"ץ: "מי שרוצה להחליף אותי יכול בוודאי להתמודד בבחירות"

זעם במחנה הימין על האמירות של שופטי בג"ץ בפסק הדין המשלים עם הנימוקים שפורסם היום על העתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני להקמת ממשלת הליכוד וכחול לבן. השופטים מתחו ביקורת חריפה על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה, אך קובעים שאין איך להצדיק מבחינה חוקית התערבות של בית המשפט בהחלטה פוליטית במהותה.

מהליכוד נמסר בתגובה כי "אזרחי ישראל בחרו בראש הממשלה נתניהו ברוב עצום, כשהליכוד קיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר שקיבלה מפלגה בתולדות המדינה. זה היה ניצחון ענק למנהיג הימין והבעת אמון חד משמעית בו. בדמוקרטיה האזרחים מצביעים בקלפי ובוחרים את ראש הממשלה. מי שרוצה להחליף את ראש הממשלה יכול בוודאי להתמודד בבחירות ולתת לאזרחים להחליט בעצמם". גם ראש הממשלה נתניהו פרסם את תגובת הליכוד.

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד אמר כי "שופטי העליון הוכיחו שוב כי הם מנותקים, לא ראויים ויכולים לעבור להיות שליטים באיראן ולא במדינה דמוקרטית כמו ישראל. מי שקובע כי יש ביקורת שיפוטית על שיקול דעת של נבחרי ציבור, מי שקובע כי בחירת העם "לא מוסרית", הוא אנטי דמוקרטי ואסור שיהיה שופט בעליון. יישר כח לשופט סולברג".

ח"כ איילת שקד אמרה כי "‏בשקט בשקט ובלי ששמתם לב, בהנמקת פסק הדין בעניין נתניהו, שופטי בגץ מודיעים לנו: אנחנו הריבון. ממשלת ימין אמיתית לא הייתה שותקת לנוכח הדברים. מסירת משרד המשפטים לנציג שלטון השופטים והמשפטנים מסמלת סופו של עידן. סופו של מאבק".

ח״כ עפר שלח מיש עתיד-תל"ם אמר בתגובה לפסיקת בג"ץ כי "משבר חברתי וכשל מוסרי, כותבים שופטי בג״צ על ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אבל הם לא התערבו, לדבריהם, כי רוב חברי הכנסת תמכו בנתניהו. אמור מעתה: גנץ ואשכנזי הם שהכשירו את המשבר החברתי והכשל המוסרי. אלמלא כניעתם גם התוצאה בבגצ היתה אחרת. זו, ורק זו, תהיה מורשתם הפוליטית".

מהתנועה לאיכות השלטון שהגישה את העתירות נסר כי "בית המשפט קיבל את עמדת התנועה לפיה קיים חסר חקיקתי משמעותי בכל הנוגע להטלת הרכבת ממשלה על חבר כנסת נאשם בפלילים. בית המשפט אף קיבל את עמדת התנועה כי מבחינה ערכית אין זה רצוי ואין זה ראוי כי ראש ממשלה יכהן תחת אישומים פליליים".

"אנו מאמצים את דבריו של בית המשפט, ובעוד שאנו מרכינים ראשנו אל מול פסק הדין, אנו נאחזים בתקווה שהביעו השופטים כי החקיקה אכן תתוקן, וכי התרבות השלטונית והנורמות השלטוניות במדינת ישראל יטאטאו החוצה מקרים מבישים כגון אלו, שבראשות ממשלת ישראל עומד נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים", נמסר.

בג"ץ: אין עילה להתערב בהטלת המנדט על נתניהו או בהסכם הקואליציוני

השופט מני מזוז עורר את זעם הימין כשכתב בפסיקתו כי "המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו", לדבריו, "מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל". עם זאת, הוא הוסיף כי "בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו".

השופט יצחק עמית טען בהיבט הערכי-מוסרי, ולפיו אין זה ראוי ואין זה רצוי מבחינה ציבורית כי מעל ראשו של ראש ממשלה מכהן יהיה תלוי הליך פלילי. "בימים של פעם, השאלה שאנו נאלצים לדון בה מן הסתם לא הייתה מגיעה לפתחנו", כתב עמית. "אלה היו הנורמות הציבוריות, נורמות של it is not done, כך, חלק ופשוט. אך נורמות ציבוריות ותרבות פוליטית של פעם, אינן כשל ימינו שלנו".

עם זאת, השופט עמית סבור שהחוק אינו מאפשר לבית המשפט להתערב בהחלטה של חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. "התערבות מעין זו משמעה, הלכה למעשה, הדחה על ידי בית המשפט של מי שזכה להיבחר כראש ממשלה על פי רוב קולות חברי הכנסת. חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית", כתב השופט.

הוא הדגיש כי על שופטי בג"ץ לנהוג בריסון "בשעה שבה יותר מ-60 חברי כנסת מרימים את ידם בתמיכה ובמתן אמון בממשלה שהורכבה זה עתה, היא המועד הקובע שבו חברי הכנסת מבטאים את רצון רוב הבוחרים. התערבות בית המשפט בנקודת זמן זו ובהליך דמוקרטי זה, כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר, כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת. התערבות מעין זו מנוגדת לריסון שבית המשפט נוקט בהתערבות בהחלטות הכנסת".

