בדיוק כפי ש'אין ילד רע, יש ילד שרע לו', כך גם אין קואליציה רעה, יש קואליציה שרע לה. אשר על כן, עוד לפני כל משבר שהיה או לא היה השבוע בקואליציה, כדאי לבדוק מה קורה בתוך המפלגות פנימה שגורם להן להיות כל כך רעות זו לזו.
מפלגת הליכוד מתמודדת עם מצב לא פשוט בתוך הבית פנימה ומשם נובעים המשברים הנוספים ככל שיהיו. המפלגה עוברת בימים אלה את אחת מתקופותיה הקשות ואם המפלגה המחזיקה כעת בשלטון נתונה במבוכה ולא מצליחה לנהל את עצמה, אז כל שאר הפיצוצים בקואליציה סביב הם כבר תוצאה, סוג של רעשי רקע.
הייאוש מתחיל לכרסם בקרב יושבי בלפור ככל שמשבר הקורונה מעמיק. ההפגנות הסוערות לא מוסיפות למצב הרוח המלכותי והסקרים הלא מחמיאים מנמיכות אותו עוד יותר. ברחוב בלפור מחוץ לחומה הבצורה המגנה על בית ראש הממשלה, השתוללו השבוע כמעט מידי ערב הפגנות ענק, מאורגנות ומתוזמנות היטב ע"י גורמים בעלי ענין ובמרכזן מחאה חריפה נגד נתניהו.
התמונות הקשות המתפרסמות מההפגנות עושות את שלהן ומעוררות את הזעם הציבורי כלפי נתניהו. אזרחי ישראל מתעדכנים מידי ערב במספרים המבהילים של נתוני התחלואה ובאופן טבעי מחפשים במה להיאחז ומאין יכול לבוא הפתרון.
במושכל ראשון האחריות נופלת כמובן על הממשלה. אבל החדשות הזורמות מירושלים לא מבשרות טוב ולא מעידות שמישהו בממשלה באמת מנסה לקחת אחריות ולתפוס בחזרה את המושכות, אם כבר אז ההיפך. משרד הבריאות לא ממש מספק נתונים והממשלה לא מציגה קו אחד מסודר וברור מה בדיוק קורה, מה ההנחיות ואיך מתמודדים עם המצב.
נתניהו וגנץ מכריזים מהשפה ולחוץ שדרוש פרויקטור שינהל את משבר הקורונה, אבל השמות עולים והשמות יורדים וגם השם האחרון פרופ' גבי ברבש, התנדנד בין שמים וארץ עד שנפל. תחילה פורסם כי המינוי כבר סגור וחתום אבל ברגע האחרון בוטלה מסיבת העיתונאים שנועדה להכרזה הרשמית. ברבש הבין שהוא לא באמת מבין איזה סמכויות יינתנו בידיו, הוא מעוניין להיות כפוף רק לראש הממשלה אבל משרדים אחרים לא מקבלים זאת והם רוצים שיהיה כפוף גם אליהם, ובסופו של דבר הוא מבין שזקוקים לו רק לצורך ועדת החקירה, ולכן הודיע כי הוא מוותר על התפקיד וכי הוא מעדיף להשאיר לפרופ' גמזו את הכבוד לקפוץ אל העגלה השוקעת בבוץ.
העם היושב בציון רואה את הבלגן המתחולל וצובט את עצמו כדי להאמין שזה אמיתי. עכשיו נוסיף לזה את מיליון המובטלים החדשים, את הדאגה והמצוקה הכלכלית האמיתית ונבין עד כמה הזעם כלפי נתניהו מתעצם ומתגבר. מסתבר שכל זמן שלאנשים היה סדר יום יחסית בטוח ושקט, הם יכלו להכיל את נתניהו ומורכבויותיו אבל כשאנשים רעבים ההיגיון משתתק והזעם מופנה קודם כל כלפי הרשויות, קרי נתניהו.