השופט הנדל הזהיר בדבריו מפני התערבות של בית המשפט בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה: "התערבות בשלב זה טומנת בחובה סוג של ביטול הבחירות – אף אם אין זו הכוונה. זהו גבול שבית המשפט חייב להיות זהיר מאוד שלא לחצות אותו, שעה שהוראות הדין אינן מחייבות זאת. על בית המשפט להכיר באוטונומיה של הבוחר ובמתן ביטוי לקול הבוחר ולרצון הבוחרים".

מנגד, השופט דוד מינץ הסביר בנימוקיו כי "המחוקק-המכונן בחר שלא לקבוע כל הגבלה על האפשרות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים". עוד הוסיף כי, "אל לו לבית המשפט לשים עצמו בנעליהם של הבוחרים". לדבריו, "התערבותנו בכגון דא, לאחר הבחירות, תפגע אנושות בהליף הדמוקרטי, ביציבות ובוודאות, שהן מאבני היסוד של כללי המשחק המשטריים, וכפועל יוצא באמון הציבור במוסדות השלטון בכלל, ובבתי המשפט בפרט".

השופט ג'ורג' קרא הוסיף כי "אין זה ראוי מבחינה ציבורית שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות על טוהר המידות יקבל לידיו את המנדט להרכיב ממשלה ולכהן כראש ממשלה. עם זאת, משההכרעה הובאה לפתחו של בית המשפט, היא הוכרעה משפטית וכל אשר נקבע הוא, שאין מניעה משפטית, כי הרכבת הממשלה תוטל על חבר הכנסת נתניהו".

השופטת ענת ברון כתבה על הטלת המנדט על נתניהו: "אין לכחד שהקמת ממשלה בידי מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית – ובפרט חובת הנאמנות השלטונית, טוהר המידות בשלטון ואמון הציבור בו. עם זאת, התערבות שיפוטית בבקשתם של רוב חברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, טומנת בחובה פגיעה אנושה בעקרון ריבונות הרוב המונח בליבת הדמוקרטיה. פגיעה בעקרון זה מעמידה בסכנה ממשית את הדמוקרטיה עצמה, ועל כן באיזון בין כוחות אלה – כיבוד רצון הרוב גובר".

שופט העליון פוגלמן ציין כי "הטלת תפקיד של הרכבת ממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים פוגעת באמון הציבור במשרתיו". עם זאת, ציין השופט פוגלמן כי "בחירתם של רוב חברי הכנסת לבקש להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, אינה החלטה מנהלית כי אם החלטה משטרית ייחודית שמצויה בלב השדה הפוליטי ומכך – נגזר ההיקף המצומצם של הביקורת השיפוטית עליה".

"זה שלא מתערבים לא אומר שההחלטה ראויה וצריך לבחון בספירה הציבורית", הוסיף פוגלמן. "הטלת הרכבת ממשלה על ח"כ עם כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים פוגעת באמון הציבור במשרתיו, ואולי אף במידה חריפה יותר מזו שעליה עמד העליון בפרשת דרעי-פנחסי. עם זאת, בחירת רוב הח"כים לבקש שנתניהו ירכיב אינה החלטה מנהלית כי אם החלטה משטרית ייחודית שמצויה בלב השדה הפוליטי ומכך נגזר ההיקף המצומצם של הביקורת השיפוטית עליה".

הדיון הדרמטי בבג"ץ: האם נתניהו יכול לקבל את המנדט • הפרוטוקול המלא

כמו כן, אמרו השופטים כי בנוגע לחוק הנורבגי המדלג היו מוציאים הוראה לבטל אותו אם היה ממשיך להיות על סדר היום: "תיקון שכזה יש בו ניסיון לשנות בדיעבד ובאופן פרסונלי – לאחר הבחירות – את תוצאות הבחירות, תוך פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהיבחר". עוד מתחו השופטים ביקורת על החלשת האופוזיציה בצורה משמעותית בהסכם: "ממעמדה של האופוזיציה בכנסת, שגם היא נדבך חשוב במשטר הדמוקרטי שלנו".

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, התייחס לתוכנו של ההסכם הקואליציוני ואמר כי "החוק הנורבגי המדלג, הקבוע בסעיף 17 להסכם הקואליציוני, נגוע באי חוקתיות ולכן ראוי להוציא לגביו "מעין התראת בטלות". זאת, שכן תיקון שכזה יש בו ניסיון לשנות בדיעבד ובאופן פרסונלי – לאחר הבחירות – את תוצאות הבחירות, תוך פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהיבחר".

השופט סולברג קרא לחבריו להמעיט בנימוקים: "מסקנותיה של חברתי הנשיאה חיות נכונות. דינן של העתירות לדחייה ומשהסכמנו – כל חברי המותב – על התוצאה, דיינו בכך וטוב שכך; אינני רואה יתרון בליטוש הנמקות, בחידוד הבדלים, ובהכרזות עתידיות".

פסק-דין בתיק בג_ץ 2592_20 by מערכת Jdn on Scribd