בשלב הבא, הגיעה ההבטחה של נתניהו שטרם מומשה והוסיפה עוד כמה אבנים כבדות לסירה הפוליטית הטובעת. נתניהו הכריז בקול רעש גדול על מענק לכל אזרח ולכל משפחה ללא אבחנה, אבל ככל שחלפו הימים השבוע הלך החלום והתרחק. האוצר לא ממהר לאשר, הקריטריונים עוד לא ממש ברורים וטרם התקבלה החלטה סופית בנושא.
ייתכן ומדובר בצעד נכון לכשעצמו, ייתכן באמת שיותר נכון לחלק את הכסף שאין בקופה הציבורית בצורה מושכלת ולהעביר אותו למי שבאמת צריך במקום לעשות בו שימוש פוליטי, אבל בשורה התחתונה אזרחי ישראל מרגישים כמו ילד שנופפו מולו בסוכריה צבעונית, הושיטו לו אותה ואז העלימו אותה. ההבטחה, ההתמהמהות ועצם ההתנהלות לא מוסיפים לנתניהו כבוד ובוודאי שלא מנדטים.
זה אם כן המצע, המרקם עליו החל השבוע הפוליטי הסוער. הפוליטיקה לא התנהלה השבוע על קרקע מוצקה אלא על גבי גלי ים סוערים. מכאן והלאה, כל התרחשות שבימים כתיקונם היתה חולפת בצורה מינורית בלי שנרגיש, הפכה השבוע לסערה, לדרמה ולטלטלה.
חרב איש ברעהו
אירוע אחד שבימים כתיקונם בקושי היינו שומעים עליו הוא הבחירות לראשות הוועד העולמי של מפלגת הליכוד, גוף ייצוגי של הליכוד הפועל בעיקר מול גופים יהודיים בחו"ל. על ראשות הוועד הזה מתמודדים בימים אלה יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ומולו מתמודד נוסף בשם יעקב חגואל. זוהר נתמך ע"י ראש הממשלה נתניהו ואילו חגואל נתמך בעיקר ע"י חיים כץ, דוד ביטן ואנשיהם בתוך הליכוד.
בשבוע שעבר הסתיימה ההצבעה של חברי הליכוד בארץ ובימים אלה נמשכת ההצבעה בכמה מדינות בעולם. בספירת הקולות בישראל הסתמן ניצחון למיקי זוהר אבל חגואל זוכה לפופולריות גדולה יותר בחו"ל ולכן ההערכה היא כי בזכות קולות אלה הוא ינצח בסוף. בבלפור הבינו שזוהר עומד להפסיד, ולכן יזמו מהלך לשכנע את חגואל לפרוש מהמירוץ בתמורה למינויים אחרים עבורו ועבור מקורביו, כדי שזוהר יקבל את התפקיד כמועמד יחיד.
המהלך שנעשה בעידודו של נתניהו החל לקרום עור וגידים וכמעט יצא לפועל, אבל ברגע האחרון הדבר נודע לדוד ביטן הנחשב כאמור לאחד מתומכי חגואל והוא רתח מזעם, גם על עצם המהלך וגם על כך שכל זה נעשה מאחורי גבו. ביטן שבעבר היה מנאמניו הגדולים של נתניהו אבל הפך לאחד ממאוכזביו, פרסם הודעה בה כתב כי "הליכוד הגיע לשפל חדש" ובכך סוכל המהלך וההצבעה בקרב חברי הליכוד ברחבי העולם נמשכת כסדרה.
את התסכול שלו החליט כנראה מיקי זוהר להוציא על חבריו בממשלה ובקואליציה. בשבוע שעבר יצא קצפו על יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא ביטון שלא הסכימה להתיישר עם עמדת הממשלה והחריגה מחוק הקורונה את בריכות השחיה וחדרי הכושר. זוהר אמר כי בכוונתו לדאוג לפיטוריה מהתפקיד אך נתניהו הרגיע את הרוחות ובמקום זאת החל דיאלוג בין זוהר לשאשא ביטון למציאת מתווה מוסכם.
אבל השבוע זה קרה שוב כששאשא ביטון התעקשה לא לנצל את הדיון החוזר ולא להחריג שוב את הבריכות וחדרי הכושר מהחוק וזוהר הכריז שעכשיו זה סופי, הוא עומד להדיח אותה מראשות הוועדה. אבל מסתבר שגם ההצהרות הללו הפכו לאיום חלול אחרי שכנראה בבלפור לא אהבו את הסגנון הלוחמני ושוב החזירו את זוהר למסלול ההידברות מול יושבת ראש הוועדה. בסופו של דבר הבריכות הוחרגו וח"כ שאשא ביטון עדיין יושבת על כסאה ופטיש ניהול הוועדה בידה.
וזה המשיך. בשבועיים האחרונים מנהל מיקי זוהר קרב מתוקשר מול שר האוצר ישראל כ"ץ והשבוע הגיע הקרב הזה לשיאים בוועדת הכספים. שר האוצר הגיע להשתתף בדיון על פיצויים לבעלי עסקים שנפגעו מהקורונה במהלכו התפתח ויכוח בין השניים וכץ הטיח בזוהר כי הוא פועל מתוך ניגוד עניינים חריף, משום שבן דודו מנהל אולם גדול ולכן הוא מקדם את הפיצויים לבעלי אולמות האירועים. זוהר לא נשאר חייב והטיח בכץ שהוא "שר אוצר מנותק".
חברי כנסת ניסו להרגיע את הרוחות וללא הועיל ולכן נעל הרב גפני את הדיון, הוועדה יצאה להפסקה וישראל כץ ומיקי זוהר קיבלו זימון להגיע כל אחד בנפרד לשיחה אצל הגננת בלשכת ראה"מ. זוהר יצא לתקשורת ואמר כי אם כץ מאשים אותו בניגוד עניינים, הרי שגם הוא "לא רוצה לדבר על העסקים של רונית כץ" – אשתו של השר כץ, כשהוא רומז שגם הוא פועל בניגוד עניינים בגלל העסקים של רעייתו. זמן קצר אחר כך, פרסמה רונית כץ הודעה כי היא דורשת מזוהר להתנצל ולחזור בו מהדברים לפני שהיא מגישה נגדו תביעת דיבה.
התקרית עוררה מחלוקת בתוך הליכוד כאשר חלק מהשרים והח"כים מצדדים בכץ, חלק בזוהר ושני הצדדים מטיחים האשמות זה בזה. המחלוקת הצליחה להוציא ממיקי זוהר אמירה נוספת ולפיה "צריך לשקול את הדחתו של ישראל כץ". רק נשאר לבדוק האם הוא מתכוון לעשות זאת לפני שידיח את שאשא ביטון או אחר כך.
נתניהו יושב בבלפור, מביט על התנהלותו של זוהר ומתחיל לחשוב אולי הוא צריך בכלל לנסות לחדש את הדיל מול יעקב חגואל, להעניק למיקי זוהר קידום למשרה בחו"ל, הרחק מכאן. אבל זוהר זו לא הבעיה היחידה שלו ואולי אפילו הבעיה הקטנה. הליכוד נמצא במצב קשה, ולא רק בגלל המורדים בהנהגת גדעון סער שלא חוששים להטיח ביקורת פומבית על התנהלות המפלגה והממשלה בה הם חברים אלא גם בגלל הרוח הרעה הכללית השוררת במפלגה המאבדת מכוחה מסקר לסקר.
יותר אופוזיציה מקואליציה
ואם זה המצב בליכוד, כמה סיכוי כבר יש שהמפלגה תצליח לנהל קואליציה ולנהל את המפלגות השותפות כשהיא לא מצליחה לנהל את עצמה. המשברים האחרים בקואליציה היו רק תוצאה. שגרת הפיצוצים בתוך הליכוד גורמת כתגובת שרשרת לשורת פיצוצים מול כחול לבן והמפלגות האחרות.
כך נוצר מצב בו האופוזיציה מצליחה למרר היטב היטב את חיי הקואליציה וגם בקואליציה עצמה נפערים כיסי התנגדות של אופוזיציה שבתוך קואליציה. סמוטריץ' עדיין מסתובב עם הטעם הטוב של האתגר שהציב לפני שבועיים בפני הקואליציה והצליח לטרטר אותה בהצבעה על הקמת ועדת חקירה לבדיקת ניגודי עניינים בקרב שופטים, ולכן הוא ניסה לעשות זאת שוב השבוע, כשהגיש הצעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת האכיפה הבררנית של המשטרה נגד המגזר החרדי.
בבוקרו של יום רביעי פרסם ח"כ הרב גפני תגובה חריפה לסמוטריץ' בה הבהיר לו מדוע המפלגות החרדיות יתנגדו להצעה משום שהיא במהותה קנטרנית, ואם הוא היה באמת רוצה לעזור למגזר החרדי הוא היה מצטרף לקואליציה ולפעילות הח"כים החרדים בנושא ולא מנסה לאתגר אותם מבחוץ ולטמון להם פחים פופוליסטיים.
לרוע מזלו של סמוטריץ', ההצעה שלו לא תפסה כותרות ולא מילאה את סדר היום בגלל שבמקביל אליה התפתחה סערה גדולה יותר בין הליכוד לכחול לבן ושאר מפלגות הקואליציה. במפלגת כחול לבן מרוצים מהירידה של הליכוד בסקרים, כל ירידה כזו מעניקה להם תקווה וכוח ויחד עם זאת גם אומץ לעמוד מול.
באופן מפתיע, בעיצומו של הדיון בכנסת הופיעו במליאה בני גנץ וגבי אשכנזי והתיישבו במקומותיהם, מה שהם לא מרבים לעשות בתקופה האחרונה. ההודעה הרשמית שיצאה לכלל ח"כי כחול לבן היתה כי המפלגה עומדת להצביע בעד חוק שהגישה מפלגת מרצ, חוק בעייתי המנוגד לסטטוס קוו והיה אמור ליפול ברוב מוחץ כמו כל חוק אופוזיציוני אחר.
למרבה הפלא, בליכוד לא מיהרו להשיב מלחמה, או בגלל ההלם והמהירות בה התרחשו הדברים או שפשוט למישהו שם היה יותר נח להשתמש בחרדים ככדור פינג-פונג במריבות בין שתי המפלגות הגדולות, ולתת לחרדים לנהל את הקרב מול גנץ. הרווח המשני של מהלך כזה הוא לתקוע טריז בין המפלגות החרדיות לגנץ, אחרי שהאמון בין החרדים לליכוד כבר כמעט ולא קיים בשבועות האחרונים.
אישורו של החוק במליאה בקריאה טרומית היה ניצחון לאופוזיציה, שם אמרו שסוף סוף כחול לבן חזרו למקומם הטבעי והתנהלו כפי שבאמת מצפים מהם המצביעים שלהם. אבל מבחינת הקואליציה מדובר בחציית קו אדום קודם כל בגלל הפרת המשמעת הקואליציונית עצמה ושנית בגלל העובדה המקוממת שהמפלגות החרדיות הפכו לכלי משחק במריבה בין הליכוד לכחול לבן. בצמרת שתי המפלגות הללו כבר הבינו שגם למשחק הפוליטי המלוכלך יש גבולות והחלו בניסיונות לחזור ולפשר, לראות מה ניתן לעשות כדי להחזיר ולו במעט את ההתנהלות התקינה.
המבחן האמיתי
אבל כל מה שראינו בשבועות האחרונים זה רק ההקדמה, הפתיח, אפילו לא המנה הראשונה. האתגר האמיתי של הקואליציה מחכה, הוא נמצא על השולחן כמו תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה לגעת בו.
בעוד כחודש אמורה הממשלה לאשר את תקציב המדינה. זה הנושא הקריטי ביותר בחייה של ממשלה ובלעדיו היא מתפרקת. מאז שיצאה ישראל לבחירות הראשונות אין תקציב מסודר, מדינה לא יכולה להתנהל ככה בשגרה על אחת כמה וכמה שבימי קורונה ומשבר כלכלי חריף הקשה ביותר שידעה ישראל בתולדותיה.
אם במהלך החודש הקרוב לא יאושר תקציב המדינה, הכנסת תתפזר על פי החוק היבש וישראל תלך לבחירות. לא צריך להסביר מה המשמעות של מערכת בחירות בעיצומה של מגיפה יחד עם המצב הכלכלי השורר כיום. אבל לראש הממשלה ולרעהו הרזרבי נראה שהעסק לא בוער. יש זמן, כלום לא חשוב. הם מנהלים ביניהם ויכוח עיקש האם לאשר עכשיו תקציב דו שנתי או חד שנתי.
בהסכם הקואליציוני הוסכם שיועבר תקציב דו שנתי, מה שיאפשר למדינה להתנהל באופן מסודר ולהגיע למועד הרוטציה בין ביבי וגנץ ברוגע. אבל בליכוד חוששים בדיוק מזה ולכן מתעקשים שם להעביר תקציב חד שנתי ובהמשך לדון על התקציב הבא, מתוך היגיון שמצבה הכלכלי של המדינה מצריך חישוב קצר מועד שיותאם להתפתחות מצב הקורונה.
הוויכוח הזה יכול להימשך לנצח, שני הצדדים לא מנסים אפילו להגיע לפשרה ושעון החול בינתיים עושה את שלו. באופן ריאלי, מאוד קשה להעביר תקציב מדינה בתוך חודש, זה כמעט בלתי אפשרי משום שמדובר בחוק מורכב, מלא סעיפים ועמוס דיונים אינסופיים בוועדות ובמליאה. אף אחד לא באמת חושב שהממשלה המתקשה לעשות זאת בימי שגרה, תצליח לעשות זאת בעיצומו של משבר קורונה, בלוח זמנים קצר כל כך. האפשרות היחידה היא לסכם על העברת חוק מיוחד ברגע האחרון שיתיר כהוראת שעה לדחות קצת את מועד התקציב ולהרוויח זמן נשימה.
אבל גם כדי לעשות את זה, צריך שתהיה איזושהי הסכמה בסיסית, רצון מינימלי הדדי להאריך את ימיה של הממשלה ולהמשיך את קיומה. בינתיים כפי שאנחנו רואים הרצון הזה לא כל כך קיים.
מצד אחד, לאף אחד לא טוב עכשיו בחירות. הציבור בישראל זועם, כועס ובצדק. התחושה היא שהממשלה מנותקת מהעם ולכן אין ספק שאם יוצבו קלפיות בעיצומו של המשבר, העם יאמר שם את דברו בזעם. מצד שני, התנהלות הממשלה לא מעידה שמישהו שם באמת מבין את זה ומנסה למנוע את זה.
מענין לראות שאת אותו חוסר אכפתיות שמשדרת הממשלה לכאורה כלפי הקורונה, היא משדרת גם כלפי העתיד של עצמה. לא כך מתנהלת ממשלה חפצת חיים. אי אפשר להאשים את הממשלה שהיא מנותקת מהעם ודואגת רק לג'ובים של עצמה כי לא נראה שאכפת לה מהג'ובים של עצמה, אף אחד לא באמת משמיע קולות של פיוס ואף אחד לא מראה רצון לעצור את הרכבת הדוהרת לכיוון התהום.
בתווך – בל נשכח את מצבו המשפטי של נתניהו ואת הדיונים האינטנסיביים בבתי המשפט שנקבעו לו השבוע למשך השנה הקרובה. ייתכן שגם את זה הוא מביא בחשבון ואי אפשר לדעת להיכן זה מוביל אותו ומי בכלל מוביל את שיקול הדעת שלו. אבל ככל שזה נראה כעת, הממשלה עושה הכול כדי להפיל את עצמה, בניגוד לאינטרס שלה עצמה.
הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן
על דאטפת אטפוך
ביבי סכסך אחרים וקיבל את זה בבית בליכוד
כדאי לתת להם ספר "הסכסכן מרומא" אולי יתעשתו